ג'יימס טיילור

מוזיקאי אמריקאי

ג'יימס טיילוראנגלית: James Taylor; נולד ב-12 במרץ 1948) הוא זמר-יוצר וגיטריסט אמריקאי.

ג'יימס טיילור
לידה 12 במרץ 1948 (בן 76)
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה James Vernon Taylor עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1966 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אקדמיית מילטון, Chapel Hill High School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פופ רוק, רוק קל, ג'אז-פאנק, קאנטרי, פולק רוק, רוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, קלידים מוזיקליים, sets of free reeds, מפוחית פה, עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים וורנר רקורדס, קולומביה רקורדס, EMI, קפיטול רקורדס, אפל רקורדס, סוני מיוזיק עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Caroline "Kim" Smedvig (18 בפברואר 2001–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Sally Taylor, Rufus Taylor, Ben Taylor, Henry Taylor עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.jamestaylor.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'יימס טיילור, 2011

ביוגרפיה עריכה

טיילור נולד בבוסטון, מסצ'וסטס. הוא גדל בצ'פל היל, קרוליינה הצפונית, שם אביו היה דיקן בית הספר לרפואה של אוניברסיטת קרוליינה הצפונית. משפחתו בילתה את חופשות הקיץ באי מרתה'ס ויניארד, השייך למדינת מסצ'וסטס.

הקריירה של טיילור התחילה באמצע שנות ה-60, אך הוא הפך פופולרי בתחילת שנות ה-70, כאשר שר שירים בליווי גיטרה אקוסטית. הוא היה חלק מגל הזמרים-כותבים של התקופה שכלל גם את קרול קינג, ג'וני מיטשל, ג'ון דנוור, ג'קסון בראון וקרלי סימון.

אלבומו "Greatest Hits" מ-1976 מכר יותר מ-11 מיליון עותקים בארצות-הברית.

שלושת אחיו ואחותו של טיילור, אלכס, ליווינגסטון, יו וקייט, היו גם הם מוזיקאים והוציאו אלבומים. ילדיו עם קרלי סימון, בן וסאלי, החלו גם הם בקריירה מוזיקלית.

הקריירה המוקדמת עריכה

טיילור למד צ'לו כילד, וב-1960 עבר לנגן בגיטרה. סגנון הנגינה שלו בכלי התפתח מהקשבה לשירי תפילה, למזמורים ולזמר הפולק וודי גאת'רי, שמאוחר יותר זוהה טיילור עם הסגנון שלו. בזמן לימודיו במילטון אקדמי, בית ספר תיכון במסצ'וסטס, פגש טיילור בדני קורטצ'מר והם החלו לנגן יחד מוזיקת פולק. לאחר שעזב את בית הספר, הקים טיילור להקה עם אחיו, אלכס, ולאחר מכן התאשפז בבית החולים בבלמונט בגלל דיכאון. הוא האמין שפעולה זו הצילה את חייו. הוא סיים תיכון בזמן שהיה בבית החולים לחולי נפש, ואז עזב אותו והקים להקה בשם "the Flying Machine" עם קורטצ'מר וג'ואל אובריאן. הלהקה הוחתמה בחברת התקליטים "Rainy Day Records" והוציאה לאור סינגל אחד, "Brighten Your Night with My Day", שלא זכה להצלחה.

בזמן שגר בניו יורק, התמכר טיילור להרואין. בעקבות שיחת טלפון בהולה, נסע אביו לניו יורק ו"הציל" אותו. ב-1968, עבר טיילור ללונדון והוחתם בחברת התקליטים "אפל" לאחר ששלח קלטת דמו למפיק פיטר אשר והוציא את אלבום הבכורה שלו, "James Taylor". האלבום לא נמכר היטב וההתמכרות של טיילור לסמים החריפה. הוא חזר לארצות הברית ואישפז את עצמו שוב בבית חולים בניסיון לפתור את בעיית הסמים שלו. ב-1969 הוא התאושש מספיק כדי להופיע שישה ערבים רצופים במועדון בלוס אנג'לס ובפסטיבל הפולק של ניופורט. זמן קצר לאחר מכן, הוא שבר את שתי ידיו בתאונת אופנוע באי מרתה'ס ויניארד ונאלץ להפסיק לנגן למשך מספר חודשים.

ההצלחה של שנות ה-70 עריכה

 
ג'יימס טיילור בתחילת שנות ה-70

לאחר שהתאושש מהתאונה, החתימה חברת התקליטים האחים וורנר את טיילור והוא עבר לקליפורניה, אולם פיטר אשר נותר המנהל ומפיק התקליטים שלו. האלבום השני שלו, "Sweet Baby James", היה הצלחה אדירה, ובראשו הסינגל "Fire and Rain", שיר אודות ניסיונו בבית החולים לחולי נפש וההתאבדות של חברו. ההצלחה של הסינגל והאלבום יצרה עניין גם סביב אלבומו הראשון של טיילור, "James Taylor", והביא אותו ואת הסינגל מתוכו "Carolina on My Mind" חזרה למצעדים.

טיילור עבד עם דניס וילסון (מלהקת הביץ' בויז) על סרט בשם "Two-Lane Blacktop", שלא הצליח בזמנו. ב-1971 יצא אלבום מצליח נוסף בשם "Mud Slide Slim and the Blue Horizon". הוא זכה בפרס גראמי על הגרסה שלו לשיר ששרה קרול קינג, "You've Got a Friend".

ב-1972 טיילור הוציא את האלבום "One Man Dog" והתחתן עם קרלי סימון, גם היא זמרת-כותבת שירים. אלבומו הבא, משנת 1974, "Walking Man", איכזב, אך הבא אחריו, "Gorilla", הצליח. חלק מההצלחה קשורה לסינגל המצליח "How Sweet It Is (To Be Loved by You)", חידוש לשיר של מרווין גיי. אחריו יצא ב-1976 האלבום "In the Pocket" ואלבום שכלל את אוסף להיטיו הגדולים "Greatest Hits" שהיה להצלחה מסחרית גדולה מאוד ונשאר עד היום האלבום הנמכר ביותר של טיילור.

ב-1981 הודיעה קרלי סימון על פירוד בין בני הזוג כתוצאה מ"צרכים שונים" של בני הזוג. הפירוד הפך לגירושין רשמיים ב-1983. ילדיהם בן טיילור (אנ') וסאלי טיילור (אנ') אף הם זמרים-יוצרים.

טיילור חתם בקולומביה רקורדס, הוציא את האלבום "JT" ב-1977, וזכה בפרס גראמי נוסף בקטגוריית זמר מבצע בפופ, עבור השיר "Handy Man".

לאחר שיתוף פעולה עם ארט גרפונקל, ותקופה קצרה בברודוויי, פרש טיילור לשנתיים, וחזר לפעילות ב-1979 עם האלבום "Flag", שהצליח, למרות שלא היו בו להיטים. טיילור גם הופיע במופע "No Nukes", במדיסון סקוור גרדן, ובאלבום ובסרט שיצאו בעקבותיו.

שנות ה-80 וה-90 עריכה

החל מ-1985, לאחר ששוב התאושש מבעיות הסמים שלו, התחדשה הקריירה של טיילור. האלבום "That's Why I'm Here" החל סדרה של אלבומים שנחשבו כאיכותיים אף שיצאו לעיתים רחוקות יותר מהאלבומים הראשונים.

הוא אף נישא בשנית ב-1985, לשחקנית קת'לין ווקר, נישואים שנמשכו כעשור עד גירושיהם ב-1995.

הוא החל בסיבובי הופעות שהיו מלווים במוזיקאים ולהקת ליווי. הדיסק הכפול מ-1993, "LIVE" תיעד את מסע ההופעות שהיה ברמה מוזיקלית גבוהה.

שני האלבומים המקוריים מ-1990 הצליחו במיוחד: אלבומו ה-13, "New Moon Shine", קיבל אלבום פלטינה ב-1991 והאלבום "Hourglass" קיבל פרס גראמי עבור אלבום הפופ הטוב ביותר ב-1998.

שנות ה-2000 עריכה

בין שני אלבומי אוספי להיטים, יצא ב-2002 האלבום "October Road" שנתקבל היטב על ידי קהל אוהד. הוא הכיל עיבודים שקטים אך מתוחכמים, שאחד מהם זכה בגראמי. ב-2004 לאחר שבחר שלא לחדש את החוזה עם חברת קולומביה\סוני, הוא הוציא לאור את האלבום "James Taylor: A Christmas Album" שהופץ על ידי חברת הולמרק (Hallmark Cards).

טיילור, שתמיד היה פעיל בנושאי איכות הסביבה וקידום נושאים ליברליים, הצטרף באוקטובר 2004 לסבב ההופעות "Vote for Change", וניגן בסדרת קונצרטים במדינות המתנדנדות בבחירות בארצות הברית. קונצרטים אלו אורגנו על ידי MoveOn.org במטרה הכללית לשכנע אנשים להצביע עבור ג'ון קרי וכנגד ג'ורג' וו. בוש בקמפיין הנשיאותי של אותה השנה. טיילור הופיע שם יחד עם להקת הבנות, דיקסי צ'יקס.

ב-2001 התחתן טיילור בפעם השלישית, עם קרולין (קים) סמדוויג, מנהלת יחסי הציבור והשיווק של התזמורת הסימפונית של בוסטון. לזוג נולדו תאומים בנים בשנת 2001.

ב-26 באפריל 2003 הוקדש לכבודו גשר בצ'פל היל, ליד בית ילדותו.

ב-2010 חזר להופיע עם קרול קינג במועדון "הטרובדור" בלוס אנג'לס, בסדרת מופעים נוסטלגיים שקצרו הצלחה רבה ויצאו על גבי תקליטור. בהמשך להצלחה המשיכו טיילור וקינג להופיע בהופעות חיות בארצות הברית.[1]

טיילור הוא דמוקרט, וב-21 בינואר 2013 נטל טיילור חלק בטקס השבעתו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה לכהונה שנייה, כאשר שר את "America the Beautiful".

ב-2015 עוטר במדליית החירות הנשיאותית על ידי הנשיא ברק אובמה.[2][3]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'יימס טיילור בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה