גיניפורט הקדוש
גיניפורט הקדוש (בצרפתית: Saint Guinefort) היה כלב צייד שחי בדרום צרפת בקרבת העיר ליון, בסביבות המאה ה-13, ולאחר מותו הוכר בתור קדוש נוצרי עממי. על פי האמונה המקומית, ביצע גיניפורט נסים רבים לאחר מותו ובמקום קבורתו הפך לאתר עלייה לרגל מפורסם בדרום צרפת. פולחנו נותר בדרום צרפת עד ראשית המאה ה-20. גיניפורט מעולם לא הוכר בתור קדוש נוצרי רשמי של הכנסייה הנוצרית.[1][2]
 | |
| תצוגה מודרנית של גיניפורט | |
| לידה | ליון |
|---|---|
| פטירה |
 ליון, ממלכת ארל (אנ') |
| מין | כלב הבית |
| זוויג | זכר |
| בעלים | אביר מליון |
| ידוע בשל | הצלת בן אדונו מנחש ארסי |
| תקופת הפעילות | ? – המאה ה-13 |
האגדה עריכה
גיניפורט הקדוש היא אגדה מימי הביניים שהתפתחה במאה ה-13 על בסיס המוטיב של "הכלב הנאמן", בדומה לאגדת הכלב גרלט הוולשית. אזי, על פי האגדה העממית, גיניפורט היה כלבו של אביר החי בטירה סמוכה לעיר ליון שבדרום צרפת. האביר יצא לצוד, והותיר את בנו הפעוט להשגחתו של כלבו הנאמן. כשחזר האביר, מצא בחדר הילדים הרוס, בלי למצוא את בנו מלבד גיניפורט הכלב, המקבל את פני אדונו. האביר חשב כי כלבו אכל את ילדיו ולכן הרג אותו. אך לפתע האביר מצא את בנו הבוכה, אשר לידו מונחת גופה של נחש ארסי. האב הבין את טעותו, כי הרג את הכלב התמים שרק הציל את בנו מידי הנחש ולכן ביחד עם משפחתו הם החליטו לקבור את הכלב ליד באר המים שמחוץ לטירה ועל גופו הם ערמו אבנים בתור מצבת זיכרון, שהפכה במהרה למזבח לכבודו. בד-בבד עם השנים החלו מקומיים רבים לטעון, כי קברו של הכלב מבצע נסים ומביא הגנה על תינוקות. ולכן, היו נוהגים משפחות רבות להשאיר את תינוקותיהם החולים באתר הקבורה, מתוך תקווה לנס שיתבצע והתינוק ירפא בזכות תפילתו של הכלב.
פולחנו של גיניפורט הכלב התפתח מאוד במרוצת השנים, והפך למוקד פולחן מוכר בדרום צרפת. משכן הקבורה של הכלב היה מקום כינוס להורים ותינוקות בני יום, אשר חיפוש עזרה לרך הנולד והגנה מפני שדים, רוחות רעות ומהשטן. ולכן, טקסים שונים נערכו במקום בשמו של הקדוש, והוא היה מקום נוח למצוא פתרונות שונים, למצוקת חייהם של אנשים רבים בני התקופה במיוחד בנושאי ינקות וילדה. ולכן טקסים שונים נערכו בשמו של הקדוש כמו למשל: הדלקת נרות, הבאת בגדיו של הילד וכן גם תפילות, מתן מנחות ויוצא בזה. היו רק חלק קטן מהטקסים שהתקיימו במשך מאות שנים בדרום צרפת לכבוד הכלב הקודש. ברם, אף על התפוצה הרחבה של פולחן גיניפורט, הוא מעולם לא הוכר בידי הכנסייה הקתולית כקדוש רשמי ונותר במעמד של קדוש עממי. בימי הרפורמציה הפרוטסטנטית גונה פולחנו של גיניפורט באשמת עבודת אלילים בפולחן הקתולי ופגיעה בטהרת של הנצרות. אומנם, למרות זאת, פולחנו המשיך להתקיים באופן לא רשמי עד שנת 1930.
דוגמאות נוספות עריכה
בנצרות גיניפורט הקדוש אינו הקדוש היחיד שדמותו היא של בעל חיים. ניתן לראות דמויות נוספות בעלות מאפיינם כלביים בייחוד כמו למשל כריסטופורוס הקדוש שעל-פי האמונה בכנסייה האורתודוקסית היה בעל ראש של כלב. כמו כן, גם בנצרות הקתולית ידוע כי לדמותו של רוכוס הקדוש מצורף תמיד כלב הנחייה שלו, אשר ליקק את פצעי המגפה בה הוא לקה ולכן זכה אף הוא לקדושה.
ביבליוגרפיה עריכה
- זוכרים את גיניפורט הכלב הקדוש
- Holy Dogs and Dog-Headed Saints
- The Greyhound Saint
- Halsall, Paul (8 בספטמבר 2000). "Stephen de Bourbon (d. 1262): De Supersticione: On St. GuinefortEtienne de Bourbon". Medieval Sourcebook. Fordham University. נבדק ב-5 באוקטובר 2013.
{{cite journal}}: (עזרה) (the source text for the story) - Tuder de Courtecadeno, Mevanwy verch, a/k/a Mark S. Harris (במאי 2005). "Guinefort: The Sainted Dog of France". The Barge. Stefan's Florilegium. נבדק ב-5 באוקטובר 2013.
{{cite journal}}: (עזרה)
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה