גבעת אלף הילדים (סרט)

גבעת אלף הילדיםצרפתית: La Colline aux mille enfants) הוא סרט טלוויזיה צרפתי בבימויו של ז'אן-לואי לורנצי (צר') שנוצר בשנת 1994 ועוסק בשואת יהודי צרפת ובחסידי אומות העולם בצרפת.

גבעת אלף הילדים
La Colline aux mille enfants
בימוי ז'אן-לואי לורנצי עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ז'אן-לואי לורנצי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1994 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 118 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של הכפר הפרוטסטנטי הצרפתי לה שמבון-סור-ליניון שבדרום צרפת, כפר אשר תושביו הסתירו בין 3,000 ל-5,000 יהודים - רובם ילדים - במשך ארבע שנות הכיבוש הגרמני בצרפת וסייעו להבריח חלק מהם לשווייץ.

תקציר העלילהעריכה

במרכז הסרט עומד הכומר הכפרי שמתעמת עם בלשים ושוטרים צרפתים, וגם עם חיילים גרמנים, בשל ניסיונו להסתיר את הילדים היהודים המגיעים לכפר מכל רחבי צרפת ומחוצה לה. הכומר מתעמת גם עם בני קהילתו, שכן יוזמות ההסתרה שלו גורמות לסיכון כל תושבי הכפר.

דמותו של הכומר מפגינה אמונה דתית איתנה בצדקת מעשיו, בלא התחשבות בכל איום חיצוני מצד צרפתים המשתפים פעולה עם הגרמנים או בכל תגמול אפשרי מצד הניצולים. הוא טוען שקיים רק חוק אחד, חוק האל, שחוק זה עומד מעל חוק הארץ, ושהאמונה בצדקתו של חוק זה תגבר על הרשעות, הפחד והעיוורון. הוא מתעמת עם ראש הכפר, שמבקש להפסיק להסתיר יהודים בחששו לגורל הכפר אם יגלו זאת הגרמנים.

סימוכין היסטורייםעריכה

דמות הכומר בסרט מבוססת על סיפורו האמיתי של הכומר אנדרה טרוקמה. דמותו של אחד הגיבורים האחרים מבוססת על סיפורו של אחיינו של הכומר טרוקמה, דניאל טרוקמה. שני אלה הוכרו על ידי יד ושם כחסידי אומות העולם. מספר תושבים בני הכפר נעצרו או נרצחו במחנות ריכוז על ידי הגרמנים בשל ניסיונם להציל ילדים יהודים. הכפר צוין לשבח על ידי יד ושם, וכ-50 מתושביו הוכרו כחסידי אומות העולם. עם זאת, עלילת הסרט אינה תואמת במדויק למציאות. בסרט נרצח דניאל טרוקמה על ידי כיתת יורים ואילו במציאות נספה במחנה ריכוז.

במאמציהם להבדיל בין ילדים יהודים לילדיהם של בני הכפר, הסתייעו הגרמנים בפקידים ושוטרים צרפתים. אלה יכלו לאתר ילדים יהודים בקלות רבה יותר, על-סמך היכרותם עם האוכלוסייה. הם זיהו ילדים בעלי מבטא זר, שמות חריגים ואפילו ביטויים חריגים בצרפתית, בפי ילדים זרים. פקידים אלו שיתפו פעולה עם הגרמנים מסיבות מגוונות, בין היתר רצון בקידום, פחד מענישה על ידי הגרמנים, אנטישמיות וכן פטריוטיות צרפתית, כיוון שסברו שבשיתוף הפעולה הם מונעים נקמה גרמנית באוכלוסייה הנוצרית הצרפתית או כיוון שתפסו את מהותה של הלאומיות הצרפתית כשונאת זרים.[1] מאידך, לחלק מהפקידים הצרפתים היו התחבטויות מוסריות כשנדרשו להסגיר ילדים יהודים לידי הגרמנים, והם הסכימו בשתיקה ובהעלמת-עין לפעולות ההצלה.

לאחר שכבשו הגרמנים את אזור "משטר וישי" בנובמבר 1942, הם לא היו מוכנים להתפשר בשאלת היהודים: גם קצין הוורמאכט, אשר בשונה מאיש האס-אס מציג עצמו כרחום בנוגע לטיפולו באוכלוסייה הצרפתית הנוצרית במקום, תובע להסגיר את כל הילדים היהודים.

מוטיבים עלילתייםעריכה

העלילה בסרט משנית לעיסוק בדילמה של המציל הגנרי, שיודע שהוא מסכן את חייו בכל רגע. מספר סצנות מציגות את הדילמה: בלש צרפתי מעריץ את הכומר ואינו רוצה להסגירו אך חייב למלא את חובתו ולהסגיר ילדה יהודיה; ילדים נלקחים מהוריהם לשם הצלתם, ומציליהם תובעים מהם לשכוח את שמם ואת הוריהם, על מנת שיוכלו לעמוד בביקורת ובתשאול של הגסטפו וכך להישאר בחיים; הדילמה בדבר הסתרת ילד קטן מכדי שיוכל לשקר כהלכה, שחשיפתו כמעט מביאה אסון על מסתיריו; ומורה שנחקר על ידי בלש בעיצומו של שיעור, מוכה מול תלמידיו ויודע שאם יסגיר את הילד היהודי בכיתתו, הבלש ירפה ממנו, אך מצפונו וכן העובדה שהוא מהווה דוגמה חינוכית לכל תלמידיו הצופים בו, לא מאפשרים לו להסגיר את הילד.

ראש הכפר, החרד למשפחתו וכפרו, נאלץ, בלית ברירה, להסגיר נער יהודי, ולעומתו מוכן הכומר להציל יהודים בכל מחיר. סצנות העימות בסרט מציגות גם את הספקות בשני הצדדים. אותם רגעי מבחן, בהם מתלבט הכומר, תחת אקדחו של הבלש, אם מצויים בו החוסן והעוז במידה מספקת, מהווים נקודות מפתח בהגשמתו המוסרית.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע ובנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.