מחוז גורז'רומנית: Judeţul Gorj, תעתיק: ז'ודצול גורז') הוא אחד מ-41 המחוזות (judeţe) של רומניה, ונמצא בצפון חבל אולטניה, בדרום-מערבה של רומניה, על הנהר ז'יו, מדרומם של הקרפטים הדרומיים. אוכלוסיית המחוז היא 345,771 תושבים ועיר הבירה שלו היא טרגו ז'יו.

גורז' (מחוז)
Judeţul Gorj
סמל
סמל
סמל גורז'
Prezentare Judet Gorj.jpg
מדינה רומניהרומניה רומניה
רשות מחוקקת Gorj County Council עריכת הנתון בוויקינתונים
בירת המחוז טרגו ז'יו
שטח 5,602 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 334,238 (2011)
קואורדינטות 45°02′N 23°18′E / 45.04°N 23.3°E / 45.04; 23.3 
אזור זמן UTC +2
http://www.cjgorj.ro

לחצו כדי להקטין חזרה

Gorj in Romania.svgטימישקרש-סבריןמחדינציחונדוארהאלבהסיביובראשובקובסנהורנצ'אהגאלאץגורז'ולצ'הארג'שדמבוביצהפרחובהבוזאובראילהטולצ'הדולז'אולטטלאורמןג'יורג'יובוקרשטאילפוביאלומיצהקלראשקונסטנצהארדביהורקלוז'סלאז'סאטו מארהמרמורשביסטריצה-נסאודמורשחרגיטהסוצ'אבהבוטושאןניאמץיאשיבקאווסלויסרביהבולגריההונגריהאוקראינהמולדובה
Prezentare Judetul Gorj.gif

מפה רב-פונקציונלית של מחוז גורז'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המחוז גובל במחוז דולז' בדרום-מזרח, מחוז מהדינץ בדרום-מערב, מחוז קאראש-סברין בצפון-מערב, מחוז הונדוארה בצפון ומחוז ולצ'ה ממזרח. שטח המחוז הוא 5,602 קמ"ר, כ-2.34% משטח רומניה. גורז' הוא במחוז ה-21 ברומניה לפי גודל השטח וה-28 לפי מספר התושבים. מבחינת ההתפתחות הכלכלית המחוז נמצא ברמה נמוכה. לעומת זאת הוא עתיר משאבי טבע - פחם, מים - ושטחו כולל 250,000 הקטאר של קרקע חקלאית ראויה לעיבוד. למחוז גם פוטנציאל תיירותי בגלל נופיו הציוריים, והמורשת האמנותית והאדריכלית שבתחומו.

השםעריכה

השם גורז' מקורו בנהר ז'יו והוא קיצור השם הסלבי "גורנמו ז'יליו" (או "ז'יל" או "ז'י"), כלומר ה"ז'יו מן ההר" או "הז'יו העליון". במשך הזמן הפך ל"גורז'י", גורז'יו" ואחר כך ל"גורז'". בימינו בפי המקומיים לפעמים קוראים גם לעיר הבירה טרגו ז'יו בשם "גורז'".

היסטוריהעריכה

נמצאו עדויות על התיישבות מהתקופה הפאלאוליתית התיכונה. התושבים הראשונים מצאו מקלט במערות באזור. שרידי שלדים מאותם הימים נמצאו על ידי ארכאולוגים וספאולוגים בבאיה דה פייר ובברושטן. יישובים נאוליתים ומתקופת הברונזה נמצאו בבלשט, קרסנה, ולדימיר, רונקו וטלשט. הארכאולוגים מצאו במחוז שרידים של ההתיישבות הרומית העתיקה: מתחם מבצרים רומיים בבומבשט-ז'יו, קסטרה עם גל אדמה בקטונלה, פינואסה-ורט, יישובים אזרחיים רומיים בסצ'לו, צ'וקאדיה, טרגו ז'יו, סלובוזיה, ברסשט, המעידים על חברה רומית מלאת חיים. החל מהמאה ה-15 מוזכר לראשונה שם המחוז גורז'.

במאה ה-12 הייתה קיימת בשטחי המחוז ישות פוליטית בהנהגת הוויבוד הרומני ליטובוי. האזור נכלל בהמשך לתוך נסיכות ולאכיה. במאה ה-14 היו קיימים שטחו שני מחוזות: ז'אלש (Jaleş) ומוטרו (Motru). שם המחוז ז'אלש מופיע בתעודות החל משנת 1385 בימי השליט דן הראשון ואחרי 1387 בימי השליט מירצ'ה הזקן. באותה תקופה מצוינים גם היישובים טיסמנה.

המחוז גורז' היווה המוקד הראשון שבו פרצה בשנת 1821 תנועת המרד הלאומי-חברתי שבהנהגת טודור ולדימירסקו. טודור היה יליד הכפר ולדימיר (Vladimiri) ובינואר 1821 הוא הקריא בפני ההמונים שהתכנסו בפאדש, במחוז גורז', את המצע המהפכני הידוע כ"ההכרזה בפאדש".

גם אירועי "אביב העמים" בשנת 1848 לא פסחו על מחוז גורז'. ביוני 1848 הוקראה בבירה, טרגו ז'יו, "ההכרזה המשחררת" של המהפכנים. במסגרת הממשלה הזמנית שהגיעה לשלטון בימי המהפכה, השתתפו הגנרלים גאורגה מאגרו וכריסטיאן טֶל ילידי גורז', ושייצגו את המחוז גורז' באספה החוקתית.

בשנים 1878-1877 יחידות צבאיות מגורז' לקחו חלק במלחמת העצמאות של רומניה. בקרבות בוידין באוקטובר 1877 הצטיינה במיוחד הפלוגה III "גורז'" מן הרגימנט קלראש. מעל 241 תושבי גורז' קיפחו את חייהם במלחמת העצמאות של רומניה.

החל משנת 1998 גורז' הוא חלק מ"אזור הפיתוח 4" - דרום מערב "אולטניה".

דמוגרפיהעריכה

מפקד אוכלוסין בשנת 2002 מנה 387,407 תושבים וצפיפות אוכלוסין של 69 לקמ"ר. ב-1 בינואר 2009 נספרו 378,310 תושבים וצפיפות של 67 תושבים לקמ"ר. בשנת 2011 - האוכלוסייה ירדה ל-334,238 תושבים והצפיפות הייתה 59 תושבים לקמ"ר.

שנה אוכלוסייה[1]
1948 280,524  
1956 293,031  
1966 298,382  
1977 348,521  
1992 401,021  
2002 387,308  
2011 334,238  

הרכב אתניעריכה

צועניםעריכה

במפקד בשנת 1930 הזדהו כצוענים 2,753 מתוך 193,309 התושבים של מחוז גורז', כלומר 1.4%. בעיר טרגו ז'יו חיו אז 602 בני אדם שהזדהו כצוענים (4.6%) מתוך 13,000 תושבי העיר. בשנים 1937–1938 קמה במחוז שלוחה של האיגוד הכללי של הצוענים ("רומים") של רומניה. הצוענים בגורז' עבדו כמייצרי לבנים, סוחרי סוסים, מוזיקאים (לאוטארים ופועלים פשוטים. הצוענים הגיעו לאזור בעיקר אחרי שנת 1880. בעת הדיקטטוקה של המרשל יון אנטונסקו (1944-1940) בשנת 1942, 122 צוענים שהוכרזו כ"נוודים" נשלחו מהמחוז גורז' לטרנסניסטירה במסגרת מדיניות גזענית. 62 נשלחו מהכפרים ברכבת מטורנו סברין לטיגינה ו-60 מהערים ברכבת טימישוארה-טיגינה. הם פוזרו במחוז אוצ'קוב באתרים שונים לאורך נהר הבוג הדרומי בתנאי מחיה קשים.14 ברחו וחזרו לגורז'. [2]

יהודיםעריכה

בשנת 1930 נספרו בעיר טרגו ז'יו 0.8% יהודים, מתוך אוכלוסייה של 13,030 תושבים. ברשותם פעל בית תפילה אחד. בימי הרדיפות של המשטר יון אנטונסקו הולאמו כמה נכסים של יהודים, לפחות בניין אחד. בטרגו ז'יו בשנת 1939 הוקם מחנה פליטים פולנים . מאוחר יותר המחנה שימש לכליאתם של 414 יהודים שהואשמו בפעילות קומוניסטית. רובם גורשו ב-8 בספטמבר 1942 למחנה הריכוז ופניארקה בטרנסינסטריה, בו קיפחו את חייהם בהוצאות להורג ומחלות ורעב.

