התמכרות

מחלה פסיכולוגית-גופנית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

התמכרות היא התניה בלתי נשלטת לחזור על פעולה, גם אם נוגדת את רצון בעליה. התמכרות היא תופעה של שימוש חוזר בחומר מסוים בכמויות הולכות וגדלות של חזרה בהתנהגויות הגורמות להנאה, אשר מביאות את המשתמש בהם למצב שבו הימנעות משימוש גורמת למצוקה ולדחף להשתמש בו שוב[1]. כלומר, זהו מצב של תלות נרכשת פסיכולוגית וגופנית, בחומר או בפעילות כלשהם.

אחוז הגברים מעשני הטבק לפי מדינה. העישון הוא סוג נפוץ של התמכרות

מאפייני ההתמכרות עריכה

בעיקרה, ההתמכרות היא פסיכולוגית (ובזה היא שונה מסבילות). היא מתאפיינת בהתנהגות כפייתית שנועדה להשיג את אותו גירוי, אשר ממשיכה גם כאשר היא מובילה להשלכות שליליות ובאה על חשבונם של צרכים חשובים אחרים, פסיכולוגיים וגופניים כאחד (לדוגמה שינה או יחסים חברתיים). להתמכרויות יש שוני בצורת הביטוי של התופעה ובסוגי התוצאות, אך הדרך שבה היא נרכשה לרוב זהה. במהלך הזמן, מאבדים מתמכרים את יכולת השליטה בשימוש. כך שההתמכרות 'מנהלת' את האדם ולא הוא אותה. התמכרות היא בעיה שמקיפה תחומי חיים רבים. היא עלולה לפגוע בתפקודו הנורמטיבי של האדם בתחומים רבים כגון יחסים בין אישיים ותחומים כלכליים.

התמכרות היא מעין מחלה ראשונית. יש בה את כל המרכיבים של מחלה שאינה ניתנה לריפוי, אבל היא ניתנת לטיפול, וניתן להגיע בה להחלמה. התמכרות נועדה להקל על כאב, אך גם גורמת לסבל ולכאב שממנו מנסים המכורים להשתחרר. כך נוצר לו מעגל קסמים קטלני אשר קשה מאוד לצאת ממנו פיזית ונפשית.

על פי ההיבט התאורטי, התמכרות היא פשרה פתולוגית שבאה להגן על האדם המכור מפני פגמים ופגיעות במבנה עצמי המאיים "לפורר" אותו.

המונח התמכרות משמש במקרים רבים במובן של התמכרות לסמים – תלות פיזית בחומרים פסיכואקטיביים, שהיא בעלת מספר מאפיינים ייחודיים, התמכרות לסיגריות ואלכוהוליזם. עם זאת, קיימים גם סוגים שונים של התמכרות התנהגותית. מונח זה מתייחס להתמכרות לפעילויות והתנהגויות שונות (למשל הימורים, התמכרות למין, התמכרות לאינטרנט) או לחומרים שאינם מוגדרים כסמים פסיכואקטיביים (מזון מסוגים שונים). קיימים עדיין חילוקי דעות בקרב הפסיכולוגים לגבי השימוש במונח "התמכרות" במקרים שכאלה. עם זאת, מתחילים להכיר בכך שלמרות ההבדלים הבולטים בין שני סוגי ההתמכרות, יש להם בסיס פסיכולוגי ופיזיולוגי משותף[2].

סוגי התמכרות עריכה

ישנם סוגים שונים של התמכרויות, חלקן קשורות בחומר וחלקן קשורות בהתנהגות.

המשותף לכל סוגי ההתמכרויות היא התלות הנפשית או התלות הגופנית שמפתחים המשתמשים בגורם הממכר.

תלות גופנית – הצורך להגביר את כמות החומר הדרוש להשגת ההשפעה.

תלות נפשית – תשוקה חזקה לתחושות כמו אושר, שלווה או רוגע שהושגו באמצעות חומר או התנהגות מסוימים.

מסוגי התמכרויות אלו ניתן להסיק שכל פעילות אנושית הגורמת הנאה עלולה להפוך להתמכרות.

  • התמכרות לאלכוהול – התמכרות זו גורמת לאדם לשתות ללא שליטה בכמות שהוא צורך. הוא אינו מסוגל להימנע מהשתייה, דבר המשפיע על חייו באופנים רבים. הוא הופך להיות תלוי באלכוהול, והגמילה ממנו היא מורכבת מאוד.
  • התמכרות לסמים – ההתמכרות לסמים היא שימוש בסם כלשהו ללא שליטה בכמות הצריכה, ניסיונות הגמילה מהסם קשים ביותר, והשימוש והצורך בשימוש אינטנסיביים מאוד. ההתמכרות יכולה להיות לסמים קלים שזמינים יותר, והנזק שלהם קל מזה של סמים כבדים. החוק בישראל אינו מבחין בין שימוש בסמים קלים לבין שימוש בסמים כבדים, אך יחד עם זאת, מטפלים ואנשי מקצוע מבחינים ביניהם על רקע ההבדלים בהשפעה שלהם על המשתמשים.
  • התמכרות לאופיואידים.
  • התמכרות למחשב – ההתמכרות למחשב מתבטאת בהתמכרות למשחקי מחשב, לגלישה באינטרנט או לצפייה בפורנו דרך המחשב. לעיתים האדם אינו מודע להתמכרות והוא מבחין בכך רק לאחר שכבר נגרמת פגיעה בחייו בתחומים השונים כמו בעבודה, התנתקות ממעגל החברים ועד להזנחה גופנית. עבודה טיפולית מתמקדת בהחזרת האדם לכל מעגלי תפקוד אלה ובניית אורח חיים בריא ומלא יותר.
  • התמכרות להימורים – להתמכרות זו יש טריגר של זכייה כספית שהעניקה תחושה עילאית של אושר וסיפוק. אותו אדם רוצה לחוות תחושה זו שוב, וכך בעצם נוצר מעגל של עלייה וירידה, רווח והפסד. האדם המכור נכנס לעיתים לתקופות של הזנחה ושפל ולעיתים נשאר בתקופות של יציבות.
  • התמכרות למין – התנהגות הנובעת מפעילות מינית מוגברת כמו יחסים מיניים מרובים, תחלופה גבוהה של פרטנרים ליחסי מין, צפייה תכופה בפורנוגרפיה, שימוש מוגבר במין וירטואלי, לעיתים לאורך הזמן נראה גם קושי בתפקוד המיני.
  • התמכרות לקניות – התמכרות התנהגותית לקנייה כפייתית, שאינה נובעת מהתמכרויות לחומרים כימיים. אלא, דפוס התנהגות הגורם למכור להרגיש טוב עם עצמו.
  • וורקהוליזם (או התמכרות לעבודה) – היא עבודה בכפייתיות, עבודה שאדם עשוי ליהנות ממנה אך גם לחוש דחף בלתי נשלט ומוגזם לבצעה. התמכרות לעבודה אינה זהה לעבודה קשה. וורקהוליזם מקושר לשחיקה פיזית ונפשית, להזנחה בריאותית לפעמים עד לכדי פגיעה עצמית, לסיכון החיים עצמם ועוד.
  • תלות יתר (תלות שיתופית) – התנהגות כפייתית והתמכרותית בתוך קשר, תוך ניסיונות בלתי סבירים לתיקונו ושימורו בכל מחיר, המביאים לחוסר יכולת לתפקד, הזנחת מעגלי חברים, עבודה וכל תחומי החיים שלא קשורים לקשר זה, הזנחת תחביבים או כל אישיות עצמאית מחוץ לקשר וניסיונות שליטה אובססיביים ובלתי נשלטים באדם השני ובתקשורת. בדרך כלל קשרים של תלויי יתר יהיו עם אדם שהתנהלותו היא בעצמה כפייתית ומכורה.
  • התמכרות לפגיעה עצמית – התמכרות שבה המכור פוגע בגופו בכוונה, לרוב על מנת לווסת רגשות קשים.

