פתיחת התפריט הראשי

גד אולמן

אמן ישראלי

עבודתו האמנותיתעריכה

גד אולמן הוא אחד המומחים הגדולים בתחום ההדפסים, לא רק כיוצר אלא גם כחוקר שפרסם מגוון רחב של מידע על טכניקות הדפס שונות. הוא משלב בעבודתו הגרפית בנוסף לטכניקות מסורתיות גם מומחיות בצילום והדפסות מסחריות. אולמן הוא אחד הראשונים שהפך את הצילום לגורם עיקרי בתכנון גרפי ובעיתונות. משנות ה-80 החל אולמן ליצור עבודות גדולות בחללים ציבוריים שבהן הוא ניצל את ניסיונו בטכניקות חזותיות. חלק מעבודותיו אלה מכילות פיסול קינטי השואב את השראתו ממשחקי ילדים, נדנדות ופעילויות ספורט כמו משחק מטקות. בשנת 2006 אולמן חוה התקף לב שהשפיע על עבודותיו שלאחר מכן המשקפות את חולשת הגוף וחורבנו העתידי. בשנים האחרונות החל אולמן לחזור לציור בפחם על משטחים חומים גדולים.

מגוון החומרים ביצירותיועריכה

נחושת היא המתכת האהובה על האמן. כבר בתקופת הלימודים בבצלאל הוא עסק ביצירת תצריב צילומי על נחושת. מאוחר יותר הוא שילב תצריבי ענק בציפוי קירות כמו: בית אסיה, מלון המלך שלמה ואחרים. בחומר זה הוא גם יצר שבשבות רוח ופסלים בתנועה[1]. הנחושת הייתה החומר האופייני לפסלי הראשים אותם חזר ועשה לאורך שנים[2].
אולמן מרבה ליצור מטקות מפוסלות מכל מיני סוגי חומרים, עבודות אלה מהוות לעיתים סיפורי אגדות או איורים בספרים שונים כמו "הכריש והדג" שכתב גלעד שליט. אין ספק שעיסוקו רב השנים במשחק זה, משפיע על יצירתו[3] . הוא מבלה כמעט כל בוקר בים ובמשחק המטקות. על סמך הסקיצות והתצלומים שעשה בשהותו בחוף הים יצר גם סדרת עבודות במגוון של חומרים כמו צבע שמן, אקריליק ,עץ ואחרים, שהאמן קורא להן "שפת הים"[4].
עבודות היודאיקה שלו נסמכות על זיכרונות של תשמישי הקדושה מכסף שמילאו את ביתם של סבו וסבתו. במהלך השנים אייר וייצר טיפוגרפיה לשלוש הגדות לפסח, בשנים 1964, 1972, 1985. עם זאת, טיפל בווריאציות שונות ובחומרים שונים, בחלת השבת ובטקס הקידוש של יום שישי[5].
בבצלאל למד את מלאכת הפרסקו, אצל פרופסור אריה מרגושינסקי. הטיח מהווה מרכיב חשוב בציורים שלו, לעיתים גם בחיבור עם חומרים אחרים כמו זכוכית. נחושת או פסיפס[6]. בתחילת דרכו נודע גד אולמן בעיקר בזכות רישומיו שהיו, עד מלחמת ששת הימים רק בצבעי שחור ולבן. במשך השנים הרחיב את טווח יצירתו ועבר לציור בצבעים. בתקופות מלחמה ועתות משבר, הוא שב וחוזר לרישום ללא צבע[7].בשנת 1978 במסגרת סדנאות אמנות, יצר מיצגים בראש הר משה. לאחר שסיים קורס ביצירת מיצגים, החל מציגם בכל תערוכת יחיד אותה ערך. חלק מהמיצגים מלווים במטקות, אחרים מכילים דמויות מעונות ועטופות כמחווה למשפחתו שנספתה בשואה[8].

לימודיםעריכה

הוראה וכתיבהעריכה

תערוכותעריכה

  • 1965 תערוכת היחיד הראשונה.
  • 1965 - השתתפות בביאנלה לאמנים צעירים בפריז.
  • 1983 - "צעדים אחרונים" בגלריה "עמליה ארבל".
  • 1997 - "על הפנים" בגלריה לפיסול על שם יוסף קונסטנט ברמת גן.
  • 2003 - "חיות יוצאות מאגדות, מסיפורים וממשלים" (תערוכה קבוצתית) הגלריה העירונית בבית יד לבנים רעננה.
  • 2005 - "לקראת חלה" טובה אוסמן.
  • 2005 - "לב חולה" : בית האמנים ע"ש זריצקי תל אביב.
  • 2005 - "סינמה" (תערוכה קבוצתית) הגלריה העירונית בבית יד לבנים רעננה.
  • 2006 - "אשה רבוע" - גלרינה בת שלמה.
  • 2007 (ינואר) - מוזיאון חניתה.
  • 2007 - "גוף בעימות" (שלשה אמנים) בית יגאל אלון.
  • 2007 - "משחקים" (תערוכה קבוצתית) הגלריה העירונית בבית יד לבנים רעננה.
  • 2008 - "חתכים" הגלריה העירונית לאמנות - עפולה.
  • 2008 - "שיווי משקל" המשכן לאמנות, ע"ש מאירוב, חולון.
  • 2012 - "האם דיוקן עצמי?" (תערוכה קבוצתית) גלריה הבית האדום תל אביב.
  • 2012 - "קשרים והקשרים" בית האמנים ע"ש זריצקי תל אביב.
  • 2019 - "מעוכים" בית האמנים ע"ש זריצקי תל אביב.

פרסיםעריכה

  • 1982 - פרס בן-יצחק לאיור ספרי ילדים, מוזיאון ישראל, ירושלים.
  • 1993 - פרס צילינדר הזהב, אמנות לעם.
  • 19992006 - פרס ראשון בתחרות חתך הזהב, אגודת המעצבים בישראל בתחום העיצוב הסביבתי.
  • 2002 - פרס ראשון, תחרות של ארגון המעצבים הגרפיים הישראלי.
  • 2004 - פרס ראשון, תחרות של ארגון המעצבים הגרפיים הישראלי.

יצירות אמנות במרחב הציבוריעריכה

  • 1976 - אולם הכניסה, בנין ידיעות אחרונות, תל אביב. "האות העברית המודפסת מאל"ף ועד ת"ו" (ציור קיר עשוי אלומיניום)
  • 1977 - בית אסיה, תל אביב. "מדע ועבודות יד", (לוחות נחושת צרובים - בשש הקומות של בית אסיה).
  • בין השנים 1982 עד 2000 ציורים בארבעה-עשר סניפים של בנק לאומי.
  • 1986 - "מגן הדסה" לפארק עירוני תל אביב, (שמן על עץ).
  • 1991 - "קצה של המים", ציור קיר, בדיור מוגן מגורים, הרצליה.
  • 1993 - "בלתי נראים" בכניסה לסינמטק בתל אביב
  • 2013 - "פסלי ספורטאים" שדרת בן-גוריון בנתניה.

מידע נוסףעריכה


קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה