גזענות ממסדית

צורה של גזענות שמוטמעת באמצעות חוקים ורגולציות בחברה או בארגון.

גזענות ממסדית היא צורה של גזענות שמוטמעת באמצעות חוקים ורגולציות בחברה או בארגון. לפי היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים גזענות ממסדית מבוטאת בנהלים, מדיניות ופעולות שמקורם באפליה, ביזוי, הדרה או פגיעה על רקע מוצא, צבע עור, לאום ודת של נשים וגברים במדינה[1].

גזענות ממסדית מתרחשת כאשר מדיניות, כללים ונהלים שגרתיים בארגון או חברה, יוצרים יתרון בלתי הוגן ומתמשך לאנשים מסוימים ויחס לא הוגן או מזיק לאחרים[2].

מקור המונח עריכה

המונח "גזענות ממסדית" נטבע לראשונה על ידי המילטון וקרמייקל בספרם Black Power : The Politics of Liberation (1967) (הספר בקטלוג ULI). מחברי הספר כותבים שבעוד גזענות של הפרט לעיתים קרובות קלה לזיהוי בשל אופיה הגלוי, גזענות ממסדית קשה יותר לזיהוי. "מקורה [של הגזענות הממסדית] בהתנהלות כוחות מכובדים בחברה, ומשכך היא זוכה לפחות גינוי ציבורי (בהשוואה לגזענות של הפרט)".

כאשר טרוריסטים לבנים מפציצים כנסייה שחורה והורגים חמישה ילדים שחורים, זהו מעשה של גזענות אינדיבידואלית, שרוב חלקי החברה מתנגד לו. אבל כאשר באותה עיר - בירמינגהם, אלבמה - חמש מאות תינוקות שחורים מתים מדי שנה בגלל המחסור במזון, מחסה ומתקנים רפואיים ואלפים נוספים נפגעים פיזית, רגשית ואינטלקטואלית בגלל תנאים של עוני ואפליה בקהילה השחורה, זוהי גזענות ממסדית.

מתוך: Black Power: The Politics of Liberation, מאת המילטון וקרמייקל, 1967 עמוד 4

בחינוך עריכה

אנגליה: מבקרים של מערכת החינוך באנגליה טוענים שחלק מהגזענות הממסדית בחינוך במדינה טמון בתוכנית הלימודים, שמדגישה ומרוממת את תולדות האדם הלבן ומתעלמת מתרבויות אחרות (אפריקה, אסיה). הדיון מתקיים בעד ונגד דה-קולוניזציה של תוכנית הלימודים[3].

ישראל: ילדה ממוצא ספרדי לא התקבלה לאולפנא דתית בירושלים, בעוד כל חברותיה ללימודים ממוצא אשכנזי התקבלו. בראיון הקבלה נשאלה הילדה על מוצאם של הוריה. מנהל האולפנא מכחיש מניעים גזעיים[4].

בריאות עריכה

אוסטרליה: נמצא פער גדל והולך בין אנשי השבטים הילידיים באוסטרליה לבין שאר האוכלוסייה, כשהילידים נמצאים בבריאות פחות טובה בכל תחומי החיים ולאורך כל שנות חייהם. ממשלת אוסטרליה מכירה בכך שזו תוצאה של מדיניות מפלה רבת שנים, שהייתה נהוגה בכל תחומי החיים[5].

קנדה: לעמים הילידיים היו בעבר מערכות ריפוי משלהם, למשל אמצעים לטיפול בכוויות קור בהתאם לתנאי האקלים. המתיישבים האירופים הביאו עמם מחלות חדשות ומדבקות ויצרו שינויים חברתיים, כלכליים ופוליטיים. במאות ה-19 ותחילת ה-20 הם אף אסרו בחוק על שימוש ברפואה ילידית. למדיניות זו בשילוב עם תנאי חיים גרועים, עוני, גזענות, אובדן קרקעות וירידה בגישה למשאבי מזון, היו השלכות הרסניות על בריאותם של האינואיטים והמסטיסים [6].

ישראל: קיימים במדינה פערים בבריאות בין האוכלוסייה היהודית לזו הפלסטינית. הפער מתבטא בתוחלת חיים, בתמותת תינוקות, בתחלואה במחלות כרוניות (למשל סוכרת) ובמדדי בריאות הנפש. בתחומים מסוימים הפער אף מתרחב. לדוגמה: הפער בתוחלת החיים בין שתי האוכלוסיות היה שנתיים, ועם השנים הוא התרחב לכדי 3.3 שנים[7].

בתגובה לקורונה עריכה

הכניסה אסורה ליפנים ולכלבים. שלט בכניסה למסעדה בסין, 2007

סין: "לנקות את האשפה הזרה!". "אל תהפוך את עיר הולדתנו למזבלה בינלאומית". "זו סין, לא ניגריה!" אלו כמה דוגמאות לפרסומים ברשתות החברתיות נגד האוכלוסייה האפריקאית בסין, בגל של גזענות במהלך התפרצות הקורונה במדינה. התבטאויות אלה באו לאחר שהממשל המקומי בגואנגג'ואו ערך מעקבים ובדיקות חובה ואכיפת הסגר לכל האזרחים האפריקאים - גם אלה שהיו שליליים לקורונה ולא עזבו את המדינה. חלקם אף פונו על ידי בעלי הבתים שלהם ונאלצו לישון ברחובות[8].

ארצות הברית ואנגליה: חוקרים בהרוורד ובאוניברסיטת לונדון מצאו תחלואה גבוהה בקורונה בקרב קבוצות מיעוט אתניות, שנגרמת כתוצאה מגזענות ממסדית. בין שאר הגורמים לכך מציינים את ההפרדה באזורי מגורים, כאשר אנשים מבנגלדש ומפקיסטן חיים בשכונות מוחלשות. הפרדה באזורי מגורים הוכחה בעבר כבעלת השפעה שלילית על הבריאות. גם בין עובדי שירות הבריאות הלאומי האנגלי נמצא כי העובדים השחורים והאסייתים שמהווים רק 21% מכוח העבודה היוו 63% ממקרי המוות במהלך הגל הראשון של המגפה[9].

אפליה סטטיסטית (פרופיילינג) עריכה

ערך מורחב – אפליה סטטיסטית

אפליה סטטיסטית (פרופיילינג) הוא תהליך של הסקת מסקנה לגבי אדם על סמך מראה, תכונה, שם או נטיות מאפיינות כלשהן[10].

ארצות הברית: מתוך 254,904 ילדים שהוצאו מבתיהם לאומנה בשנת 2013, 22% היו שחורים ו-45% היו לבנים. עם זאת, באוכלוסייה הכללית, רק 13.8% מהילדים היו שחורים ו-52.4% היו לבנים. המשמעות היא שיותר ילדים שחורים נשלחים למשפחות אומנה. מחקרים הוכיחו שלאומנה יש השפעות שליליות בטווח הארוך, כגון חוסר יציבות בתעסוקה ובדיור, התמכרות והישגים לימודיים לקויים. אם ילדים שחורים נכנסים לאומנה בשיעור גבוה יותר מילדים לבנים, הם יחוו באופן לא פרופורציונלי את ההשפעות השליליות הללו[11].

ישראל: בנתב"ג נהוג לבצע בידוק ביטחוני יסודי במיוחד בלקוחות ערבים. "הבידוק הביטחוני בנתב"ג מבדיל בין אזרחים יהודים לאזרחים הערבים, שחווים השפלה בכל פעם שהם מבקשים לעלות על טיסה"[12].

במשטרה עריכה

פוסטר של התנועה BLM

גרמניה: בכלא שבעיר דסאו בגרמניה נשרף למוות מבקש מקלט מסיירה לאון, כשהוא אזוק לרצפה באמצעות שלשלאות בפרקי ידיו ובקרסוליו. לבית המשפט הובאה הקלטה של שיחת טלפון שבה שוטר מבקש מרופא לבוא לקחת דם מ"אפריקאי שחור" והרופא מתלונן שהוא לא מצליח לקחת דם מ"אנשים עם עור שחור" והשוטר נשמע אומר לו להביא "מחט מיוחדת"[13].

בארצות הברית:

Black Lives Matter עריכה

הגזענות הממסדית בארצות הברית הביאה לכך ששוטרים עוצרים את האוכלוסייה האפרו – אמריקאית בסדרי גודל חסרי פרופורציות לשאר האוכלוסייה ולעיתים קרובות אף ללא סיבה, ועושים זאת באמצעות הפעלת כוח משמעותית ללא השלכות לאחר המעשה[14]. בשנת 2012, אדם בשם ג'ורג' צימרמן שהתנדב במשמר שכונה בפלורידה ירה למוות בצעיר שחור חף מפשע בן 17. צימרמן יצא זכאי מכל אשמה. בתגובה למקרה זה התפתחה תנועה חברתית שקוראת למחאה Black Lives Matter והאשטאג פופולרי תואם בטוויטר “‎#BlackLivesMatter”[15] האשטאג זה, והמחאות שפרצו בעקבותיו מתמקדות באלימות משטרתית כנגד האוכלוסייה האפרו – אמריקאית. מחאה בסדר גודל כזה מתאפשרת באמצעות טכנולוגיות חדשות ורשתות חברתיות, שנתנו גישה לאכלוסיות חלשות ומודרות להשמיע את קולן, דבר שלא התאפשר בעבר בגלל תת-ייצוג במדיה המסורתית[16]. המחאה וההשטאג הגיעה לשיאה בשנת 2020 בעקבות הרצח של ג'ורג' פלויד, כאשר ב-28 במאי 2020 היו כ-8.8 מיליון ציוצים הנושאים האשטאג זה[15].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ גזענות ממסדית, באתר משרד המשפטים, ‏15.11.2018
  2. ^ institutionalized racism, Cambridge Dictionary
  3. ^ Decolonising the Curriculum, BBC - Moralmaze, ‏13.2.2019
  4. ^ טל דה-לנגה גולן, פסגת זאב: מדוע תלמידה בת 13 יושבת בבית נתחילת השנה?, באתר כל העיר (ירושלים)⁩, ‏3 אוקטובר 2014⁩
  5. ^ Cultural Awareness : Nurses Working wi1th Indigenous Australian People, Contexts of Nursiing
  6. ^ Health of Indigenous Peoples in Canada, the Canadian Encyclopedia, ‏29 ביולי 2020
  7. ^ ניהאיה דאוד, מקורותיו של האי-שוויון בבריאות בין יהודים לפלסטינים אזרחי ישראל, באתר מכון ון ליר
  8. ^ Hsiao-Hung Pai, The coronavirus crisis has exposed China's long history of racism, The Guardian, ‏5 באפריל 2020
  9. ^ Role of systemic racism in exacerbating Covid-19 health inequalities examined, The University of Manchester, ‏15 בינואר 2021
  10. ^ profiling, Merriam Webster
  11. ^ Nick Kahn, Statistical Discrimination in Foster Care Placements, American University, Washington D.C.
  12. ^ Afif Abu Much, חוויית הטיסה המשפילה של אזרחי ישראל הערבים, באתר AlMonitor, ‏7 באוגוסט 2019
  13. ^ Eddie Bruce-Jones, restricted access A Body Does Not Just Combust: Racism and the Law in Germany, World Policy Journal, ‏קייץ 2017
  14. ^ Jennifer Jee-Lyn García, Mienah Zulfacar Sharif, Black Lives Matter: A Commentary on Racism and Public Health, American Journal of Public Health 105, 2015-08, עמ' e27–e30 doi: 10.2105/ajph.2015.302706
  15. ^ 1 2 Monica, erson, Michael Barthel, rew Perrin, Emily A. Vogels, #BlackLivesMatter surges on Twitter after George Floyd’s death, Pew Research Center (באנגלית אמריקאית)
  16. ^ YARIMAR BONILLA, JONATHAN ROSA, #Ferguson: Digital protest, hashtag ethnography, and the racial politics of social media in the United States, American Ethnologist 42, 2015-01-15, עמ' 4–17 doi: 10.1111/amet.12112