אבחון התמכרות עריכה

אבחון של אדם הסובל מהתמכרות נקבע על פי שבעה קריטריונים. אם הנבדק עומד בשלושה מתוכם, הוא מוגדר כ"אדם מכור":

  1. האדם המכור מפתח סבילות לחומר, ועם הזמן עליו לצרוך יותר חומר על מנת לחוש בהשפעותיו.
  2. הגמילה מלווה בכאבים פיזיים ותגובות נפשיות קשות.
  3. המכור רוצה לשלוט בצריכתו את החומר או בביצועו אך אינו מצליח.
  4. המכור מתכנן כמות מסוימת של חומר אך נוטל יותר.
  5. המכור משקיע חלק ניכר בזמנו בצריכת החומר.
  6. ניכרת פגיעה בתפקודים חברתיים, כלכליים ומשפחתיים עקב ההתמכרות.
  7. המכור יודע כי החומר עלול להזיק לו בתחומים רבים בחיים, אך עדיין ממשיך להשתמש בו בכפייתיות.

סימני היתכנות להתמכרות עריכה

סימני ההתנהגות הבאים עשויים ללמד על אדם מכור[3] :

  • שינויים בתפקוד היומיומי ושיבוש השגרה הנהוגה.
  • אדם שהיה מאוד מסודר, ופתאום חייו בכאוס.
  • הזנחה אישית.
  • שינויים בהרגלי אכילה.
  • חוסר סובלנות לסובבים בין אם בבית במקום העבודה או עם חברים.

מנגנונים של התמכרות עריכה

 
תרשים מסלולים עצביים של המוליך העצבי דופמין במוח. המוקד של מערכת החיזוק הוא על הציר בין הטגמנטום הגחוני וגרעין האקומבנס

התמכרות באשר היא קשורה להפעלה של מערכת החיזוק במוח. זוהי מערכת של מסלולים עצביים אשר יוצרים תחושה של עונג בתגובה לגירויים חיצוניים שנתפסים כגירויים חיוביים ורצויים. הפעלת מערכת החיזוק מהווה סוג מסוים של למידה, שבעקבותיה גדלה המוטיבציה לחזור על ההתנהגות שהובילה להפעלת המערכת.

במסלול העיקרי של מערכת החיזוק, מופרש המוליך העצבי דופמין לתוך גרעין האקומבנס על ידי תאי עצב באזור שנקרא הטגמנטום הגחוני במוח האמצעי. מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם מראים כי גם סמים פסיכואקטיביים ממכרים גורמים לרמות גבוהות של דופמין בגרעין האקומבנס[4].

מערכת החיזוק מהווה במצב התקין מנגנון עצבי חיוני, שמטרתו היא ככל הנראה לעודד התנהגויות שמקדמות את מטרותיו של בעל החיים. בצורה פשטנית, ניתן להסתכל על התמכרות כמעין הפעלת יתר של מערכת החיזוק, כך שגירוי מסוים (למשל צריכת קוקאין או יחסי מין) מחוזק בצורה מוגזמת וההתנהגות שמוכוונת להשגתו "משתלטת" על הפעילות המוחית. במצב עניינים זה, ההתנהגות חוזרת על עצמה בצורה קומפולסיבית וללא התחשבות בהשלכות השליליות שלה.

ההבדל הבסיסי בין התמכרות לסמים פסיכואקטיביים לבין התמכרויות אחרות הוא שסמים גורמים באופן פיזי להפעלתה של מערכת החיזוק - החומר הפסיכואקטיבי חודר את מחסום הדם-מוח ומשפיע ישירות על פעילותם של מעגלים עצביים בתוך המוח. בהתמכרויות אחרות לעומת זאת, המערכת המוחית מופעלת בתהליך טבעי בתגובה לגירויים שנתפסים כחיוביים, ללא התערבות של חומרים 'זרים' שחודרים לתוך המוח.

