פרו

מדינה בדרום אמריקה

הרפובליקה של פרוספרדית: República del Perú, להאזנה (מידעעזרה)) היא מדינה בדרום אמריקה, לחופו של האוקיינוס השקט. היא נמנית עם מדינות אמריקה הלטינית. פרו גובלת בדרום בצ'ילה, בדרום מזרח בבוליביה, במזרח בברזיל, בצפון בקולומביה ובאקוודור.

הרפובליקה של פרו
República del Perú
Flag of Peru (state).svgEscudo nacional del Perú.svg

לחצו כדי להקטין חזרה

אנטארקטיקהאיי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומייםצ'ילהאורוגוואיארגנטינהפרגוואיפרובוליביהברזילאקוודורפנמהונצואלהגיאנהסורינאםקולומביהטרינידד וטובגוקוסטה ריקהאל סלוודורגואטמלהבליזמקסיקוג'מייקהקובההאיטיהרפובליקה הדומיניקניתאיי בהאמהניקרגואהארצות הבריתקנדההאנטילים הקטניםפוארטו ריקואיי קיימןאיי טרקס וקייקוסברמודהסן-פייר ומיקלוןגרינלנדאיסלנדאירלנדצרפתספרדפורטוגלהאיים הקנרייםמרוקולובכף ורדהמאוריטניהמאליבורקינה פאסוחוף השנהבגאנהליבריהסיירה לאוןגינאהגינאה ביסאוגמביהסנגלניז'ראלג'יריהטוגובניןניגריהקמרוןגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגואנגולהנמיביהדרום אפריקהלסוטובוטסואנהזמביההונדורסגיאנה הצרפתיתאיי פוקלנדPeru on the globe (South America centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי "Firme y feliz por la unión" (איתנים ושמחים לכבוד האיחוד)
המנון לאומי אנחנו חופשיים, ולעד נהיה כאלה
ממשל
משטר רפובליקה
ראש מדינה נשיא פרו עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא פרו מרטין ויסקרה עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש הרשות המושלת נשיא פרו עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא פרו מרטין ויסקרה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית ספרדית
עיר בירה לימה 12°2.6′S 77°1.7′W / 12.0433°S 77.0283°W / -12.0433; -77.0283
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת הקונגרס של פרו עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת דרום אמריקה
שטח[1] 1,285,216 קמ"ר (21 בעולם)
אחוז שטח המים 8.8%
אזור זמן UTC -5
היסטוריה
הקמה   
- עצמאות
- תאריך
מספרד
28 ביולי 1821
ישות קודמת האימפריה הספרדיתהאימפריה הספרדית מלכות המשנה של פרו
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה ליולי 2020)
31,914,989 נפש (44 בעולם)
צפיפות 24.83 נפש לקמ"ר (185 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 26.01%
גילאי 15 - 24 17.96%
גילאי 25 - 54 40.47%
גילאי 55 - 64 7.95%
גילאי 65 ומעלה 7.61%
כלכלה
תמ"ג[3] (הערכה לשנת 2017) 430,300 מיליון $ (46 בעולם)
תמ"ג לנפש 13,483$ (117 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2018)
0.759 (82 בעולם)
מטבע סול ‏ ‏(PEN)
בנק מרכזי בנק המילואים המרכזי של פרו עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
חגים לאומיים Fiestas Patrias עריכת הנתון בוויקינתונים
סיומת אינטרנט pe
קידומת בינלאומית 51
www.peru.travel/en-us/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

  ערך מורחב – היסטוריה של פרו

העדויות הראשונות להתיישבות בני האדם בפרו הן מסביבות שנת 9500 לפני הספירה, אז החלו להתפתח תרבויות אינדיאניות פרה-קרמיות במחוזות החופיים של פרו. הבולטות מבין תרבויות אלה היו תרבות הצ'יקו הצפונית ותרבות הצ'אווין. האימפריה הגדולה והמשפיעה ביותר שקדמה לאינקה הייתה אימפריית ההוארי, שהתקיימה בין השנים 600 ל-1200 לספירה.

לבני האינקה, שהקימו את האימפריה שלהם במאה ה-15, יצא מוניטין עולמי כבעלי תרבות מרתקת וייחודית להם. לאחר שפיסארו, נציג הכיבוש ההיספני, תפס את השלטון ב-1533, הפכה פרו לנקודה מרכזית עבור משלחות כיבוש ומשלחות מתיישבים מספרד, ומאירופה בכלל. מהנמלים שלה יוצאו סחורות לספרד וכשהגיע המשנה למלך ספרד הוא קבע את מקום מושבו בלימה.

