יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

גארי ארלן קילדלאנגלית: Gary Arlen Kildall‏; 19 במאי 194211 ביולי 1994) היה מדען מחשב אמריקני וממציא בתחום המיקרו-מחשבים.

גארי קילדל
Gary Kildall
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 19 במאי 1942
סיאטל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 ביולי 1994 (בגיל 52)
מונטריי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי המחשב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות בית הספר של הצי ללימודים מתקדמים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג דורותי מקאוון קילדל עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

במהלך שנות ה-70, בין שאר מערכות הפעלה וכלי תכנות אחרים שפיתח, קילדל יצר את מערכת ההפעלה CP/M[1] והקים את ״Digital Research, Inc״ כדי לשווק ולמכור את מוצרי התוכנה שלו. הוא היה בין הראשונים לזהות שמיקרו-מעבדים יכולים להיות מחשבים בעלי יכולת מלאה (ולא רק בקרי ציוד) ולארגן חברה סביב הרעיון הזה.[2]בשל הישגיו בתקופה זו, קילדל נחשב לחלוץ מהפכת המחשב האישי.[2][3]

במהלך שנות ה-80, קילדל הופיע ברשת הטלוויזיה הציבורית האמריקאית PBS כמארח שותף של תוכנית Computer Chronicles יחד עם סטיוארט צ'יפט,. התוכנית כיסתה את ההתפתחויות האחרונות בתחום המחשוב האישי.

למרות שהקריירה היזמית של קילדל בתחום המחשוב נמשכה יותר משני עשורים, הוא זכור בעיקר בקשר לפיתוח מערכת ההפעלה CP/M, מערכת הפעלה מוקדמת של מיקרו-מחשבים מרובים פלטפורמות שיש לה הקבלות רבות ל-MS-DOS ששימשה את מחשב ה-PC של IBM המאוחר יותר.

ביוגרפיה עריכה

קילדל נולד וגדל בסיאטל שבמדינת וושינגטון למשפחה שניהלה בית ספר לימאות בעיר. קילדל נרשם ללימודים באוניברסיטת וושינגטון במטרה לעסוק בהוראת המתמטיקה ובמקביל גילה עניין בתחום המחשבים. לאחר השלמת התואר שירת בצי האמריקני כמורה במכללת הצי במונטריי שבקליפורניה. במקביל המשיך לעסוק בתחום המחשבים ורכש לעצמו מעבד אינטל 4004 שהיה מראשוני המיקרו-מעבדים הזמינים לשימוש מסחרי באותה תקופה והחל לכתוב תוכניות מחשב עבורו. את זמנו הפנוי מהוראה ניצל לעבודה בחברת אינטל כיועץ.

בשנת 1972 השלים לימודי דוקטורט באוניברסיטת וושינגטון וחזר ללמד במכללת הצי במונטריי. במסגרת מחקריו בתחום המיחשוב, פרסם מאמר שהציג תאוריות בזרימת נתונים שמהוות בסיס לאופטימיזציית קומפיילרים בימינו. בשנת 1973 פיתח שפה עילית ראשונה למיקרו-מעבדים הקרויה PL/M. באותה שנה פיתח את מערכת ההפעלה CP/M כדי לאפשר למעבדי אינטל 8080 עבודה עם כונני דיסקטים לראשונה בהיסטוריה. קילדל הציע לאינטל את מערכת ההפעלה שלו, אך זו בחרה שלא לאמץ אותה ובחרה להתמקד בשפת PL/M שפיתח.

קריירה עסקית עריכה

CP/M עריכה

  ערך מורחב – CP/M

קילדל ואשתו דורותי הקימו חברה שנקראה במקור "Intergalactic Digital Research" ולימים "Digital Research Inc" על מנת לשווק את מערכת ההפעלה CP/M באמצעות פרסום במגזינים. בתחילה החברה שיווקה את CP/M באופן מורשה עבור מעבדי IMSAI 8080 שהיוו תחליף פופולרי למעבדי Altair 8800 באותה תקופה. ככל שעוד יצרני שבבים התאימו את עצמם עבור רישוי CP/M הפכה מערכת הפעלה זו לסטנדרט בפועל ונאלצה להרחיב את תמיכת החומרה שלה. בתגובה למצב שנוצר, קילדל הגה את רעיון ה-BIOS שהוא למעשה מספר תוכניות פשוטות המאוחסנות בחומרת המחשב ומאפשרות לו הפעלה תקינה עם רכיבי חומרה שונים בצורה גמישה. כדי לעמוד בנפח האחסון הגובר שהציגו הדיסקים והדיסקטים החדשים ולעמוד בתחרות מצד מפתחי מערכות הפעלה אחרים, קילדל פיתח את CP/M 2. בשנת 1981 זכתה מערכת ההפעלה של קילדל לשיא הפופולריות כאשר הורצה על 3000 סוגי חומרה שונים והכנסות החברה השנתיות עמדו על 5.4 מיליוני דולרים.