הגורמים להתמכרות עריכה

מחקרים מראים כי להתמכרות יש גורם גנטי. ישנן משפחות שבהן הנטייה להתמכרות (אוכל, סמים, עבודה, מין, קניות) תהיה גבוהה יותר מאשר במשפחות אחרות, ואצל אנשים מסוימים תהיה מוכנות ביולוגית גבוהה. העדר מיומנויות, התמודדות עם רגשות, מצוקות רגשיות ואירועי חיים המתעצמים גורמים לתחושת דיכאון, ייאוש ושינוי לרעה בתפקוד היומיומי. המצוקות המטלטלות האלו מביאות לשימוש בחומר הממכר כאמצעי התמודדות עמן, כדי לחוש את התחושה החיובית (הפחתת המצוקה של האדם והחרדה) הנגרמת כתוצאה מהשימוש בחומר הממכר. ישנם גורמים אישיותיים כמו: אנשים תלותיים התלויים באדם אחר שיעזור להם להתמודד וירגיעם, אנשים בעלי נטייה לדיכאון או חרדה ואנשים הסובלים מקושי בוויסות רגשות ומתקשים לשלוט במצבי הרוח שלהם, השימוש בחומר הממכר יהיה ממושך ויוביל לתהליך התמכרותי. השימוש בחומרים או בהתנהגויות הממכרות השונות יגרום תחושת הקלה בטווח הקרוב, אך לאורך זמן תתפתח אצל המשתמש תלות.

סכנות בהתמכרות עריכה

המכורים מפתחים תלות בחומר וכתוצאה מכך, אינם יכולים להפסיק לצרוך אותו. הם הופכים שבויים בידיו ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו. על אף שהם יודעים את הנזק שההתמכרות גורמת להם - הם אינם יכולים לעצור את התלות והשימוש בו.

הגוף הולך ונהרס, כאשר החומרים הולכים ושואבים ממנו את הכוח. גם הנפש של המכור אינה שולטת יותר בחייו.

ככל שההתמכרות קשה יותר, כך הופך תהליך הגמילה לקשה יותר. יש המתמכרים לאכילה, הימורים, ספורט, קניות, גלישה באינטרנט וכן לפעולות נוספות. התמכרויות אלה עלולות להביא את המכור לתפקוד לקוי בחיי היום יום, לפשיעה, איבוד מעצורים מוסריים ואדישות כלפי סביבתו. כמו כן, מצבי הרוח של המכורים משתנים באופן קיצוני, והם חווים חרדה ודיכאון .

הבדל בין הרגל לבין התמכרות עריכה

ההבדל העיקרי בין הרגל לבין התמכרות הוא שהרגל אינו יוצר תלות פיזית, אין צורך בגמילה ממנו, וקל להפסיק הרגל כאשר מודעים להשלכות השליליות שלו. לעומת זאת בהתמכרות נוצרת תלות פיזית אשר מחייבת גמילה. בנוסף, התמכרות קשה לעצור גם כשמודעים להשלכותיה ההרסניות.

הרגל הופך להתמכרות כאשר נוצרת תלות כימית שהאדם אינו יכול בלעדיה (כמו באלכוהול, הימורים, סמים, קיום יחסי מין, צפייה בפורנוגרפיה ועישון). בהתמכרויות כמו וורקהוליזם (התמכרות לעבודה) קיימת תלות בחומרים הטבעיים של הגוף, כמו אדרנלין, המיוצר בעזרת לחץ, פעילות וחשיבה כפייתית ואף תשישות פיזית. בנוסף, יש נטייה של התמכרות כגון זו, להיתמך על ידי התמכרויות נוספות ולהפך. מכורי עבודה רבים, למשל, יתמודדו עם התמכרות לחומר כמו סמים, אלכוהול, אוכל ועוד.

דרכי טיפול עריכה

כדי לטפל בבעיית התמכרות, על המטופל להכיר בהתמכרות שלו. נוסף לכך, עליו לרצות לחולל שינוי ולהיות עם מוטיבציה.

כדי לטפל בהתמכרות, צריך תחילה לאבחן אותה. צריך לאבחן את הבעיה כדי להעריך מה דרוש לתהליך הספציפי של כל מטופל.

הטיפול יכול להתקיים בכמה גישות:

  • טיפול משולב - טיפול תרופתי לצד טיפול פסיכולוגי. מטרת הטיפול התרופתי היא לסייע בתופעות הגמילה הקשות. הטיפול התרופתי ילווה במשככי כאבים שהפסיכיאטר ירשום למטופל על פי דרגת החומרה של ההתמכרות. מטרת הטיפול הפסיכולוגי להקנות כלים פרקטיים להתמודדות עם חיים נטולי התמכרות.
  • טיפול משפחתי/קבוצתי - במהלך שהותו של המטופל בקהילה הטיפולית קיימים מפגשים בינו לבין משפחתו, מתוך מטרה ליצור קשר ביניהם ולקדם את הטיפול של המכור.
  • טיפול המבוסס על גישת CBT (קוגניטיבי התנהגותי) - טיפול זה נועד על מנת להפחית מצוקה רגשית ולשנות התנהגות. במהלך הטיפול המכורים לומדים לשנות דרכי חשיבה ודפוסי התנהגויות שליליות. הטיפול מעודד חשיבה מציאותית ולאו דווקא חשיבה חיובית. הטיפול מכוון מטרה, בעל מטרות מדידות וקצר טווח.
  • אשפוז - במצבים מסוימים נדרש אשפוז לשם גמילה פיזית.
  • תוכנית 12 הצעדים - תוכנית בעלת גישה להחלמה מהתמכרות שבמהלכה מוצעים 12 עקרונות להחלמה, שהם 12 הצעדים. תוכנית 12 הצעדים מתוכננת בקפידה שלב אחרי שלב, צעד אחר צעד בדרך להחלמה. העקרונות בתוכנית מקנים יציבות למכור. בעזרת העקרונות המטופלים יחד עם אנשי הצוות יגיעו לחיים "נקיים" ופיקחיים.
  • טיפול בעזרת בעלי חיים - תוכנית המשלבת בעלי חיים כדרך טיפול בהתמכרות. הקשר עם בע"ח מסייע בתהליכי שיקום, חיזוק הדימוי העצמי ושיפור היכולת ללקיחת אחריות. הקשר יוצר אמפתיה בין האדם המכור לבין בעלי חיים, כתוצאה מכך האדם מביע חמלה ואמפתיה לאחר, ובהמשך גם יוביל להבעת אמפתיה, חמלה ולקשר בריא עם הסביבה.

מסגרות טיפוליות בישראל עריכה

בישראל ישנן מסגרות שונות לטיפול בהתמכרות.

  • מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות - מהוות מוקדי פנייה ראשוניים. במחלקות אלו מתקיים טיפול פרטני, משפחתי וקבוצתי הנמשך עד כשנה וחצי.
  • גמילה גופנית באשפוז - האשפוזיות הן יחידות של גמילה באשפוז והן התחנה הראשונה בתהליך הגמילה. היחידות, באחריותו של משרד הבריאות, פועלות לקליטה מהירה, לגמילה גופנית ולהכוונה להמשך טיפול. בדרך כלל הטיפול עבור מבוגרים נמשך כשבועיים-שלושה שבועות ועבור בני נוער, וצעירים עד שלושה חודשים.
  • מרכזי יום - טיפול יום אינטנסיבי של חמישה ימים מלאים בשבוע. זוהי תוכנית המשך לגמילה הגופנית. במסגרת זו, המטופל ממשיך את הטיפול הקודם שלו על-ידי עובד סוציאלי. במרכז יום יש סיוע בבניית דרכי תקשורת בין-אישיים, שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות, פיתוח מיומנויות חברתיות ורכישת הרגלי עבודה לקראת השתלבותו בתעסוקה ובלימודים. משך הטיפול ובנה המספק סל שירותים שיקומי למטופל. בהם: אבחון, למידת שפה, אולפן, חינוך מיוחד, השלמת השכלה, הכשרה והשמה בעבודה.
  • קהילות טיפוליות - ישנן קהילות טיפוליות (כפרי שיקום) המפעילות תוכניות טיפול ושיקום ארוכות טווח. מסגרות אלו מקבלות לטיפולן מועמדים שסיימו תהליך של גמילה גופנית. בנוסף, הן פועלות על - פי סביבה בעלת גבולות ברורים וקריטריונים מוסריים. הטיפול בקהילה נמשך כשנה.
  • הוסטל - המשך טיפול למסגרת קהילות טיפוליות - הטיפול מתקיים בדירות מגורים למשך חצי שנה בה ממשיך הטיפול והמעקב אחר ניקיון מחומרים פסיכואקטיביים. המסגרת משולבת בקהילה והמטופלים יוצאים לעבודה ומשלמים עבור הדיור.
  • קבוצות של עזרה עצמית לנפגעי התמכרות ולבני משפחותיהם - פגישות של קבוצות מכורים נקיים בלי התערבות ממסדית נערכות ביישובים רבים, בימים ומקומות קבועים. כיום, רבות מהקבוצות הללו פועלות גם בפורמט של פגישות אונליין.
  • באפריל 2022 אישר משרד הבריאות תקציב ייעודי לקופות החולים, בסך 85 מיליון שח, להקמת מערך טיפולי בקהילה[5].

ילדים בצל התמכרות עריכה

חייהם של הילדים בביתם בצל ההתמכרות אינם פשוטים. במקרים רבים חווים הילדים בושה בעקבות התנהגות ההורה המכור, אווירה של חוסר יציבות, עליות ומורדות במצבי הרוח, בדידות ותחושת חרדה. לעיתים, הדבר עלול להביא לידי ביטוי בשקרים והסתרה שיגרמו למניעת יצירת קשרים חברתיים או השתתפות באירועים המחייבים הורה מלווה. כל זאת נובע בעקבות חוסר התפקוד בבית. קיים סיכון גבוה עבור הילדים החיים בצל משפחות מכורות לעבריינות, התמכרות, תחלואה נפשית ופגיעה התפתחותית.

במשפחות מכורות קיימים סוגים שונים של ילדים:

  • הילד הלוקח אשמה - ימשוך אש בבית על מנת שיוכל למנוע את המצוקה, הכאב והאלימות בביתו. יתנדב להיות "הילד המוכה" במקום האלימות המופנית כלפי האם או האב.
  • הילד הלוקח צד - יתמוך ויעזור להורה המכור. יצדד בו מול משפחתו וסביבתו, ואף יחלץ אותו ממצבי מצוקה.
  • הילד המתנתק - מתנהג כאילו הוא לא חי בבית זה. מתנתק מהכאב ומההתנהלות בביתו. מפתח מנגנוני התמודדות ועצמאות.
  • הילד החרד - זהו ילד הסופג את המתרחש בבית וכתוצאה ממחסור ביחס והגנה מפתח חרדות המלוות בסימפטומים פיזיים, כגון הפרעות אכילה, סיוטי לילה, הרטבה, טיקים, אי - שקט ומתח.

התמכרות לסמים עריכה

  ערך מורחב – התמכרות לסמים
 
שינויים המתרחשים במערכת החיזוק במצבי התמכרות לסמים - התגובה לקוקאין בהשוואה לתגובה למזון

סוג זה של התמכרות נוגע לצריכתם של חומרים פסיכואקטיביים שונים, מהתמכרות לסמים "קשים" כמו קוקאין, דרך אלכוהוליזם ועד להתמכרות למשקאות המכילים קפאין. בקטגוריה זו נכללת גם תלות בתרופות שונות המכילות סמים פסיכואקטיביים.

מלבד השימוש החוזר והנשנה בסם והחיפוש הכפייתי אחריו, התמכרות לסמים מזוהה עם מספר מאפיינים נוספים. שימוש חוזר ונשנה יוצר לעיתים סבילות - ירידה ברגישות לסם הגורמת למכור לצרוך מינונים גדולים יותר. ככל שהתלות הפיזית והפסיכולוגית גדלה כך גם הגמילה קשה יותר: הפסקה של נטילת החומר או ירידה במינון עלולים לגרום לתסמונת נסיגה, וגם לאחר הפסקת השימוש ישנם מקרים רבים של חזרה לסם (Relapse).

עם זאת, אופי ההתמכרות תלוי מאוד בחומר הפסיכואקטיבי שבו מדובר. סמים מסוימים (כמו הרואין וניקוטין) הם ממכרים מאוד, ואילו אחרים (לדוגמה LSD) ממעטים לגרום להתמכרות. כמו כן, קיומם ועוצמתם של מאפיינים כגון סבילות או תסמונת נסיגה משתנים באופן ניכר בהתאם לסוג הסם. ההתמכרות היא תהליך שמתגבר באופן הדרגתי, והיא מתרחשת בעוצמות ובמהירויות משתנות בקרב אנשים שונים.

תופעת ההתמכרות בבני אדם עלולה להביא לתוצאות קשות, בין אם בשל ההתנהגות הכפייתית שמוכוונת כולה להשגת הסם ולכן פוגעת קשות בתפקוד היומיומי ובשיקול הדעת, או בשל השפעות בריאותיות של הסם עצמו או של אופן צריכתו (כמו במקרה של עישון סיגריות).

התמכרות התנהגותית עריכה

בתיחום ובהגדרה של התמכרות התנהגותית יש קושי להפריד בין התמכרות התנהגותית כהפרעה נפשית, הפוגעת בצורה קשה בתפקוד היומיומי של האדם המכור, לבין התמכרויות קלות או "הרגלים רעים" שהם מנת חלקם של אחוז ניכר מהאוכלוסייה.

מגוון רחב של הרגלים ופעילויות מזוהים לעיתים כהתמכרות התנהגותית, ביניהם הימור פתולוגי, אכילה כפייתית, התמכרות למין, פורנוגרפיה, משחקי מחשב[6], התמכרות לאינטרנט, התמכרות לעבודה, התמכרות לקניות ואף התמכרות לפעילות גופנית. במקרים קשים של התמכרות התנהגותית, לעיתים נצפות תופעות המזכירות התמכרות לסמים, כמו מאפיינים של תסמונת נסיגה[2], סיכונים בריאותיים ועוד.

סוגי הטיפול לגמילה מההתמכרות עריכה

לרוב, הדרך היחידה לגמילה, היא הפסקה מוחלטת של השימוש בחומר או בהתנהגות. כניסה למסגרת טיפולית דורשת מהמכור מחויבות ודבקות הדורשים ממנו להתנתק מאורח החיים אליו היה רגיל עד היום, והתנתקות מהסם או מההתנהגות כלומר ויתור על התחושה שאותה גורמים הסם או ההתנהגות. המסגרת האשפוזית מונעת, באופן פיזי, מהמכור גישה לחומר או להתנהגות, ומספקת השגחה רפואית.

טיפול רפואי במרפאה - תהליך משולב של גמילה גופנית ושיקום אינטנסיבי המיועד למטופלים אשר מגיעים מדי יום ביומו ומשתתפים בפעילויות המשלבות מעקב רפואי וטיפול פסיכו סוציאלי.

טיפול על ידי גמילה פנימייתית - מוסד שבו המכור מתאשפז בדרך כלל לשבועיים-שלושה, וכאשר מדובר בבני נוער וצעירים, משך האשפוז יכול להגיע עד לשלושה חודשים. אמצעי גמילה נוסף הוא שימוש בתחליפי סם (מתדון) המקלים על תסמיני הגמילה (קריז). תמיכה של הסביבה ותמיכה תרופתית או עזרה טיפולית-פסיכולוגית עשויות גם הן לעזור בהתמודדות עם סימני הגמילה, להועיל בשמירה על הישגי הגמילה ולעזור עם הקשיים העשויים להופיע בעקבותיה, ועם זאת לצמצם את השפעת הגורמים העלולים לגרום להתמכרות נוספת.

טיפול נוסף לגמילה מהתמכרויות הוא היפנוזה. טיפול אישי - טיפול השם את המכור במרכז ומטפל בשיטה התנהגותית קוגניטיבית, הטיפול עובד על שינוי התנהגות ודפוסי חשיבה של המטופל.

טיפול בשיטה פסיכותרפית - בשיטה זו מנסים המטפלים להעמיק אל תוך נפשו ועברו של המטופל באמצעות דמיון מודרך וניסיון להתחקות אחר הגורמים שהביאו את המטופל להתמכרות. טיפול משפחתי - טיפול שבו מדרכים את המשפחה או בני הזוג כיצד לנהוג עם המכור, לספק לו תמיכה והבנה.

טיפול על ידי כפרי שיקום - בכפרי השיקום מופעל תוכנית טיפול ושיקום לטווח הארוך. בדרך כלל טיפול זה מיועד מועמדים שסיימו תהליך של גמילה גופנית. הקהילה היא סביבה חברתית ומאפשרת תהליכים קבוצתיים שמטרתם הוא טיפול וריפוי. לאחר שנה המטופל עובר להוסטל למשך שישה חודשים נוספים.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • מיכאל, א'. התמכרות והחלמה, סוגיות נבחרות בטיפול במתמכרים. קריית ביאליק: הוצאת האח בע"מ. (עמוד 234), 2007
  • William R. Miller and Ricardo F. Muñoz, Controlling Your Drinking: Second Edition: Tools to Make Moderation Work for You, Guilford press, 2013
  • Feder Laura Curtiss, Rosenberg Kenneth Paul, Kenneth Paul Rosenberg, Laura Curtiss Fede, Behavioral Addictions: Criteria, Evidence, and Treatment, Acdemic Press, 2014
  • David B. Rosengren, Building Motivational Interviewing Skills: Second Edition: A Practitioner Workbook, Guilford press, 2016
  • ,Carlo C. DiClemente, Addiction and Change: Second Edition: How Addictions Develop and Addicted People Recover, Guilford press 2018
  • Edited by Peter M. Monti, Suzanne M. Colby, and Tracy O'Leary Tevyaw, Brief Interventions for Adolescent Alcohol and Substance Abuse, Guilford press, 2018

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון
  2. ^ 1 2 Holden C (2001). "'Behavioral' addictions: do they exist?". Science. 294 (5544): 980–982. doi:10.1126/science.294.5544.980. PMID 11691967.
  3. ^ מערכת וואלה! בריאות‏, כך תזהו אם בן המשפחה שלכם סובל מהתמכרות, באתר וואלה!‏, 30 במאי 2023
  4. ^ Wise RA (2002). "Brain reward circuitry: Insights from unsensed incentives". Neuron. 36 (2): 229–240. doi:10.1016/S0896-6273(02)00965-0. PMID 12383779.
  5. ^ גל, ד"ר איתי (2022-04-14). "לראשונה בישראל: מרכזי טיפול קהילתיים להתמכרויות בהשקעה של 85 מיליון שקל". Ynet. נבדק ב-2022-04-14.
  6. ^ אילן גטניו, התמכרות למשחקי מחשב תסווג כהפרעה נפשית, באתר ישראל היום, 16 דצמבר 2017