גיטה הלאס
גיטה הלאס (במקור עד 1900 מרגיט הולצר, בהונגרית: Halász Gitta; ליפיק (היום בקרואטיה), 15 באוגוסט 1889 – בודפשט, 8 במאי 1968) הייתה זמרת אופרה (סופרן) יהודייה-הונגרייה. בין שתי מלחמות העולם בבית האופרה של בודפשט הייתה סוברט קולורטורה מובילה (סוברט היא סוג של קול אופראי של סופרן, המופיעה לעיתים קרובות כדמות נשית באופרה ובתיאטרון).
 | |
| לידה |
15 באוגוסט 1889 ליפיק, קרואטיה  |
|---|---|
| פטירה |
8 במאי 1968 (בגיל 78) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| שם לידה |
Holzer Margit |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| השכלה |
האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט (8 בדצמבר 1908) |
| בן או בת זוג |
Sándor Révész (23 ביוני 1928–29 בספטמבר 1959) |
  | |
ביוגרפיה
עריכהגיטה הולצר נולדה במשפחה יהודית כבתם של יוז'ף הולצר (הלאס), מנהל דואר ושל אילונה ביר. בשנת 1906 הפכה לסטודנטית במחלקה הפרטית לשירה באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט, אך בסוף 1908 הפסיקה את ללימודיה שם והמשיכה בווינה ולאחר מכן בבודפשט, אצל ד"ר גזה לאסלו.
הלאס החלה את הקריירה שלה בעונת 1917–1918 בתיאטרון העיר רייכנברג (ליברץ) (שם התיאטרון כיום: Divadlo Františka Xavera Šaldy), תיאטרון שהווה קרש קפיצה לכוכבים עתידיים רבים באותה התקופה. משם הוחתמה על חוזה על ידי בית האופרה של בודפשט בסתיו 1918. הלאס הופיעה לראשונה שם ב-22 בספטמבר 1918. באופרה של אמיל אבראני "דון קיחוטה". היא ביססה את הקריירה שלה על ידי כניסה כמחליפה במקום הזמרת מריה שאמשון בתפקיד נורי באופרה בשם "תחתית ההרים" ארבעה שבועות לאחר מכן. עד מהרה הפכה לחברה עסוקה בלהקה, ושרה תפקידי סוברט וסופרן לירי כאחד. הוא הייתה משתתפת חיונית בכל האופרות של מוצרט. יכולות המשחק שלה היו מצוינות כמו השירה שלה. היא הופיעה באופן קבוע גם בערבי אורטוריה. הלאס התארחה גם בגרמניה מספר פעמים.
ב-23 ביוני 1928, בבודפשט, ביוזפוורוס, נישא לשאנדור רווס, רופא נשים-מנתח.[1] היא אמנם המירה את יהדותה בנצרות ב-1 בדצמבר 1938 כדי שתוכל להמשיך להופיע (מייד אחרי פרסום החוק היהודי הראשון בהונגריה),[2] אולם זה לא עזר לה כבר בשלב זה ובוודאי בשל החוק היהודי השני לאחר מכן והחוק היהודי השלישי בעקבותיו, היא הורחקה מהאופרה כבר בשנת 1939, היא הורשתה לחזור לאופרה רק אחרי השואה בתום מלחמת העולם השנייה. באחד התפקידים האהובים עליה, החטיפה מן ההרמון, היא הופיעה כבלונדה כבר ב-14 באפריל 1945. היא פרשה לגמלאות בשנת 1948 ואז קיבלה את התואר "חברה לנצח". במרץ 1949 חזרה לבמה פעם אחת נוספת, שוב כבלונדה.
לאחר פרישתה לימדה שירה. בעלה נפטר ב-29 בספטמבר 1959, וגיטה הלאס חיה עוד תשע שנים אחריו כאלמנה.
תפקידיה
עריכה- ifj. Ábrányi Kornél: Don Quijote — Királyleány
- Eugen d’Albert: Hegyek alján – Nuri
- Beethoven: Fidelio — Marcellina
- Georges Bizet: Carmen – Frasquita
- Donizetti: Don Pasquale — Norina
- Gluck: Orfeusz és Eurüdiké — Ámor
- Charles Gounod: Faust – Siebel
- Hubay Jenő: Karenina Anna — Kitty
- Engelbert Humperdinck: Jancsi és Juliska – Juliska
- Kacsóh Pongrác: János vitéz – A francia királykisasszony
- Leoncavallo: Bajazzók — Nedda
- Pietro Mascagni: Parasztbecsület – Lola
- Giacomo Meyerbeer: A hugenották – Urbain
- Giacomo Meyerbeer: Észak csillaga – Praszkovia
- Carl Millöcker: A kolduskirály – Bronislawa
- Mozart: Az álruhás kertészlány — Bianca
- Mozart: Szöktetés a szerájból — Blondchen
- Mozart: Don Juan — Zerlina
- Mozart: Figaro lakodalma — Susanna; Cherubino
- Mozart: Così fan tutte — Despina
- Wolfgang Amadeus Mozart: A varázsfuvola – Első hölgy; Papagena
- Jacques Offenbach: Hoffmann meséi – Giulietta
- Pergolesi: Az úrhatnám szolgáló — Serpina
- Poldini Ede: Farsangi lakodalom — Stanci
- Puccini: Bohémélet — Musette
- Puccini: Gianni Schicchi — Lauretta
- Johann Strauss jun.: A denevér — Adél
- Johann Strauss jun.: A cigánybáró – Arzéna
- Richard Strauss: A rózsalovag — Sophie
- Richard Strauss: Arabella – Kártyavetőnő
- Verdi: Álarcosbál — Oscar
- Giuseppe Verdi: Falstaff — Alice Ford
- Richard Wagner: A walkür – Ortlinde
- Weber: A bűvös vadász — Ännchen
- Ermanno Wolf-Ferrari: A négy házsártos — Felice
לקריאה נוספת
עריכה_-_Gitta_Hal%C3%A1sz,_Erzsi_S%C3%A1ndor.jpg)
- 100 שנה לבית האופרה של בודפשט. עורך פרנץ שטאוד בודפשט, 1984. מו"ל מוזיקלי. ISBN 9633305241
- לקסיקון של נשים הונגריות. נערך על ידי מרגיט בוזאי עם הקדמה וחלק היסטורי. בודפשט, 1931.
- פטר וארנאי : לקסיקון האופרה. בודפשט, 1975. הוצאת מוזיקה. ISBN 9633301076
- גיטה הלאס במאגר המידע של בית האופרה הממלכתי ההונגרי
- מאמר מאת ויקטור לאני מהלקסיקון ההונגרי לאמנויות הבמה
- Operissimo.com
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. VIII. ker. állami házassági akv. 780/1928. folyószáma alatt.
- ^ A budapesti belvárosi r. kath. plébániahivatal által 3490/1938. sz. a. kiállított bizonyítvány szerint.