גאורג וילהלם פון ראומר
גֶאוֹרְג וִילְהֶלְם פוֹן רַאוּמֶר (בגרמנית: Georg Wilhelm von Raumer; 19 בנובמבר 1800 – 11 במרץ 1856) היה היסטוריון, משפטן, פקיד מנהל פרוסי ומנהל ארכיון המדינה הסודי של פרוסיה (אנ'). גאורג וילהלם פון ראומר היה בן למשפחת האצולה של פון ראומר.
| לידה |
19 בנובמבר 1800 ברלין, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
11 במרץ 1856 (בגיל 55) ברלין, ממלכת פרוסיה |
| מדינה |
ממלכת פרוסיה |
| השכלה | |
| תפקיד |
גהימרט |
  | |
קורות חיים ועבודתו עריכה
בנו של יועץ המשלחת ומנהל הארכיון הסודי של פרוסיה קרל גאורג פון ראומר (1753–1833), ולואיזה לקה, בתו של ראש עיריית איסרלון, יוהאן קספר לקה (גר'), למד בגימנסיה פרידריכסוורדרשה בברלין ולאחר מכן למד משפטים באוניברסיטאות גטינגן, ברלין והיידלברג. לאחר שצלח את הבחינות המשפטיות, ראומר התקבל לבית המשפט לערעורים בברלין (אנ') בשנת 1823, תחילה כסטאז'ר ובשנת 1825 כעורך דין חניך. כאן הוא גם רכש את חוויותיו הראשונות בארכיון הפיאודלי של קורמרק (אנ') ולכן החליט ללמוד היסטוריה.
לאחר שעבד כעוזר במשרד האוצר משנת 1829, הועבר פון ראומר למשרד בית המלוכה (גר') ב-6 ביולי 1833, שם קודם לראשות מועצה ממשלתית וארבע שנים לאחר מכן לראשות המועצה ממשלתית תחת של וילהלם צו זיין-ויטגנשטיין- הוהנשטיין (אנ') והועסק בניהול הארכיון. ב-1 בנובמבר 1839 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד במשפטים מאוניברסיטת ברלין. בשנת 1842 הוא הפך לחבר בוועדת הסדר הכללי (גר').
שנה לאחר מכן, ב-17 במרץ 1843, לאחר קידומו ליועץ ממשלתי בכיר במשרד הבית, השתלט פון ראומר גם על המנהלת של ארכיון המדינה הסודי, שאביו כבר עמד בראשה בין 1822 ל-1833. גאורג פון ראומר היה בתפקיד זה עד 1852 והתפטר מתפקיד זה כאשר ארכיון בית המלוכה הופרד מארכיון המדינה הסודי. בנוסף, הוא מונה למועצת המדינה הפרוסית (גר') בשנת 1844.
פון ראומר התאבד ב-11 במרץ 1856 בגיל 56 בלבד. מקום מנוחתו האחרון, הוא קבר כבוד (אנ') של העיר ברלין, בחצר כנסיית השילוש הקדוש.
גאורג וילהלם פון ראומר משך תשומת לב בעיקר עם יצירותיו העיקריות: Codex diplomaticus Brandenburgensis continuatus (בלטינית: "הקוד הדיפלומטי המתמשך של ברנדנבורג") ו-Regesta Historiae Brandenburgensis (בלטינית: "ההיסטוריה של יורש העצר של ברנדנבורג"), שאותן עודד אותו לכתוב ההיסטוריון יוהאן פרידריך בהמר (אנ'). הביוגרפיות המפורטות המאוחרות יותר שלו והמכתבים שנאספו מפרידריך וילהלם הראשון, מלך בפרוסיה ועל אודותיו, כמו גם ההיסטוריה של ארכיון המדינה הסודי, הם בין יצירותיו החשובות ביותר.
מספריו עריכה
- Codex diplomaticus Brandenburgensis continuatus, 2 Bände 1831–1833 (Neudruck Olms, Hildesheim) – "הקוד הדיפלומטי המתמשך של ברנדנבורג"
- Regesta Historiae Brandenburgensis, Nicolaische Buchhandlung, Berlin, 1836.1837 – "ההיסטוריה של יורש העצר של ברנדנבורג"
- Historische Charten und Stammtafeln zu den Regesta Historiae Brandenburgensis, Nicolai Berlin 1837 Text – תרשימים היסטוריים וטבלאות משפחתיות עבור "ההיסטוריה של יורש העצר של ברנדנבורג"
- Die Neumark Brandenburg im Jahre 1337 oder Markgraf Ludwig's des Aelteren Neumärkisches Landbuch aus dieser Zeit. Nicolaische Buchhandlung, Berlin 1837 (Volltext) – "הנוימרק ברנדנבורג ב-1337 או מרשם המקרקעין של המרקגרף לודוויג הזקן מהתקופה הזו"
- Die Steuerverfassung der Mark Brandenburg zur Zeit Kurfürst Joachim II, Märkische Forschungen. - Berlin : Ernst & Korn, ISSN 0934-120X, 1850 – "חוקת המס של מארק ברנדנבורג בזמנו של הנסיך הבוחר יואכים השני"
- Friedrich Wilhelm des Großen, Kurfürsten von Brandenburg Kinderjahre : aus archivalischen Quellen, Decker, Berlin, 1850 – "פרידריך וילהלם הגדול, הנסיך הבוחר של ברנדנבורג מילדות: ממקורות ארכיוניים"
- Die Insel Wollin und das Seebad Misdroy, Decker, Berlin, 1851 – "האי וולין ואתר הנופש על חוף הים של מיסדרוי"
- Geschichte des Geheimen Staats- und Cabinetts-Archivs zu Berlin bis zum Jahre 1820 (hrsg. von Eckart Henning). In: Archivalische Zeitschrift, hrsg. von der Generaldirektion der Staatlichen Archive Bayerns. Köln ; Weimar ; Wien : Böhlau, Band 72, 1976, S. 30–75. – "תולדות ארכיון המדינה הסודת וארכיון הקבינט בברלין עד 1820"
הוא גם כתב אוטוביוגרפיה, שפורסמה לאחר מותו ב-1866.[1]