מנציוס

פילוסוף סיני

מנציוס (Mencius;‏ 371289 לפנה"ס) הוא השם המערבי שניתן לפילוסוף הסיני מֵנְג-דזְה (Mengzi;‏ 孟子); פירוש שמו הוא "בן בכור".

מנציוס
孟子
לידה 372 לפנה״ס
דזואו, שושלת ג'ואו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 289 לפנה״ס (בגיל 83 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה 孟轲 עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית קונפוציאניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין פילוסופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה דזואו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הקריירה של מנציוס הייתה דומה להפליא לזו של קונפוציוס, אשר בו ראה מנציוס את החכם המושלם. כמו קונפוציוס, מנציוס נולד במדינת דְזוֹאוּ[1], שלושים קילומטרים בלבד ממקום לידתו של קונפוציוס, עבד כמורה פרטי, וחי בתקופה של מתיחות פוליטית ותסיסה חברתית.

לפי האגדה למד מנציוס אצל נכדו של קונפוציוס, דְזְה-סְה, אם כי מבחינת התיארוכים, סביר יותר שהוא למד אצל תלמידיו של דְזְה-סְה.

מנציוס נדד ברחבי סין במשך ארבעים שנה (כנראה, החל משנת 384 לפנה"ס), תוך שהוא מנהל דיונים עם מלכים ושועים, והוא אף שירת כפקיד במדינת צ'ין בין השנים 319 – 312 לפנה"ס.

לא ידוע הרבה על משפחתו או חייו, למעט העובדה שהיה בן נאמן, ואף הפסיק את עבודתו למשך שלוש שנים כדי להתאבל על אימו, כנהוג בקרב הקונפוציאנים.

ספרו - "מנג דזה"

עריכה

על פי ספרו, נהג מנציוס לתור בסין, ואף להתווכח עם ראשי מדינות ופילוסופים. בספרו בולטת איבתו הגדולה לשני הזרמים הפופולריים של זמנו, אלו של מו-דזה ושל יאנג צ'ו.

לספרו של מנציוס מבנה ייחודי: רובו ככולו מורכב מדיאלוגים. לכל פרק יש שם, הקשור בדרך כלל בקטע הפתיחה. וכל פרק מחולק לשני חלקים. בדרך כלל נהוג לסמן קטעים במספר הפרק, אות (A או B) המסמלת את החצי שבו מדובר, ומספר הקטע. כך למשל 2A:2 הוא הפסוק השני, בחלק הראשון של הפרק השני.

בשל חשיבותו של הספר הוא נכלל בארבע המגילות הגדולות הקונפוציאניות.

תורתו

עריכה

מנציוס הרחיב את תורתו של קונפוציוס, ויצר משנה סדורה, ולכן הוא נחשב לאחד הפילוסופים המובילים בקונפוציאניזם. בתנועה הנאו-קונפוציאנית, נחשב ואנג יאנגמינג (1472-1529) לממשיך דרכו. החידוש בתורתו של מנציוס הוא שבניגוד לקונפוציוס הוא מדבר על טבע האדם.

מנציוס טוען שטבע האדם הוא טוב מעיקרו. את עיקר טיעוניו בעניין זה ניתן לתאר באופן הבא:

  • טבע האדם הוא טוב, ויש לו ידיעה מולדת של טוב.
  • הגשמת האדם מאפשרת לו לשרת את השמיים או האנושות.
  • הרוע אינו מולד, כלומר הוא נרכש.
  • יש צורך במאמץ משמעותי כדי להשיג את הטבע המקורי, הטוב. מטרת הלימוד היא למצוא את אותו הטבע המקורי של האדם.

בנוסף מדבר מנציוס על צו מוסרי קטגורי, המזכיר במידה מסוימת את הצו הקטגורי של קאנט.

מנציוס היה בן זמנו של אפלטון, ושני אלו זוכים ללא מעט השוואות במחקר, בעיקר בשל נטיותיהם האידיאליסטיות.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^
  ערך זה הוא קצרמר בנושא סין. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.