דתעריכה

במחוז גורז' שבין מלחמות העולם בשנת 1930 רוב רובם של התושבים - השתייכו לכנסייה האורתודוקסית הרומנית. בטרגו ז'יו ובסביבה העירונית 99.6% מהתושבים היו נוצרים אורתודוקסים. 2.2% היו נוצרים רומים-קתולים ו0.8% היו יהודים. מוסדות דת בשנת 1930 כללו: 418 כנסיות נוצריות אורתודוקסיות, 1 כנסייה רומית קתולית, 1 כנסייה פרוטסטנטית ובית תפילה יהודי אחד (בעיר טרגו ז'יו) בנוסף פעלו במחוז 2 מנזרים אורתודוקסים - טיסמנה ופולובראץ'., 5 הרמיטאז'ים ("סקיטים") אורתודוקסים - לאיניץ', קרסנה, סטרמבה, לוקורילה רלה, צ'וקלובינה. מבחינה מנהלית, הכנסייה האורתודוקסית בטרגו ז'יו הייתה מאורגנת בפרוטופופות, הכפופה לבישופות רמניק של המיטרופוליית אונגרו-ולאכיה. [3]

גאוגרפיהעריכה

תוואי שטחעריכה

מבחינת תוואי השטח מתחלק המחוזלשלוש יחידות פיזיות-גאוגרפיות, דהינו:

  • הקרפטים הדרומיים, המיוצגים על ידי הרי גודיאנו (עם הפסגה פאלטינה, גובה 2,149 מ'), הרי ולקן (Vâlcan) (עם הפסגות אולסיה 1,946 מ', סטראז'ה 1,868 מ', ארקאנול 1,760 מ') והרי פארנג (Parâng) (עם הפסגות מיקאיה 2,170 מ', פפושה 2,136 מ') ורוטוּנדה (1,600 מ').
  • גבעות הסובקרפטים הגטיים בין נהרות מוטרו ונהר אולטץ.
  • הגבעות הדרומיות המשתרעות לאורך הרמה הגטית.

הגובה משתנה בין 2,518 מטר מעל גובה פני הים בהר פארנגו מארה ולבין 100 מטר בעמק הז'יו שבדרום המחוז.

מיםעריכה

אדמת גורז' עתירת מים תת-קרקעיים, כדוגמת מי הקרסט שמקורם באזור סלע הגיר ההרי שאליו נותבו שני מעיינות ברונקו ובאיזווארנה.

נהרותעריכה

שלושת הנהרות העיקריים של מחוז גורז' הם: ז'יו, גילורט ומוטרו ויובליהם - אולטץ וצ'רנה.

אגמיםעריכה

קיימים כמה אגמים קרחוניים: גלצ'סקו, טאור, סלבייול, מיז'ה, פאסריה וגודיאנו. ישנם גם כמה אגמים מלאכותיים שנוצרו לשם מניעת שיטפונות (האגם צ'אורו) או עבור תחנות כוח הידרואלקטריות (האגמים מוטרו, צ'רנה וואליה לוי איוואן).

אקליםעריכה

האקלים הוא ממוזג-יבשתי מתון עם השפעות ים-תיכוניות. אקלים משתנה לפי מדרגות תוואי השטח. הטמפרטורות הממוצעות השנתיות עולות מצפון לדרום. הרוחות השולטות הן הצפוניות.

פוליטיקהעריכה

מועצת מחוז גורז', שחודשה בבחירות המקומיות ב-2020, מורכבת מ-32 חברים ("יועצים"). הרכב מועצת המחוז הוא כלהלן:

מפלגה חברים הרכב המועצה
המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) 16
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (PSD) 11
מפלגת תנועת העם (PMP) 3
PRO רומניה (PRO) 3

חלוקה מנהליתעריכה

שטחו וגבולותיו של מחוז גורז' הם תוצאה של התפתחויות היסטוריות, שבמהלכם סופחו לו כמה ישויות אזוריות סמוכות כמו מוטרו וגילורט. במאה ה-17 כבר ניתן למצוא במסגרת נסיכות ולאכיה מחוז התואם בקווים כלליים את גבולות המחוז הנוכחי, שנשא את השם "ז'יול דה סוס" (כלומר ז'יו העליון, שזה גם מובן השם "גורז'").

