ג'ון פנוויק, הברונט השלישי
סר ג'ון פנוויק, הברונט השלישי (אנגלית: John Fenwick, 3rd Baronet; 1645 בקירוב - 28 בינואר 1697) היה קושר יעקוביטי אנגלי, שירש את ברונות פנוויק לאחר מות אביו ב-1676.
פנוויק נולד לאחת מהמשפחות הוותיקות באזור נורת'מברלנד. בעקבות מות אביו הוא נבחר לייצג את המחוז בבית הנבחרים, וכיהן בו בין 1677 ל-1687. לאחר מכן התגייס לצבא, וב-1688 התמנה למייג'ור גנרל. הוא היה אחד מתומכיו הראשיים של המלך ג'יימס השני, וב-1685 היה מראשי התומכים בחוק שלילת הזכויות שנחקק נגד הדוכס ממונמות'; למרות זאת הוא נותר באנגליה כשוויליאם השלישי עלה לשלטון לאחר המהפכה המהוללת של 1688.
מיד לאחר עליית ויליאם הוא החל לזמום כיצד להתנקש בו, ובשל כך נאסר לתקופה קצרה ב-1689. גם לאחר שחרורו המשיך לתכנן ניסיונות התנקשות בוויליאם, ואף העליב בפומבי את המלכה מרי השנייה ב-1691, וככל הנראה היה מעורב גם בתוכניות ההתנקשות בוויליאם שהתבצעו ב-1695 וב-1696. לאחר שהקושרים שפעלו איתו נלכדו הוא ירד למחתרת, עד שניסיון אחד מחבריו לגרום לאחד מהעדים למעשיהם לברוח מהמדינה הוביל למעצרו ביוני 1696.
על מנת להציל את עצמו הוא הציע לגלות את כל המידע שברשותו אודות ניסיונות הקשר של היעקוביטים; המידע שנחשף על ידו היה כוזב, והיה מוגבל להאשמות נגד חלק מהאצילים הוויגים הבולטים, שלא היו חד משמעיות. מקורביו של פנוויק הצליחו להשתיק את אחד משני האנשים שיכלו להפלילו, ונראה היה כי הוא יצליח להתחמק מאישום בבגידה. אולם, הממשלה הצליחה להתגבר על קושי זה באמצעות חקיקת חוק שלילת זכויות, שלאחר שורה ארוכה של דיוניו התקבל בשני הבתים של הפרלמנט הבריטי. אשתו המשיכה במאמציה להציל את חייו ללא הועיל, ופנוויק הוצא להורג באמצעות עריפת ראש בלונדון ב-28 בינואר 1697.
לפנוויק ואשתו, מרי (מתה ב-1708), בתו של הרוזן הראשון מקארליסל, היו שלושה ילדים שמתו בגיל צעיר. לאחר מותו הוא נקבר לצדם בכנסיית סנט מרטין בשדות.
מקאולי כתב על פנוויק כי מבין כל היעקוביטים הוא היה זה שוויליאם חש כלפיו סלידה חזקה במיוחד. שנאתו של פנוויק למלך נבעה ככל הנראה מתקופת שירותו בארצות השפלה, שם ננזף על ידי ויליאם שהיה עדיין נסיך אוראנז'.