גֶּבּ או סֶבּ או קֶבּ הוא שמו של אל האדמה וההאנשה של הארץ במיתולוגיה המצרית. מאחר שהמצרים האמינו כי "דואת" - השאול נמצא מתחת לפני האדמה, מכונה גב כ"מכיל המתים" או "כולא המתים" אשר אינם ראויים להגיע ל"אארו" (גן העדן במיתולוגיה המצרית). גב הוא בעל עור בצבע ירוק, כסמל לצמחים שעל האדמה.

גב
G39bA40
אב שו עריכת הנתון בוויקינתונים
אם תפנות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג נות עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אוסיריס, נפתיס, איסיס, סת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

על פי האמונה המצרית גב הוא בעלה של נות (אלת השמים), ובנם של היסודות תפנות (לחות) ושו (יובש).

גב ונות הם הוריהם של האלים אוסיריס, סת, איזיס ונפתיס.

במהלך השנים הפך ההירוגליף המציין את שמו של האל למונח המציין אדמה ניתנת לעיבוד, ובהמשך למונח המציין "צמחייה". בהתאם לשינוי אטימולוגי זה החלו לתאר את האל כאשר שעורה צומחת בין צלעותיו. בחלוף השנים הפך ההירוגליף לציין "שומן" (כתוצאה של אוכל רב), והמונח התפתח לציין "אווז".

תיאורים מאוחרים של המיתולוגיה מתארים את האל בדמות אווז, אשר הטיל ביצה ממנה בקע האל רע. תיאורים מיתולוגיים מאוחרים יותר מתארים אותו כבעלה של רננוטט - אלת התבואה, ואימה של נהבקאו.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא גב בוויקישיתוף