מגעים עם חברת IBM עריכה

בשנת 1980 פנתה חברת IBM אל חברת Digital Research של קילדל במטרה לקבל רישוי עבור גרסת CP/M-86 למעבדי IBM למחשב האישי. עקב מחלוקת בדבר הסכם הפרת סודיות שניסו נציגי IBM לכפות על Digital Research המגעים לא נשאו פרי. בתגובה IBM פנתה לחברה מתחרה בשם Seattle Computer Products כדי לקבל גרסת מערכת הפעלה תואמת בשם DOS-86 ש-IBM שיווקה יחד עם מחשבה האישי תחת השם PC-DOS. לאחר שבחן את PC-DOS, הסיק קילדל כי היא הפרה את זכויות היוצרים של CP/M ואיים בהליך משפטי כנגד IBM.IBM מצידה הציעה עסקת פשרה שבה תשווק גם את 86-CP/M יחד עם המוצר כאפשרות לבחירה בינה לבין PC-DOS בתמורה להסכם בלעדיות. קילדל נענה להצעה אך נחל אכזבה מסחרית כאשר המכירות של PC-DOS במסגרת חבילת IBM PC הרקיעו לעומת CP/M שנמכרה במחיר גבוה משמעותית מזו של מתחרתה.

לאחר עסקת IBM עריכה

קילדל המשיך בכיווני מחקר נוספים כדי להרחיב את חוויית המשתמש של מערכת ההפעלה CP/M ביניהם ניסה לפתח גרסה תומכת בריבוי-משימות של מערכת ההפעלה ומשולבת בסביבת עבודה מבוססת שפת לוגו, בתשובה לסביבת עבודה מבוססת שפת BASIC של המתחרים. כיוון זה לא נשא הישג משמעותי. כמו כן גיבש ממשק משתמש גרפי בהשראת פרויקט LISA של חברת Apple. בשנת 1991, חברת Novell רכשה את Digital Research Inc מידיו של קילדל תמורת מיליוני דולרים.

מחוץ ל-Digital Research, קילדל עסק במספר פעילויות וביניהן הנחיית מגזין טלוויזיה בנושא מחשבים בשנת 1983. הקים חברה נוספת בשם KnowledgeSet שהתאימה טכנולוגיות של דיסקים אופטיים לשימושי מחשב. בשנת 1985 הוציא לאור את אנציקלופדיית המחשבים הראשונה. הרפתקת העסקים האחרונה של קילדל הייתה חברה באוסטין טקסס בשם Prometheus Light and Sound שפתחה מרכזיות טלפוניה לשימוש ביתי המשלבות טלפוניה קווית וניידת.

מותו עריכה

ב-8 ביולי 1994, מעד קילדל ונחבל בראשו במסיבת אופנוענים מקומית במונטריי שבקליפורניה. הנסיבות שהובילו לנפילה שנויות במחלוקת. שלושה ימים לאחר מכן נקבע מותו בבית החולים האזורי של מונטריי-פנינסולה. סיבת המוות לא נקבעה חד משמעית לאור ראיות לחבלה מוחית ולהתקף לב.

הוקרה לאחר מותו עריכה

במרץ 1995 קילדל זכה להוקרה מטעם אגודת מפיצי התוכנה (Software Publishers Association) על תרומתו לתעשיית המיקרו-מחשבים עבור מספר הישגים:

  • יצירת מערכת הפעלה תומכת ריבוי משימות ופסיקות תוכנה וממשק משתמש מבוסס תפריטים.
  • תרומתו בזרימת נתונים ויישום עקרונות בתחום זה המשמשים מחשבים גם כיום.
  • פיתוח ריקומפיילר (הידור-מחדש) בינארי (תוכנה שמתרגמת מידע בינארי למידע בינארי שקול אך ממוטב) בשנת 1980.
  • פיתוח שפת תכנות ראשונה ומהדר ראשון מותאמים למיקרו-מעבדים.
  • מערכת ההפעלה מבוססת דיסק הראשונה למיקרו-מחשבים שנמכרה בלמעלה מרבע מיליון עותקים.
  • פיתוח ממשק מחשב ראשון לווידאו-דיסקים, שמהווה בסיס לנגני המדיה של ימינו.
  • פיתוח מערכת קבצים ומבנה נתונים למדיה אופטית.
  • עיצוב ארכיטקטורה פתוחה שמבודדת רכיבי מערכת ממערכת ההפעלה באמצעות ה-BIOS.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Markoff, John (1994-07-13). "Gary Kildall, 52, Crucial Player In Computer Development, Dies". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-11-21.
  2. ^ 1 2 Computer History Museum License Agreement | Kildall Manuscript, CHM (באנגלית)
  3. ^ Harold Evans, They made America, Little, Brown, 2004, ISBN 978-0-316-27766-2