ג'יימס השני, מלך אנגליה
ג'יימס השני מלך אנגליה או ג'יימס השביעי מלך סקוטלנד (14 באוקטובר 1633 - 16 בספטמבר 1701) היה מלך אנגליה, סקוטלנד ואירלנד מה-6 בפברואר 1685 ועד למהפכה המהוללת ב-1688. ג'יימס היה המלך הקתולי האחרון שמלך באנגליה, סקוטלנד או אירלנד.
 | |||||||||
| לידה |
14 באוקטובר 1633 ארמון סנט ג'יימס, לונדון, ממלכת אנגליה  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 בספטמבר 1701 (בגיל 67) סן ז'רמיין, ממלכת צרפת  | ||||||||
| שם מלא | ג'יימס סטיוארט | ||||||||
| מדינה | ממלכת אנגליה | ||||||||
| מקום קבורה | סן ז'רמיין, צרפת | ||||||||
| עיסוק |
פוליטיקאי  | ||||||||
| בת זוג |
אן הייד מרי, נסיכת מודנה | ||||||||
| שושלת בית סטיוארט | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
|
עמית החברה המלכותית | |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
תוכן עניינים
מלכותו של ג'יימסעריכה
ג'יימס עלה לכס השלטון על רקע מאבק בין הקתולים והפרוטסטנטים, ובין הזכות האלוהית של המלכים לשלוט (נוסח בן דודו לואי הארבעה עשר, מלך צרפת) לבין הזכויות הפוליטיות של הפרלמנט שהוקנו לעם בדם רב שהוקז בימי קרומוול. כאשר עלה לשלטון הוא הפגין מתינות שנועדה להפיג חששות: הוא הצהיר כי ברצונו לשלוט על פי הדין והמנהגים, לכבד את החירויות ואת החוק, ובאשר לדעותיו הפרטיות בנושאי אמונה - "איש לא יבחין כי הוא מחזיק בהן". בפועל, הוא עשה את ההפך: ג'יימס החל במסע של שוויון זכויות לקתולים (אשר הופלו על פי החוק, ונאסר עליהם לשאת במשרות אלא אם יתכחשו לאמונתם), קידם אצילים קתולים למשרות בכירות, וניצל את עובדת עמידתו בראש הכנסייה האנגליקנית כמונרך, כדי למנוע הטפות כנגד הקתוליות. היה כאן ניצול לרעה של סמכויותיו כמלך (מה שעורר חשש מפני הבאות), ופגיעה בציפור נפשו של העם האנגלי: חופש המצפון. המלך השקיע עתה את כל מאמציו בניסיון ליצור פרלמנט שיהיה כפוף למרותו, ויבטל כליל את החקיקה כנגד הקתולים.
"המהפכה המהוללת"עריכה
ערך מורחב – המהפכה המהוללת
ב־10 ביוני 1688 ילדה אשתו של ג'יימס בן. הולדת בן זה, שנועדו לו חיי מאבק וגלות (ויהיה ידוע בשם "הטוען לכתר הזקן") הגדישה את הסאה בעבור האריסטוקרטיה האנגליקנית. מי שסבר שהמלוכה הקתולית ימיה כימי חייו הטבעיים של ג'יימס, ראה עתה לנגד עיניו שושלת קתולית שקמה לשלוט בממלכת אנגליה לנצח. רבים הטילו ספק אם הבן הוא בנו של ג'יימס, או בכלל בנה של המלכה, והפרוטסטנטים הנאמנים עדיין לעקרון הירושה החוקית, הפיצו את האגדה כאילו הוברח התינוק לארמון בתוך סיר גדול.
מעבר לים השקיף על התפתחויות אלו ויליאם מאוראנז'. מזה שנים היה הוא תקוות הפרוטסטנטים באנגליה, ואלה הזמינו אותו פעמים רבות לבוא ולהדיח את המלך הקתולי השנוא. עתה הגיעה שעתו. ב־5 בנובמבר 1688 נחת על חופה של אנגליה ועמו כארבעה עשר אלף איש, פרוטסטנטים מארצות השפלה ומכל רחבי היבשת.
מלכותו של ג'יימס התמוטטה כבניין קלפים. סדרה של מרידות בצבא ובצי הראתה לג'יימס כי אין לו סיכוי להחזיק בכס המלוכה. כאשר התברר כי הדוכס ממרלבורו, מפקד הצבא, עמד בסוד הקשר שהביא את ויליאם לארץ, נפלה רוחו של ג'יימס והוא נמלט לצרפת. הפרלמנט התכנס והכריז כי עזיבתו של ג'יימס דינה כדין ויתור על הכס, והזמין את בתו של ג'יימס – מרי, ואת בעלה ויליאם, לשלוט באנגליה.
קרבות נוספים נמשכו באירלנד ובסקוטלנד בין נאמני ג'יימס ובין צבאותיו של ויליאם. בקרב ליד הנהר בוין באירלנד, ביולי 1690 עמד המלך ג'יימס בראשם של אלפי אירים קתולים הנאמנים לו אך הובס, ושב ונמלט לצרפת. כך לבסוף ניתנה המלוכה בידי ויליאם ומרי, בתו של ג'יימס, אשר שלטו יחדיו בבריטניה. ג'יימס נפטר בגלות בסן ז'רמיין, צרפת, ב-16 בספטמבר 1701.
