פתיחת התפריט הראשי

גאיוס סרביליוס גלאוקיהלטינית: Gaius Servilius Glaucia; ‏? - 10 בדצמבר 100 לפנה"ס) היה פוליטיקאי רומי בן המאה ה-2 לפנה"ס שכיהן כטריבון הפלבס בשנת 101 לפנה"ס וכפראיטור בשנת 100 לפנה"ס. גלאוקיה היה חבר בסיעה הפופולרית ובן ברית פוליטי של לוקיוס אפוליוס סטורנינוס. לפי ההיסטוריון תיאודור מומזן גלאוקיה היה דמגוג מהסוג הגרוע ביותר, אדם שפל שהשתמש בכוחו הרטורי לסחוף בריות אחריו ולהטיל פחד ביריביו.[1] הוא אף מוסיף ומוסר שקיקרו כינה אותו בגנאי בכתביו כ"היפרבולוס הרומאי".[2]

בשנת 102 לפנה"ס ניסה הקנסור קוינטוס קיקיליוס מטלוס, ממנהיגי סיעת האופטימטים, לסלק את גלאוקיה וסטורנינוס מהסנאט הרומי, ללא הצלחה. במהלך כהונתו כטריבון העביר גלאוקיה חוק שהעביר את סמכויות השיפוט באופן בלעדי לבני מעמד הפרשים. החוק אפשר גם, לראשונה, תביעה לדין של שותפים לפשע, וכן חילק את ההליך המשפטי לשני שלבים שונים.[3]

בשנת 101 לפנה"ס חברו גלאוקיה וסטורנינוס לגאיוס מריוס, המצביא המפורסם, והשלושה החלו לפעול על מנת להגשים את מטרות הפופולרים: הגברת כוחם ואי תלותם של המגיסטראטים הרומים, העצמת השפעתן של אספות העם, הורדת הסנאט הרומי ממעמדו כגוף השולט ברפובליקה למעמד של יועץ לשלטון וביטול הדרגתי של ההבדלים בין מעמד האזרחים ובין מעמדם של בני הברית האיטלקים והנתינים הרומים. השלושה החליטו להתמודד על משרות הכוח החשובות של שנת 100 לפנה"ס כדי שיהיה בכוחם לבצע את הרפורמות שתכננו. גלאוקיה התמודד למשרת הפראיטור, סטורנינוס התמודד על משרת טריבון הפלבס הפלבס ומריוס רץ לקונסולאט (השישי שלו, והחמישי ברצף). מערכת הבחירות לוותה באלימות רבה וגילוי שחיתות בשתי הסיעות ומספר מועמדים נרצחו בתגרות רחוב. בסופו של המאבק, ניצחה הסיעה הפופולרית וגלאוקיה וחבריו נבחרו לתפקידים ששאפו אליהם.

השלישייה החלה להעביר חוקים שיממשו את מטרתם, אולם דווקא בשיא הצלחתם החל להיווצר קרע בין גלאוקיה וסטרונינוס הקיצונים, לבין מריוס המתון יותר. גלאוקיה וסטרונינוס פירקו את שיתוף הפעולה עם בן בריתם וגלאוקיה החליט להתמודד על משרת הקונסול של 99 לפנה"ס. מערכת בחירות זו הייתה אלימה במיוחד ובמהלכה נרצח מועמד האופטימטים שהתחרה עם גלאוקיה על הקונסולאט. הרצח הזה הביאה לקרע גלוי בין הסיעות, שהתדרדר במהרה ללחימה בתוך שטח העיר. מריוס, שבחר להנהיג את הכוחות האופטימטים הדף את גלאוקיה, סטורנינוס וכוחותיהם לעבר הקאפיטוליום, שם הם ניסו להתבצר.

בסופו של העימות נאלצו גלאוקיה ובני בריתו להיכנע בפני כוחות הסנאט. אלו לא הפגינו רחמים ורגמו למוות את גלאוקיה, סטורניניוס ומספר גדול מבני בריתם.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תיאודור מומזן, דברי ימי רומא; תרגום על ידי צבי ויסלבסקי וצבי רודי, תל אביב, מסדה, תשכ"א, כרך ב, עמ' 409.
  2. ^ שם, שם. היפרבולוס היה מדינאי אתונאי בן המאה ה-5 לפנה"ס שנחשב לדמגוג והיה, כנראה, האחרון שהוגלה מאתונה בנוהל האוסטרקיזם.
  3. ^ ישראל שצמן, תולדות הרפובליקה הרומית, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תש"ן, עמ' 372.