גורז'
מחוז גורז' (ברומנית: Judeţul Gorj, תעתיק: ז'ודצול גורז') הוא אחד מ-41 המחוזות (judeţe) של רומניה, ונמצא בצפון חבל אולטניה, בדרום-מערבה של רומניה, על הנהר ז'יו, מדרומם של הקרפטים הדרומיים. אוכלוסיית המחוז היא 345,771 תושבים ועיר הבירה שלו היא טרגו ז'יו.
 סמל גורז' | |
 | |
| מדינה |
 רומניה |
|---|---|
| רשות מחוקקת |
Gorj County Council  |
| בירת המחוז | טרגו ז'יו |
| שטח | 5,602 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 314,685 (1 בדצמבר 2021) |
| קואורדינטות | 45°02′N 23°18′E / 45.04°N 23.3°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.cjgorj.ro | |
  | |
המחוז גובל במחוז דולז' בדרום-מזרח, מחוז מהדינץ בדרום-מערב, מחוז קאראש-סברין בצפון-מערב, מחוז הונדוארה בצפון ומחוז ולצ'ה ממזרח. שטח המחוז הוא 5,602 קמ"ר, כ-2.34% משטח רומניה. גורז' הוא במחוז ה-21 ברומניה לפי גודל השטח וה-28 לפי מספר התושבים. מבחינת ההתפתחות הכלכלית המחוז נמצא ברמה נמוכה. לעומת זאת הוא עתיר משאבי טבע - פחם, מים - ושטחו כולל 250,000 הקטאר של קרקע חקלאית ראויה לעיבוד. למחוז גם פוטנציאל תיירותי בגלל נופיו הציוריים, והמורשת האמנותית והאדריכלית שבתחומו.
השם
עריכההשם גורז' מקורו בנהר ז'יו והוא קיצור השם הסלבי "גורנמו ז'יליו" (או "ז'יל" או "ז'י"), כלומר ה"ז'יו מן ההר" או "הז'יו העליון". במשך הזמן הפך ל"גורז'י", גורז'יו" ואחר כך ל"גורז'". בימינו בפי המקומיים לפעמים קוראים גם לעיר הבירה טרגו ז'יו בשם "גורז'".
היסטוריה
עריכהנמצאו עדויות על התיישבות מהתקופה הפאלאוליתית התיכונה. התושבים הראשונים מצאו מקלט במערות באזור. שרידי שלדים מאותם הימים נמצאו על ידי ארכאולוגים וספאולוגים בבאיה דה פייר ובברושטן. יישובים נאוליתים ומתקופת הברונזה נמצאו בבלשט, קרסנה, ולדימיר, רונקו וטלשט. הארכאולוגים מצאו במחוז שרידים של ההתיישבות הרומית העתיקה: מתחם מבצרים רומיים בבומבשט-ז'יו, קסטרה עם גל אדמה בקטונלה, פינואסה-ורט, יישובים אזרחיים רומיים בסצ'לו, צ'וקאדיה, טרגו ז'יו, סלובוזיה, ברסשט, המעידים על חברה רומית מלאת חיים. החל מהמאה ה-15 מוזכר לראשונה שם המחוז גורז'.
במאה ה-12 הייתה קיימת בשטחי המחוז ישות פוליטית בהנהגת הוויבוד הרומני ליטובוי. האזור נכלל בהמשך לתוך נסיכות ולאכיה. במאה ה-14 היו קיימים שטחו שני מחוזות: ז'אלש (Jaleş) ומוטרו (Motru). שם המחוז ז'אלש מופיע בתעודות החל משנת 1385 בימי השליט דן הראשון ואחרי 1387 בימי השליט מירצ'ה הזקן. באותה תקופה מצוינים גם היישובים טיסמנה.
המחוז גורז' היווה המוקד הראשון שבו פרצה בשנת 1821 תנועת המרד הלאומי-חברתי שבהנהגת טודור ולדימירסקו. טודור היה יליד הכפר ולדימיר (Vladimiri) ובינואר 1821 הוא הקריא בפני ההמונים שהתכנסו בפאדש, במחוז גורז', את המצע המהפכני הידוע כ"ההכרזה בפאדש".
גם אירועי "אביב העמים" בשנת 1848 לא פסחו על מחוז גורז'. ביוני 1848 הוקראה בבירה, טרגו ז'יו, "ההכרזה המשחררת" של המהפכנים. במסגרת הממשלה הזמנית שהגיעה לשלטון בימי המהפכה, השתתפו הגנרלים גאורגה מאגרו וכריסטיאן טֶל ילידי גורז', ושייצגו את המחוז גורז' באספה החוקתית.
בשנים 1878-1877 יחידות צבאיות מגורז' לקחו חלק במלחמת העצמאות של רומניה. בקרבות בוידין באוקטובר 1877 הצטיינה במיוחד הפלוגה III "גורז'" מן הרגימנט קלראש. מעל 241 תושבי גורז' קיפחו את חייהם במלחמת העצמאות של רומניה.
החל משנת 1998 גורז' הוא חלק מ"אזור הפיתוח 4" - דרום מערב "אולטניה".
דמוגרפיה
עריכהמפקד אוכלוסין בשנת 2002 מנה 387,407 תושבים וצפיפות אוכלוסין של 69 לקמ"ר. ב-1 בינואר 2009 נספרו 378,310 תושבים וצפיפות של 67 תושבים לקמ"ר. בשנת 2011 - האוכלוסייה ירדה ל-334,238 תושבים והצפיפות הייתה 59 תושבים לקמ"ר.
| שנה | אוכלוסייה[1] |
|---|---|
| 1948 | 280,524 
|
| 1956 | 293,031 
|
| 1966 | 298,382
|
| 1977 | 348,521
|
| 1992 | 401,021
|
| 2002 | 387,308 
|
| 2011 | 334,238
|
הרכב אתני
עריכהצוענים
עריכהבמפקד בשנת 1930 הזדהו כצוענים 2,753 מתוך 193,309 התושבים של מחוז גורז', כלומר 1.4%. בעיר טרגו ז'יו חיו אז 602 בני אדם שהזדהו כצוענים (4.6%) מתוך 13,000 תושבי העיר. בשנים 1937–1938 קמה במחוז שלוחה של האיגוד הכללי של הצוענים ("רומים") של רומניה. הצוענים בגורז' עבדו כמייצרי לבנים, סוחרי סוסים, מוזיקאים (לאוטארים ופועלים פשוטים. הצוענים הגיעו לאזור בעיקר אחרי שנת 1880. בעת הדיקטטוקה של המרשל יון אנטונסקו (1944-1940) בשנת 1942, 122 צוענים שהוכרזו כ"נוודים" נשלחו מהמחוז גורז' לטרנסניסטירה במסגרת מדיניות גזענית. 62 נשלחו מהכפרים ברכבת מטורנו סברין לטיגינה ו-60 מהערים ברכבת טימישוארה-טיגינה. הם פוזרו במחוז אוצ'קוב באתרים שונים לאורך נהר הבוג הדרומי בתנאי מחיה קשים.14 ברחו וחזרו לגורז'. [2]
יהודים
עריכהבשנת 1930 נספרו בעיר טרגו ז'יו 0.8% יהודים, מתוך אוכלוסייה של 13,030 תושבים. ברשותם פעל בית תפילה אחד. בימי הרדיפות של המשטר יון אנטונסקו הולאמו כמה נכסים של יהודים, לפחות בניין אחד. בטרגו ז'יו בשנת 1939 הוקם מחנה פליטים פולנים . מאוחר יותר המחנה שימש לכליאתם של 414 יהודים שהואשמו בפעילות קומוניסטית. רובם גורשו ב-8 בספטמבר 1942 למחנה הריכוז ופניארקה בטרנסינסטריה, בו קיפחו את חייהם בהוצאות להורג ומחלות ורעב.
דת
עריכהבמחוז גורז' שבין מלחמות העולם בשנת 1930 רוב רובם של התושבים - השתייכו לכנסייה האורתודוקסית הרומנית. בטרגו ז'יו ובסביבה העירונית 99.6% מהתושבים היו נוצרים אורתודוקסים. 2.2% היו נוצרים רומים-קתולים ו0.8% היו יהודים. מוסדות דת בשנת 1930 כללו: 418 כנסיות נוצריות אורתודוקסיות, 1 כנסייה רומית קתולית, 1 כנסייה פרוטסטנטית ובית תפילה יהודי אחד (בעיר טרגו ז'יו) בנוסף פעלו במחוז 2 מנזרים אורתודוקסים - טיסמנה ופולובראץ'., 5 הרמיטאז'ים ("סקיטים") אורתודוקסים - לאיניץ', קרסנה, סטרמבה, לוקורילה רלה, צ'וקלובינה. מבחינה מנהלית, הכנסייה האורתודוקסית בטרגו ז'יו הייתה מאורגנת בפרוטופופות, הכפופה לבישופות רמניק של המיטרופוליית אונגרו-ולאכיה. [3]
גאוגרפיה
עריכהתוואי שטח
עריכהמבחינת תוואי השטח מתחלק המחוזלשלוש יחידות פיזיות-גאוגרפיות, דהינו:
- הקרפטים הדרומיים, המיוצגים על ידי הרי גודיאנו (עם הפסגה פאלטינה, גובה 2,149 מ'), הרי ולקן (Vâlcan) (עם הפסגות אולסיה 1,946 מ', סטראז'ה 1,868 מ', ארקאנול 1,760 מ') והרי פארנג (Parâng) (עם הפסגות מיקאיה 2,170 מ', פפושה 2,136 מ') ורוטוּנדה (1,600 מ').
- גבעות הסובקרפטים הגטיים בין נהרות מוטרו ונהר אולטץ.
- הגבעות הדרומיות המשתרעות לאורך הרמה הגטית.
הגובה משתנה בין 2,518 מטר מעל גובה פני הים בהר פארנגו מארה ולבין 100 מטר בעמק הז'יו שבדרום המחוז.
מים
עריכהאדמת גורז' עתירת מים תת-קרקעיים, כדוגמת מי הקרסט שמקורם באזור סלע הגיר ההרי שאליו נותבו שני מעיינות ברונקו ובאיזווארנה.
נהרות
עריכהשלושת הנהרות העיקריים של מחוז גורז' הם: ז'יו, גילורט ומוטרו ויובליהם - אולטץ וצ'רנה.
אגמים
עריכהקיימים כמה אגמים קרחוניים: גלצ'סקו, טאור, סלבייול, מיז'ה, פאסריה וגודיאנו. ישנם גם כמה אגמים מלאכותיים שנוצרו לשם מניעת שיטפונות (האגם צ'אורו) או עבור תחנות כוח הידרואלקטריות (האגמים מוטרו, צ'רנה וואליה לוי איוואן).
אקלים
עריכההאקלים הוא ממוזג-יבשתי מתון עם השפעות ים-תיכוניות. אקלים משתנה לפי מדרגות תוואי השטח. הטמפרטורות הממוצעות השנתיות עולות מצפון לדרום. הרוחות השולטות הן הצפוניות.
פוליטיקה
עריכהמועצת מחוז גורז', שחודשה בבחירות המקומיות ב-2020, מורכבת מ-32 חברים ("יועצים"). הרכב מועצת המחוז הוא כלהלן:
| מפלגה | חברים | הרכב המועצה | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) | 16 | |||||||||||||||||
| המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (PSD) | 11 | |||||||||||||||||
| מפלגת תנועת העם (PMP) | 3 | |||||||||||||||||
| PRO רומניה (PRO) | 3 | |||||||||||||||||
חלוקה מנהלית
עריכהשטחו וגבולותיו של מחוז גורז' הם תוצאה של התפתחויות היסטוריות, שבמהלכם סופחו לו כמה ישויות אזוריות סמוכות כמו מוטרו וגילורט. במאה ה-17 כבר ניתן למצוא במסגרת נסיכות ולאכיה מחוז התואם בקווים כלליים את גבולות המחוז הנוכחי, שנשא את השם "ז'יול דה סוס" (כלומר ז'יו העליון, שזה גם מובן השם "גורז'").
מחוז גורז' מוזכר לעיתים בימינו כמועמד להתחברות אל המחוזות השכנים ולצ'ה ומהדינץ בתת-אזור במסגרת האזור 4 "דרום מערב - אולטניה". אחרי המהפכה הרומנית בדצמבר 1989 המחוז נותר יציב מבחינת הרפורמות המנהליות. נוצרו רק 5 מועצות מקומיות חדשות (קומונה) ומספר כפרים גדולים הפכו לערים.
במחוז גורז' ישנן 8 ערים:מתוכן - שני במעמד "מוניקיפיום" (ברומנית - מוניצ'יפיו), ו-62 כפרים גדולים ("קומונה").
רשויות עירוניות (מוני'ציפיו)
עריכה- טרגו ז'יו - בירת המחוז, עם אוכלוסייה של 78,552 תושבים (2011)
- מוטרו - 18,142 תושבים (2011)
ערים אחרות
עריכה- רובינאר - Rovinari
- בוּמבשט - ז'יו Bumbeşti-Jiu
- טרגו קרבונשט - Târgu Cărbuneşti
- נובאץ' - Novaci
- ציקלן - Ţicleni
- טיסמאנה - Tismana
כפרים גדולים (קומונות)
עריכה
|
|
|
|
|
בריאות
עריכהבשנת 1846 הוקם בעיר טרגו ז'יו, מיוזמת ד"ר קולצ'ר בית חולים למחלות מין. בתחילת שנת 2002 פעלו במחוז גורז' 7 בתי חולים, 31 מרפאות, מרפאה רב-מקצועית, 11 בתי מרקחת, 4 מרכזי בריאות ובית הבראה לחולי שחפת.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של גורז'- גורז', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה