גבול פרו–צ'ילה

גבול פרו–צ'ילה נמשך לאורך 617 קילומטרים, מהם 169 כגבול יבשתי ו־448 כגבול ימי.

גבול פרו–צ'ילה
פרופרו צ'ילהצ'ילה
אורך כולל 617 קילומטרים
תאריך קביעה 1929
הסכמים

הסכם אנקון (20 באוקטובר 1883) הסכם לימה (3 ביוני 1929)

פסיקה בנושא הגבול הימי (ספ') (27 בינואר 2014)
מספר מעברי גבול 2
קטע יבשתי
כיוון מערב - מזרח
תחום חופי האוקיינוס השקט - משולש הגבולות בוליביהפרוצ'ילה
אורך 169 קילומטרים
קטע ימי
כיוון מזרח - דרום־מערב
תחום חופי האוקיינוס השקט - האוקיינוס השקט
אורך 448 קילומטרים

היסטוריה

עריכה

בעקבות מלחמת האוקיינוס השקט שהחלה בשנת 1879, ב־20 באוקטובר 1883 נחתם בין המדינות הלוחמות (בוליביה, פרו וצ'ילה) הסכם אנקון (אנ') שנועד להסדיר את הגבולות שלהן. בכך למעשה איבדה בוליביה את המוצא לים והשטח נחלק בין פרו לצ'ילה.

ב־3 ביוני 1929 נחתם הסכם לימה (אנ') בו הוסכם כי העיר אריקה תישאר בתחומי צ'ילה אך טאקנה תוחזר לשלטון פרו. טאקנה הוחזרה לפרו ב־28 באוגוסט של אותה שנה.

ב־27 בינואר 2014 פסק בית הדין הבין־לאומי בהאג על הסדר הגבול הימי בין המדינות (ספ'), זאת לאחר מחלוקת שהתעוררה ביניהן בנושא. הגבול נקבע במדויק ואושרר כחודשיים לאחר מכן, ב־25 במרץ.

תיאור

עריכה

הגבול היבשתי מתחיל במזרח במשולש הגבולות בוליביהפרוצ'ילה ויורד מהרי האנדים מערבה לכיוון האוקיינוס השקט. מעט לפני שהגבול מגיע לים, קיים מעבר גבול בין המדינות, על כביש אריקהטאקנה. הגבול הימי נע מערבה ולאחר מכן לדרום־מערב. בקטע האחרון, הגבול עובר במרחקים שווים מקווי החוף של המדינות.