בתחילת המאה ה-19 החל תהליך שיחרורן של מדינות דרום אמריקה מהשלטון הקולוניאלי הספרדי. חוזה דה סן מרטין אירגן צבא שכבש את ארגנטינה, צ'ילה ופרו. ב-28 ביולי 1821 הוכרזה עצמאותה של פרו אך רק בשנת 1824, לאחר הניצחון של גנרל סוקרה נגד הספרדים בקרב אייקוצ'ו, סולקו המלוכנים סופית ופרו מימשה את ריבונותה על כל שטחה. הניסיון של הגנרל סנטה קרוז לאחד את פרו עם בוליביה נכשל ב-1839 בשל התנגדותה של צ'ילה.

בין השנים 1864 ו-1866 התחוללה מלחמת איי צ'ינצ'ה  בין ספרד לבין פרו וצ'ילה, שהסתיימה בנסיגת הספרדים והכרה בעצמאותה של פרו. ב-1877 פרצה "מלחמת האוקיינוס השקט" בין פרו ובוליביה כנגד צ'ילה על מרבצי המלחת. המלחמה נמשכה עד 1884 ובסופה פרו הובסה, לימה נכבשה למשך שנתיים וחוזה אנקון שנחתם ב-1884 אילץ את פרו להעביר את מחוזות אריקה וטקנה, העשירים בניטרטים, לידי צ'ילה. המלחמה גרמה לפגיעה קשה בכלכלת המדינה.

בתחילת המאה ה-20 שליט פרו אוגוסטו לגיה הסדיר את יחסי החוץ של פרו עם שכנותיה ובתקופתו התפתחה המדינה מאד. החל ממלחמת העולם השנייה גדלה השפעת ארצות הברית על פרו וחל פיתוח של אוצרות הטבע, אך נותר ואף התרחב הפער הגדול בין העשירים בעלי הקרקעות לבין ההמון העני. בשנות ה-80 אירעו מספר מקרים של התקוממות ומקרי אלימות של האינדיאנים, בעיקר באזור אייקוצ'ו, כנגד הדומיננטיות של לימה. בקרבות בין אנשי גרילה מהשמאל לבין כוחות הממשלה נהרגו אלפי אנשים. בינואר 1995 פרצו קרבות לאורך הגבול השנוי במחלוקת עם אקוודור (כהמשך של מלחמה שפרצה בשנת 1941. ב-1999 המדינות חתמו על הסכם שלום.

ב-1992 המדינה ניצבה על סף משבר פוליטי גדול שנגע למעשי השחיתות של הנשיא אלברטו פוג'ימורי. כך גם במשבר החוקתי של 2019 שנולד לאחר מאבק בין תומכי פוג'ימורי (הפעם בתו, שנעצרה בחשד למעורבות בשחיתות) והנשיא המכהן מרטין ויסקרה.

פוליטיקהעריכה

פרו היא רפובליקה דמוקרטית עם מערכת רב-מפלגתית. לפי החוקה הנוכחית, הנשיא הוא ראש המדינה וראש הממשלה. הוא נבחר לקדנציה בת חמש שנים ולא יכול להיבחר לקדנציות נוספות. בקונגרס של פרו יש כ-130 נציגים הנבחרים מדי חמש שנים. מערכת המשפט היא עצמאית מאוד.

הממשלה נבחרת ישירות על ידי העם וזכות הבחירה היא חובה לכל אזרח מגיל 18 עד 70.

כלכלהעריכה

פרו היא מדינה מתפתחת, וכלכלתה מוגדרת כ"שוק מתעורר". נכון ל-2013, התמ"ג של המדינה עמד על 344 מיליארד דולר, והיא ה-39 בגודלה בעולם. קצב הצמיחה ב-2012 וב-2013 היה גבוה מאוד, כ-6% בכל שנה. נכון ל-2012, 25.8% מהאוכלוסייה מוגדרת ענייה. שיעור האבטלה נמוך ועמד ב-2012 על 3.6%.

המדינה היא אחת מיצרניות הנחושת, הכסף והאבץ הגדולות בעולם. כמו כן, היא מעצמת דיג. המדינות העיקריות עמן סוחרת פרו הן סין, ארצות הברית, ברזיל וצ'ילה.

יש הבדלים עצומים ברמת החיים בין תושבי הערים לבין האינדיאנים של האנדים המתפרנסים בדחק מחקלאות, בין היתר מגידול קוקה.

התיירות היא אחד הענפים החשובים במדינה, ומיליוני תיירים בכל שנה מגיעים לבקר בשרידים האינדיאניים, ובראשם המאצ'ו פיצ'ו, ולטייל בהרי האנדים, באגם טיטיקקה ועוד.

