גואה, דאמאן ודיו
גואה, דאמאן ודיו הייתה טריטוריית איחוד של הרפובליקה של הודו. שהתקיימה מ-1961 ועד ל-1987.
![]() | |
מדינה |
![]() |
---|---|
בירת הטריטוריית איחוד | פאנאג'י |
שפה רשמית | גוג'ראטית, אנגלית, ומראטהית |
תאריך ייסוד |
19 בדצמבר 1961 ![]() |
שטח | 122 קמ"ר |
תאריך נטישה |
30 במאי 1987 ![]() |
יישובים יורשים | גואה, דאמאן ודיו |
קואורדינטות | 20°25′N 72°50′E / 20.42°N 72.83°E |
אזור זמן | UTC +5:30 |
![]() ![]() |
היסטוריה
עריכהגואה, דאמאן ודיו הוקמה ב-1961 בעקבות סיפוח הודו הפורטוגזית על ידי הודו. הטריטורייה נמשלה על ידי מושל צבאי בתחילה. הסיפוח נקבע ל-20 בדצמבר 1961 בתיקון שתחולתו למפרע לחוקת הודו שחוקק במרץ 1962.[1]
ביוני 1962 הוחלף הממשל הצבאי בממשל אזרחי, ובדצמבר 1963 נערכו בחירות ראשונות לאספה המחוקקת של הטריטוריה.
ב-1967 התקיים משאל עם בטריטוריה כשמוצאות בו שתי אפשרויות:
- לאחד את גואה עם מהאראשטרה ואת דאמאן ודיו עם גוג'ראט
- להישאר טריטוריית איחוד.
התוצאות היו 54 אחוז בעד הישארות כטריטוריית איחוד (172,191 קולות) נגד 43 אחוז שתמכו באיחוד (138,170 קולות).
ב-1976 העביר האספה המחוקקת של גואה החלטה הדורשת מעמד מדינה.
הטריטוריה התקיימה עד ל-1987. גואה הפכה למדינה הודית ב-30 במאי 1987,[2] דאמאן ודיו נותרו טריטוריית איחוד עד דצמבר 2019, אז אוחדה עם דאדרה ונגר האוולי לטריטוריה של דאדרה ונאגר האוולי ודאמאן ודיו.
גאוגרפיה
עריכהגואה ודאמאן ממוקמים בקצוות הדרומיים והצפוניים של אזור קונקאן, מופרדים גאוגרפית זה מזה. שני האזורים היו בין הנכסים הרבים האחרים שנשלטו במשך מאות שנים על ידי הפורטוגלים בהודו.
הטריטורייה כללה לשלושה מחוזות, גואה, דמאן ומחוז דיו, כאשר בירת הטריטורייה פאנאג'י.[2]
מבנה פוליטי
עריכהלטריטוריה, כטריטוריית איחוד, הייתה אספה המחוקקת בת 30 מחוקקים, כש-28 מחבריו נבחרו ממחוזות בחירה בגואה, והשניים הנוספים מדאמאן ודיו.