מחוז גורז' מוזכר לעיתים בימינו כמועמד להתחברות אל המחוזות השכנים ולצ'ה ומהדינץ בתת-אזור במסגרת האזור 4 "דרום מערב - אולטניה". אחרי המהפכה הרומנית בדצמבר 1989 המחוז נותר יציב מבחינת הרפורמות המנהליות. נוצרו רק 5 מועצות מקומיות חדשות (קומונה) ומספר כפרים גדולים הפכו לערים.

במחוז גורז' ישנן 8 ערים:מתוכן - שני במעמד "מוניקיפיום" (ברומנית - מוניצ'יפיו), ו-62 כפרים גדולים ("קומונה").

רשויות עירוניות (מוני'ציפיו)עריכה

  • טרגו ז'יו - בירת המחוז, עם אוכלוסייה של 78,552 תושבים (2011)
  • מוטרו - 18,142 תושבים (2011)

ערים אחרותעריכה

  • רובינאר - Rovinari
  • בוּמבשט - ז'יו Bumbeşti-Jiu
  • טרגו קרבונשט - Târgu Cărbuneşti
  • נובאץ' - Novaci
  • ציקלן - Ţicleni
  • טיסמאנה - Tismana

כפרים גדולים (קומונות)עריכה

  • אלבן - Albeni
  • אלימפשט - Alimpeşti
  • אנינואסה (רומניה) - Aninoasa
  • ארקאן - Arcani
  • באיה דה פייר - Baia de Fier
  • בלנשט - Bălăneşti
  • בלשט (רומניה) - Băleşti
  • ברבטשט (רומניה) - Bărbăteşti
  • בנג'שט - Bengeşti
  • ברלשט - Berleşti
  • בלטֶן - Bâlteni
  • בולבוש - Bolboşi
  • בורסקו - Borăscu
  • ברנשט (רומניה) - Brăneşti
  • בומבשט-פּיציק - Bumbeşti-Piţic
  • בוסטוקין - Bustuchin
  • קלניק (רומניה) - Câlnic
  • קפרן - Căpreni
  • קטונלה - Cătunele
  • צ'ופרצ'ן (רומניה) - Ciuperceni
  • קראסנה (רומניה) - Crasna
  • קרושץ - Cruşeţ
  • דנצ'ולשט - Dănciuleşti
  • דנשט (רומניה) - Dăneşti
  • דרגוֹטשט - Drăgoteşti
  • דרגוּצשט - Drăguţeşti
  • פרקששט - Fărcăşeşti
  • גלוגובה - Glogova
  • גודינשט - Godineşti
  • הורֶזאן - Hurezani
  • יונשט (רומניה) - Ioneşti
  • ז'ופנשט - Jupâneşti
  • ללשט - Leleşti
  • ליקוריץ' - Licurici
  • לוגרשט - Logreşti
  • מטסאר - Mătăsari
  • מושטשט - Muşeteşti
  • נגומיר - Negomir
  • פאדש - Padeş
  • פשטישאן - Peştişani
  • פלופשורו - Plopşoru
  • פולובראג' - Polovragi
  • פריגוריה - Prigoria
  • רושיה דה אמראדיה - Roşia de Amaradia
  • רונקו - Runcu
  • סצ'לו - Săcelu
  • סמרינשט - Samarineşti
  • סאולושט - Săuleşti
  • סקלה (רומניה) - Schela
  • סקוארצה - Scoarţa
  • סליבילשט - Slivileşti
  • סטנשט (רומניה) - Stăneşti
  • סטז'אר - Stejari
  • סטוינה - Stoina
  • צנצרן - Ţânţăreni
  • טלשט - Teleşti
  • טורבוריה - Turburea
  • טורצ'ינשט - Turcineşti
  • אורדאר - Urdari
  • וג'ולשט - Văgiuleşti
  • ולדימיר - Vladimir

בריאותעריכה

בשנת 1846 הוקם בעיר טרגו ז'יו, מיוזמת ד"ר קולצ'ר בית חולים למחלות מין. בתחילת שנת 2002 פעלו במחוז גורז' 7 בתי חולים, 31 מרפאות, מרפאה רב-מקצועית, 11 בתי מרקחת, 4 מרכזי בריאות ובית הבראה לחולי שחפת.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה