ג'ו שי

פילוסוף סיני

ג'וּ שִׂיפין-יין: Zhū Xī; בכתב סיני: 朱熹; ‏18 באוקטובר 113023 באפריל 1200) היה פילוסוף קונפוציאני סיני בן תקופת שושלת סונג, והדמות המובילה ברציונליזציה של הנאו-קונפוציאניזם. תרומתו החשובה לפילוסופיה הסינית כללה מתן חשיבות לארבעה ספרים קלסיים של הקונפוציאניזם: המאמרות, ספר מנציוס, תורת הגדול ודרך האמצע וקיומה; התמקדות במחקר של הדברים (Géwù/格物), והסינתזה של המושגים הקונפוציאניים היסודיים, ודגש על מדיטציה (תוך לימוד) כשיטה לתיקון מוסרי.

ג'ו שי
朱熹
לידה 18 באוקטובר 1130
יושי, שושלת סונג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 באפריל 1200 (בגיל 69) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Zhu Xi's tomb עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית קונפוציאניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין פילוסופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, היסטוריון, פילוסוף, סופר, מלחין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שושלת סונג עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Zizhi Tongjian Gangmu עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Liu Shi עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Zhu Shu, Zhu Ye, Zhu Zai עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין זהו שם סיני; שם המשפחה הוא ג'ו.

דמותו ותורתו עריכה

ג'ו שי היה מלומד שהתמצא היטב בקלאסיקות בפרשנויות, בספרי ההיסטוריה ובכתבים אחרים של קודמיו. הוא הגיע ממשפחה ענייה, אך כבר מילדות נודע בחוכמתו, ובגיל 18 עבר את הבחינות הקיסריות. הוא שימש פקיד ממשל מספר פעמים, על אף שנמנע ממשרה ציבורית לאורך רוב חייו הבוגרים. ג'ו שי כתב כמעט מאה ספרים ועמד בקשר עם עשרות מלומדים אחרים. הוא שימש מורה לקבוצות של תלמידים שחלקם למדו מפיו במשך שנים. תורתו נבנתה בין השאר על תלמודם של האחים צ'נג[1], אך ג'ו שי פיתח את התיאוריות המטאפיזיות שלהם בכל מה שנוגע לעיקרון (לי 理) ולכוח החיים (צ'י 氣). חסידיו תיעדו בכתב מעל אלף שיעורים שנתן.

ג'ו שי היה צאצא של ג'ו ג'ינגדזה, שר והיסטוריון מתקופת שושלת טאנג אשר הוא ומשפחתו נודעו ביושרם ובכיבוד ההורים שלהם.

השפעתו עריכה

ג'וּ שִׂי נחשב לפילוסוף הניאו קונפוציאני המשפיע ביותר בסין, ולהוגה המשפיע ביותר בהיסטוריה הסינית אחרי קונפוציוס עצמו, והוא היחיד מבין תריסר הפילוסופים הסיניים הנערצים במקדשים קונפוציאניים שאינו תלמיד ישיר של קונפוציוס. לתהילתו זכה בעיקר בזכות העריכה והפרשנויות שיצר לארבעת הספרים הקלאסיים. יצירותיו אלו, על אף שלא הופצו בימי חייו, שימשו בסיס הידע לבחינות הקיסריות במשך כ-600 שנה, משנת 1313 ועד 1905. ג'וּ שִׂי אף הגדיר את הספרים הנכללים בקאנון הקונפוציאני, הידוע כיום בשם ארבעת הספרים וחמש הקלאסיקות.

השפעתו הגיעה אף לקונפוציאניזם היפני, וגם אן חיאנג, אבי הקונפוציאניזם הקוריאני, העלה אותו על נס.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'ו שי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ צ'נג האו וצ'נג יי. 程顥 ו程頤.