ג'לאל א-דין א-סויוטי

ג'לאל א-דין עבד א-רחמן בן אבו בכר בן מחמד אלח'דירי א-סוּיוּטי (שם מלא בערבית: جلال الدين عبد الرحمن بن أبي بكر بن محمد الخضيري السيوطي) חי בין השנים 1445–1505 לספירה[1].

ג'לאל א-דין א-סויוטי
جلال الدين عبد الرحمن بن أبي بكر بن محمد الخضيري السيوطي
לידה 3 באוקטובר 1445
קהיר
פטירה 18 באוקטובר 1505 (בגיל 60)
קהיר
מקצוע פוסק הלכה, פרשן הקוראן, אימאם.
השקפה דתית אסלאם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היה איש דת מצרי, מורה ומומחה בתחום ההלכה והמשפטים, ואחד מהסופרים הבולטים בתקופתו, אשר הקדיש את כתביו לתאולוגיה והלכה אסלאמית. מזוהה עם האסכולה השאפעית, ונחשב לאחד מפוסקי ההלכה המכובדים ביותר באסכולה השאפעית בפרט, ובאסלאם בכלל[2].

חייו עריכה

א-סויוטי נולד ב-3 באוקטובר 1445 בקהיר. אמו הייתה ממוצא צ'רקסי, ואילו אביו ממוצא פרסי, בעוד שעל פי א-סויוטי בעצמו, הוא למעשה נצר לשושלת מבגדאד. משפחתו היגרה לאסיוט שבמצרים הממלוכית, ולכן הוא זכה לשם "אסויוטי". אביו, אשר למד ולימד הלכה אסלאמית על פי האסכולה השאפעית, נפטר כשג'לאל א-דין היה בגיל חמש[3].

ג'לאל א-דין התמחה בהלכה האסלאמית, בעיקר באסכולה החנפית ובאסכולה השאפעית. הוא התמחה גם בחדית', פרשנות הקוראן, תאולוגיה, היסטוריה, רטוריקה, פילוסופיה, פילולוגיה, אריתמטיקה, וברפואה[4].

בגיל 18 החל ללמד הלכה אסלאמית על פי האסכולה השאפעית, באותו מסגד שבו אביו נהג ללמד. בד בבד הצטרף א-סויוטי למסדר הסופי השאד'לי (בערבית: الطريقة الشاذلية).

במהלך חייו זכה ג'לאל א-דין א-סויוטי לתואר הנכסף "מוג'דד" (בערבית: مجدد) אשר משמעותו: "המחדש", והכוונה בזה היא לאדם אשר מחיה מחדש את הדת[5].

א-סויוטי מת ב-18 באוקטובר 1505.

כתביו עריכה

ג'לאל א-דין א-סויוטי כתב על נושאים רבים. את דבריו הוא העלה על כתב על פני כ-900 יצירות.

את יצירתו הראשונה הוא כתב בהיותו בן 17[6].

אבן עמאד אמר עליו: ”רוב יצירותיו נעשו מפורסמות כבר בתקופת חייו. יכולתו לכתוב הייתה פנומנלית”.

אחד מתלמידו אמר ”הייתי פעם עם השייח' א-סויוטי, והוא השלים באותו יום שלושה כרכים”.

בנוסף ליצירותיו בנושא הדת, כתב א-סויוטי גם בנושא הרפואה. כמו אבן אל-ג'ווזי, גם כתביו הרפואיים של א-סויוטי מבוססים כמעט לחלוטין על מסורות של הנביא מוחמד.

בין יצירותיו המפורסמות ביותר ניתן למצוא את:

  • תפסיר אלג'לאליין ( تفسير الجلالين), אשר נחשב לאחת מפרשנויות הקוראן המקובלות ביותר בקרב המוסלמים.
  • א-טיב א-נבווי (الطب النبوي), אשר בנוי כלקסיקון רפואי.
  • אלג'אמע אלכביר ( الجامع الكبير)
  • אלג'אמע אלסע'יר (الجامع الصغير)
  • דר אלמנת'ור ( درالمنثور)
  • תדריב א-ראווי (تدريب الراوي)

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Spevack, Aaron, The archetypal Sunnī scholar : law, theology, and mysticism in the synthesis of al-Bājūrī, Albany, New York: SUNY Press, 2014
  2. ^ The Encyclopaedia of Islam., New edition, Leiden: Brill, 1960-2009
  3. ^ Medieval Islamic civilization : an encyclopedia, New York: Routledge, 2006
  4. ^ Encyclopedia of the history of Arabic science, London: Routledge, (2000 printing)
  5. ^ Encyclopedia of Arabic literature, London: Routledge, 1998
  6. ^ The Qurʼan : an encyclopedia, London: Routledge, 2006