ג'ירף מרושת

ג'ירף מרושת (שם מדעי: Giraffa reticulata) הוא אחד ממיני הג'ירף. תפוצתו באפריקה המזרחית; קניה, סומליה ואתיופיה ומספרם נאמד בכ-8660.

ג'ירף מרושת
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מכפילי פרסה
תת־סדרה:	מעלי גירה
משפחה:	ג'ירפיים
סוג:	ג'ירף
מין:	ג'ירף מרושת
שם מדעי
Giraffa reticulata ‏וינטון, 1899
תחום תפוצה
תפוצת הג'ירף המרושת מסומנת באפור

בעבר נחשב לאחד ממתי המין של ג'ירף מנומר אך מחקרים עכשוויים מציעים שיטת מיון שונה לפיה יש ארבעה מינים ולא אחד כפי שהיה נהוג בעבר.

מאפיינים

למין זה כתמים חומים כהים שמזכירים את דוגמת השריון של הצב. הזכרים מגיעים לגובה של עד 5.5 מטרים (18 רגל) והנקבות נמוכות וקלות יותר מן הזכרים. הג'ירף המרושת הוא צמחוני וניזון בעיקר מעלי עץ השיטה.

הזכרים נאבקים זה בזה על הנקבות בקרב צווארים - על פי מחקרים שנערכו^{[דרוש מקור]} נתברר כי בדרך כלל הזכר עם הצוואר הארוך מנצח וכך הוא מעביר את הגנים שלו הלאה. רוב גורי הג'ירף אינם שורדים את השנה הראשונה לחייהם עקב הטורפים המרובים המאיימים עליהם. לעומת הצעירים, לג'ירפים הבוגרים כמעט ואין טורפים. הג'ירפות הנקבות וגוריהם חיות בעדרים שכוללות נקבות וגורים. הג'ירפות מקבצות את הגורים למעין גן גורים כשג'ירפה אחת שומרת על הגורים והאחרות אוכלות או מסתובבות מסביב.

הג'ירף המרושת הוא מהג'ירפים המוכרים מבין 9 תת-המינים והוא תת-המין הנפוץ בשבי.

מספרן פחת מכ-28,115 בשנת 1999 לפחות מכ-6,500 בשנת 2013, בתוך פחות משני עשורים. תפוצתה המצטמצמת לצפון-מזרח יבשת אפריקה, בסומליה ובצפון קניה, ידועה בעיקר בנופים מדבריים למחצה.^{[דרוש מקור]}

נקבת הג'ירף ממליטה ולד יחיד לאחר הריון של 15 חודשים. למרות שהיא ממליטה ולד אחד בכל פעם היא יכולה להמליט יותר מ-8 צאצאים בתקופת חייה. נקבות חוזרות כל שנה לאותה נקודה כדי להמליט. ג'ירפות ממליטות לאורך כל השנה אך רוב הצאצאים נולדים בעונה היבשה. כאשר הצאצא נולד הוא נופל מגובה של כשני מטרים מאחר שהנקבה ממליטה בעמידה. הצאצאים נולדים במשקל של כ-90 קילוגרמים ובגובה של כשני מטרים. ולד יכול לעמוד כחצי שעה לאחר שנולד ולינוק חלב מאמו הוא ימשיך לינוק חלב עד גיל שנה. בשנת חייו הראשונה הג'ירף יכול לגבוה כ-27 סנטימטר בחודש. לאחר מכן קצב הגדילה מאט עד ל-3 סנטימטר בשנה. ג'ירפות הן חיות אוהבות חברה ואפילו ייתנו את צאציהן לטיפול ושמירה על ידי העדר. הבגרות המינית של הנקבות מגיעה בערך בגיל 4 ואצל הזכרים בגיל 6.

תזונה

הג'ירף המרושת הוא הרניבור (צמחוני) ותועדו שאכלו 100 מינים של צמחים, בעיקר עלי שיטה, Commiphora, וTerminalia. ג'ירפים נצפו אוכלים פגר של אנטילופה ולועסים עצמות יבשות בשביל תכולת הסידן שבהן. למרות שהעלים הם המזון המועדף הם יאכלו גם פירות, ירקות וקליפות עצים - בעיקר בעונה היבשה. הג'ירף ניזון מעלים ומשום שהערך הקלורי בהם נמוך הוא נאלץ לתור בחיפוש אחר עלים רוב שעות היממה. זכר יכול לאכול עד 75 פאונד של אוכל ביום. הג'ירף משתמש בחוש הריח על מנת לאתר את העלים שהוא אוהב. כשהוא אוכל את האוכל הוא אוכל את כל מה שבענף כולל עלים, ענפים, קוצים וחרקים. הג'ירף משתמש בלשונה הארוכה והשרירית על מנת ללקט את מזונו. הג'ירף הוא מעלה גירה (בדומה לבקר ולפרסתנים אחרים) ובטנו מורכבת מארבעה חלקים עם מעבר לאוכל דרך החלק הראשון ולמים ישירות לשני. הקיבה הראשונה מעכלת חלקית את העלים, הענפים או כל מה שהג'ירף בלע באותו היום. כאשר הג'ירף לא אוכל, חלקים מתערובת מותססת זו חוזרים חזרה כגושים קשים אותם הג'ירף לועס שוב ובכך מפרק אותם ועוזר לשבירתם (העלאת גירה). כאשר הם גמרו ללעוס את הגירה היא נשלחת אל החלק השלישי ולבסוף אל הבטן השלישית שם הגירה מתעכלת במלואה. ג'ירפות הן טובות מאוד בשימור מים באקלים באפריקה החם. הן יכולים לחסוך ולשמור על טמפרטורת הגוף שלהם בחלקו, בגלל צורתם; הרגליים דקות והארוכות שלהם מאפשרות לחום לשחרר במהירות. העלים שהם אוכלים הם למעשה מקור טוב של מים, ויכולים לאפשר להם ללכת ימים בלי לשתות. לג'ירפות יש קשיים בהורדת ראשיהן המאסיביים לקרקע ולכן הן נאלצות להתכופף. מצב זה משאיר אותן פגיעות לטורפים.

רבייה

הריון של ג'ירפה נמשך 15 חודשים ולאחריו נולד ולד אחד. מקרה של תאומים הוא נדיר ביותר אך תועד מספר פעמים. למרות תקופת ההיריון הארוכה ג'ירפות יכולות להמליט כשמונה צאצאים במהלך חייהן, כאשר בשבי נצפו מקרים שג'ירפה המליטה יותר מכך. הנקבות חוזרות שנה אחר שנה לאותו מקום בשביל להמליט. ג'ירפות ממליטות כל השנה אך עיקר ההמלטות בעונה היבשה. כאשר הג'ירף נולד הוא נובל מגובה של כשני מטרים מאחר שהאם ממליטה בעמידה. ג'ירף שוקל כ-90 קילו בעת היוולדו וכאשר הוא עומד הוא מגיע לגובה של כמטר ושמונים סנטימטרים. ג'ירף יכול לעמוד פחות מחצי שעה לאחר היוולדם והם יונקים מאמם בשנתם הראשונה. בחודש הראשון לחייהם הג'ירפים גדלים כתשעה אינצ'ים וממשיכים לגדול בקצב מהיר עד גיל שנה. לאחר מכן קצב הגדילה שלהם קטֵן לאינץ' בשנה. הג'ירפות הן חיות עדריות מאוד ואפילו ייתנו את העגלים שלהן למשמר על ידי אחת מחברות הקבוצה (מעין גן ילדים) בזמן שהאחרות אוכלות. רק כמחצית מהעגלים יגיעו לבגרות והשאר ייטרפו בידי אריות, נמרים, צבועים, תנים ותנינים. הג'ירפות מגיעות לבגרות מינית בגיל 3 עד 4.

איומים

תודות לגובהם ויכולתם לזהות אויבים ביעילות לג'ירף הבוגר אין כמעט איומים מצד טורפים. אויבו העיקרי של הג'ירף הוא האריה. האיום הגדול ביותר של הג'ירף הוא האדם. על אף מאמצים לשימורם, הג'ירף ניצוד בשל עורו ושערו. השיער משמש לעשיית צמידים וחבלים ובסודאן אוכלים בשר ג'ירף. הג'ירף צריכים להתמודד עם זבוב הצה צה הנוחת עליו ומוצץ את דמם. הג'ירפים משתמשים בזנבותיהם החזקים כדי לחבוט בזבובים והם מנהלים מערכת יחסים סימביוטית עם מספר מיני ציפורים שהעיקרי שבהם הוא זרזיר הבקר. זרזירי הבקר עומדים על גב הג'ירף, אוכלים את החרקים, המזיקים ולכלוך ובכך שומרים על ניקיון הג'ירף ואף מתריעים על טורפים בצפצופים עזים. ישנן גם מחלות הפוגעות בג'ירפים. הנוראה שבהן לפי אן דג (Anne Dagg) הייתה ה-Rinderpest אשר קטלה מאות ג'ירפים ב-1880^{[דרוש מקור]}. לפעמים המחלה שוב מופיעה באזורים קטנים. מגפה כזו שהופיעה ב-1960, קטלה כמחצית מאוכלוסיית הג'ירפות של קניה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ירף מרושת בוויקישיתוף

• ג'ירף מרושת, באתר ITIS (באנגלית)
• ג'ירף מרושת, באתר NCBI (באנגלית)
• ג'ירף מרושת, באתר GBIF (באנגלית)
• אתר פרויקט הג'ירף המרושת (אנגלית)