גאוגרפיהעריכה

פרו משתרעת על פני 1,285,220 קמ"ר, המדינה השלישית בגודלה בדרום אמריקה והרביעית באמריקה הלטינית. שכנותיה הן אקוודור וקולומביה בצפון, ברזיל במזרח, בוליביה בדרום מזרח וצ'ילה בדרום. פרו מחולקת ל-26 יחידות מנהליות: 25 מחוזות (Región, רגיון) ועיר הבירה.

שרשרת הרי האנדים מקבילה לחוף האוקיינוס השקט לכל אורכה של פרו ומחלקת את המדינה לשלושה חבלי ארץ:

  1. במערב - החוף
  2. במרכז - הרי האנדים, הכוללים את הר ההואסקראן, הגבוה במדינה, שגובה פסגתו 6,768 מטר. ברכס ישנם כמה הרי געש, כשהפעיל בהם הוא אובינס
  3. במזרח - למעלה ממחצית שטח המדינה, שפלת האמזונס המכוסה יער גשם טרופי.

חלוקה אחרת מחלקת את פרו לשמונה חבלי ארץ:

  1. צ'לה - החוף
  2. יונגה - שיפולי ההרים המשופעים במקורות מים, מקום שבני אדם יכולים להתיישב.
  3. קווצ'ואה - מורדות ההרים הפונים מערבה (גובהם 300 - 3,500 מטר) בהם יש עמקים ונחלים
  4. סני - 3,500 - 4,100 מטר
  5. פונה - 3,500 - 4,100 מטר
  6. ג'ונקה - הפסגות המושלגות
  7. רופה-רופה, השוליים המזרחיים, 400 - 1,000 מטר
  8. הג'ונגל (יער גשם טרופי)

החיעריכה

בפרו נמצא המגוון הביולוגי הגדול ביותר בעולם[5], הודות להרי האנדים, שבהם מצויים קונדור האנדים, הויקוניה המצויה, דוב המשקפיים ועוד; לנהר האמזונאס, ולאוקיינוס השקט: לחופי פרו מגיעים ראשתנים גדולי-ראש ועוד חיות ימיות ובחופי פרו גם מצויים עופות ימיים כמו שקנאי פרואני, קורמורן נאוטרופי, קורמורן גואניי וקורמורן אדום-רגל, בפרו יש 120 עופות אנדמיים.

דמוגרפיהעריכה

 
ילדה אינדיאנית בפרו

עם אוכלוסייה של כ-32 מיליון נפש, פרו היא המדינה הרביעית מבחינת מספר התושבים בדרום אמריקה. שיעור גידול האוכלוסייה ירד מ-2.6% לשנה בשנת 1950 ל-1.2% ב-2017.

כ-76% מהאוכלוסייה היא עירונית. הערים הגדולות הן לימה, קייאו, ארקיפה (Arequipa), טרוחיו (Trujillo), צ'יקליו (Chiclayo), פיורה (Piura), איקיטוס (Iquitos), קוסקו (Cusco), ואנקיו (Huancayo), וצ'ימבוטה (Chimbote).

התפלגות אתניתעריכה

כ-26% מהאוכלוסייה הם אינדיאנים, רובם צאצאי האינקה, חלקם שומרים על תרבותם הייחודית ועל אורח חייהם המסורתי. השכבה העשירה ביותר היא זו של הלבנים (6%) והמסטיסים - בני תערובת של אירופאים ואינדיאנים, המונים יחד כ-60% מהאוכלוסייה.[6] בידיהם מרוכזות מרבית המשרות החשובות, והם מהווים את העילית החברתית של פרו. בנוסף אליהם יש בפרו מיעוטים אסייאתיים ואפריקאיים.

דתעריכה

על פי נתוני 2017, 76% מהאוכלוסייה מגדירים עצמם קתולים, 14% פרוטסטנטים, 1.5% אדוונטיסטים, 0.75% עדי יהוה, 0.5% מורמונים, 2% דתות אחרות (יהדות, אסלאם, בודהיזם) ו-5% חסרי דת.

בפרו קהילה יהודית קטנה המונה כ-2,500 איש, המרוכזת רובה ככולה בבירה לימה. בלימה קיים בית ספר יהודי על שם ליאון פינלו. בלימה ובקוסקו יש בית חב"ד, שמשרת גם את המטיילים הישראלים הרבים המגיעים למדינה.

השפות המדוברות הם ספרדית, קצ'ואה ואיימרה.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2018
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2018 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם ב-2019
  5. ^ Peru Holidays | Select Latin America
  6. ^ Perú: Perfil Sociodemográfico