ג'ורג' אקרלוף
ג'ורג' ארתור אקרלוף (באנגלית: George Arthur Akerlof; נולד ב-17 ביוני 1940) הוא פרופסור יהודי-אמריקאי לכלכלה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2001 (יחד עם ג'וזף שטיגליץ ומייקל ספנס).
לידה |
17 ביוני 1940 (בן 84) ניו הייבן, ארצות הברית |
---|---|
ענף מדעי | כלכלה, כלכלה |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | רוברט סולו |
מוסדות | |
תלמידי דוקטורט | Charles Engel, Pascal Michaillat, Robert Allen Vergun, Gil Mehrez, Jeffrey Vincent Butler, Desiree Nicholette Schaan, Mauricio Naranjo, Kaku Furuya, Jorge Miguel Streb, David Benjamin Huffman, K. Siobhan Reilly, Stephen Robert Glenville Jones, Lawrence Webster Dwight, Stephen Richard Blough, Wei-Kang Wong, Frederic Halsey Rogers, Timothy Cogley, Vai-Lam Mui, Terence Mallon Kennedy, Stephen G. Cecchetti, Michael Ash, Paola Giuliano, Ross Milbourne, Adriana Kugler, רוברט שילר, Jason Reid Eis, Jon William Faust, Alan Kenton Kackmeister, Zhiyong An, Wallace E. Hendricks, Matias Felix Barenstein, Eirik A. Evenhouse, Andrea De Michelis, Sean Masaki Flynn |
פרסים והוקרה |
|
בן או בת זוג | ג'נט ילן (1978–?) |
קורות חיים
עריכהג'ורג' אקרלוף נולד ב-17 ביוני 1940 לאב שוודי ואם יהודייה אמריקאית. סבו ואבי סבו מצד האמא היו יוצאי אוניברסיטת ברקלי.
את התואר הראשון שלו קיבל אקרלוף מאוניברסיטת ייל ב-1962. תואר הדוקטור הוענק לו מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בשנת 1966. לאחר מכן הוא הרצה בבית הספר לכלכלה של לונדון.
אשתו היא ג'נט ילן, פרופסור אמריטוס לכלכלה באוניברסיטת ברקלי ולשעבר יו"ר הבנק הפדרלי ויו"ר הבנק הפדרלי בסן פרנסיסקו, וכן הייתה חברה בוועד היועצים הכלכלי של נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון.
עבודתו
עריכהעבודתו הידועה ביותר של אקרלוף, שפורסמה ברבעון "Quarterly Journal of Economics" בשנת 1970 "שוק הלימונים: איכות ומנגנון השוק"[1], הדגימה כיצד מידע א-סימטרי בשוק יכול להביא לבחירה השלילית (Adverse Selection) שנגרמת מכשל השוק. "הלימונים" הם כינוי בשוק המכוניות המשומשות למכוניות פגומות. בעיית המידע כאן היא שכאשר אדם קונה מכונית משומשת, אין הוא יודע בוודאות מתקבלת על הדעת מהו מצבה. בעלי "לימונים" יהיו מוכנים להיפטר ממכוניותיהם, גם כאשר מחירי המשומשות נמוכים יחסית. בעלי מכוניות תקינות יחכו למחירים טובים יותר בשוק המשומשות. לפיכך, ככל שמחירי המשומשות נמוכים יותר, כן גדלה ההסתברות שקונה המכונית ירכוש "לימון". המאמר, שכיום הוא בין המצוטטים ביותר[2], נדחה בשלושת כתבי העת הראשונים אליהם נשלח לפרסום, בתואנה שהוא טריוויאלי מדי או שגוי בהכרח.[3]
בשנות ה-90 רעיונותיו של אקרלוף עמדו במרכז הוויכוח הציבורי בנושא חוקיותן של הפלות.
קישורים חיצוניים
עריכה- ג'ורג' אקרלוף, באתר פרס נובל (באנגלית)
- ג'ורג' אקרלוף, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- ג'ורג' אקרלוף, באתר SSRN
- גיא רולניק, הכלכלנים שזכו בפרס נובל מוכיחים: חברה שלא תרמה אתכם - תתרסק, באתר TheMarker, 17 באוקטובר 2015
- אורי פסובסקי, איך ריח מאפה הקינמון מסמל את הצד האפל של השוק החופשי, באתר כלכליסט, 5 בנובמבר 2015
- אשר שכטר, איתן אבריאל, דגים פתאים | עובדים עלינו ישר בעיניים, באתר TheMarker, 6 בדצמבר 2015
- ג'ורג' אקרלוף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה