גל אלגר

סופרת, עורכת ומוציאה לאור ישראלית

גל אלגר (נולדה ב-30 בינואר 1978 בחיפה) היא סופרת, עורכת, מוציאה לאור ועובדת סוציאלית ישראלית.

גל אלגר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 30 בינואר 1978 (בת 46)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, עברית ישראלית עריכת הנתון בוויקינתונים
galelgar.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יצירתה של אלגר עוסקת בעיקר בבני נוער החווים מצוקות, ומתבססת על ניסיונה כעובדת סוציאלית בתחום הרווחה.

ביוגרפיה

עריכה

אלגר נולדה בחיפה.

בין השנים 2000–2003 למדה לתואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. ב-2005 המשיכה לתואר שני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, אותו סיימה ב-2010, וב-2011 החלה לימודי תואר שני בספרות, במגמה לכתיבה יוצרת, אותו סיימה ב-2013.

בין 2003 ל-2017 עבדה אלגר כעובדת סוציאלית, בין השאר בטיפול ישיר באוכלוסיות קצה, ריכוז תחום הטיפול בפנימייה, וניהול מערך דיור בקהילה עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.

במקביל לעבודתה כעובדת סוציאלית החלה אלגר להתנסות בכתיבה, בין השאר באתר "במה חדשה", בו הפכה בהמשך למנהלת סדנת הכתיבה של האתר.[1] ב-2011 הקימה יחד עם ענבל אשל כהנסקי את דף הפייסבוק "שירת אשה - שיר ביום". ב-2013 החלה להדריך כותבים ולנהל סדנאות כתיבה.

את ספרה הראשון, "עולם הקשת בענן", הוציאה אלגר ב-2014 בהוצאת כתב, בה החלה לעבוד כעורכת ספרותית.

ספרה השני, "השתקפות", יצא לאור ב-2016 בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר.[2][3]

ב-2020 הקימה אלגר את הוצאת קינמון, וב-2023 הוציאה בה את ספרה השלישי, "אשתר", המבוסס על סיפור מגילת אסתר, אותו הוציאה לאור בעזרת מימון המונים באתר הדסטארט.[4]

ספריה

עריכה

כעורכת

עריכה
  • "אני (לא) מאמין" (עיון), חיים היימס עזרא, הוצאת כתב, 2011
  • "ריח של כחול כביסה ושום" (פרוזה), יפה וגנר, הוצאת כתב, 2012
  • "דמעות בגודל החידקל" (פרוזה), יפה וגנר, הוצאת כתב, 2014
  • "האחרים" (דיסטופיה), משה מנשהוף, הוצאת כתב, 2014
  • "חלום וזיכרון; מסה על תפיסה, זיכרון, שינה וחלום" (עיון), משה מנשהוף, הוצאת כתב, 2016
  • "שואגת בלולאת אינסוף" (שירה), ענבל אשל כהנסקי, הוצאת פרדס, 2016
  • "ארץ האם הגדולה" (פרוזה), מאת סיגל לאה רוה, הוצאה עצמית, 2018
  • "יש לי קול" (עיון), בת ציון פידלר, הוצאת יובלים, 2021.
  • "ספלאש" (נוער צעיר), רועי אנגרס, הוצאה עצמית, 2022.
  • "כמו שהייתי אז" (ממואר), גליה הנוקד, הוצאת קינמון, 2022
  • "תהיה לי הים" (פרוזה), נטלי בירקן, הוצאת קינמון, 2022.
  • "לא ראיתי את זה" (פרוזה), תמר גן ליברמן, הוצאת קינמון, 2022
  • "מינל" (ממואר), גאולה הודס-פלחן, הוצאת קינמון, 2023.
  • "שלושה מצבים לביט" (אוטוביוגרפיה), עפר עציון, הוצאה עצמית, 2023
  • "האברך יענקי וייסברג" (פרוזה), דבורה וגנר, הוצאת קינמון, 2023
  • "בית נע ברוח" (פרוזה), אהובה בר-לב, הוצאת קינמון, 2023
  • "בעקבותיו" (פרוזה), כרמית כהן, הוצאת קינמון, 2023.
  • "חלומות וסדקים" (פרוזה), כותבים שונים, הוצאת קינמון, 2023
  • "דרך הדלת" (עיון), נצר שוחט, הוצאת קינמון, 2023
  • "בועה במים גועשים" (פרוזה), קרין קיקנזון, הוצאת קינמון, 2024
  • "חיבוק בר" (פרוזה בחרוזים למבוגרים), דר רז, הוצאת קינמון, 2024
  • "לגדול נכון" (עיון), נמרוד עורף, הוצאת קינמון, 2024
  • "שסעת וכיפורים" (פנטזיה), אדיר שור, הוצאת קינמון, 2024
  • "תכלת שחורה" (סיפורת), נטלי בירקן, הוצאת קינמון, 2024
  • "הספר של רובי מפתח תקווה" (סיפורת), דודי סלומון, הוצאת קינמון, 2024

חיים אישיים

עריכה

אלגר היא אם יחידנית לשניים, ומתגוררת רוב חייה בחיפה.[5]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה