משה מנשהוף

סופר, הוגה דעות ומו"ל ישראלי

משה מנשהוף (נולד ב־1958) הוא סופר, מתרגם, פילוסוף, ומוציא לאור ישראלי. מחבר ספרים בסוגת המדע הבדיוני שתרגם לעברית את שירתו של ג'לאל א-דין רומי.[1]

משה מנשהוף
משה מנשהוף
משה מנשהוף
לידה 1958 (בן 66 בערך)
אספהאן, המדינה האימפריאלית של איראן
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודי
עיסוק הוגה דעות, סופר ומו"ל
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
נושאי כתיבה פילוסופיה, מדע בדיוני
תקופת הפעילות מ-1986
בן או בת זוג דבורה נגבי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אמיר מנשהוף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

משה מנשהוף נולד באספהאן שבאיראן. למד בבית הספר "אתהאד" של אליאנס שבעיר הולדתו ועלה לישראל בשנת 1979, לאחר שירות חובה בצבא איראן כחובש.

בשנה הראשונה לשהותו בארץ התגורר בקיבוץ. בשנת 1986 סיים תואר ראשון בפילוסופיה ובמחשבת ישראל באוניברסיטה העברית שבירושלים. בתקופת לימודיו בירושלים היה בין השאר לתלמידו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ' ונמנה עם החוג המצומצם שפקד את ביתו מדי מוצאי שבת.

ב־1994 סיים את לימודי התואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. נושא התזה שלו היה: "יחסם של האיראנים אל היהודים ערב המהפכה האסלאמית באיראן". בלימודי התואר השלישי שב לעסוק בפילוסופיה. הוא החל לכתוב עבודת מחקר בנושא נושא עבודת המחקר שלו היה "תפיסה וזיכרון" אולם לא הגיש אותה[2].

במהלך לימודיו באוניברסיטה יסד, ערך והוציא לאור עיתון ושמו "דנשג'ו"[3] – ביטאון סטודנטים יוצאי איראן בישראל, שפורסם בקרב כל קהילת יוצאי איראן בישראל. בשנים 19861987 כתב ביקורות ספרים אחדות בעיתון "כותרת ראשית". כמו כן עסק בכתיבה עיתונאית במקומון "צומת השרון", ובשנת 2008 ייסד את הוצאת כתב. משנת 2010 הוא עורך את מדור ההגות והפילוסופיה של "יקום תרבות".

כמו כן הגיש מנשהוף פינות מספר בתוכנית הרדיו של קול ישראל, "רגע של עברית".

חיים פרטיים

עריכה

מנשהוף נשוי לדבורה, אב לשלושה ומתגורר בתל אביב. המשורר אמיר מנשהוף הוא בנו.

יצירתו

עריכה

יצירותיו של מנשהוף נפרשׂות על פני מנעד רחב של סוגות ושל נושאים מגוּונים. בתחילה היה רוב יצירותיו פרוזה ספרותית, בעיקר בסוגת המדע הבדיוני. לפי הגדרתו, סיפור מדע בדיוני הוא מעין מעבדה להרצת רעיונות פילוסופיים. בהמשך דרכו התמקד בכתיבה פילוסופית עצמאית, שבאמצעותה הציג את התאוריה הפילוסופית שלו.

הגות ופילוסופיה

עריכה

יצירותיו ההגותיות והפילוסופיות של מנשהוף עוסקות בעיקרן בתחום פילוסופיה של הנפש או פסיכולוגיה פילוסופית. מנשהוף כותב בשפה נהירה, המנגישה לקהל רחב את הנושאים המופשטים והמורכבים שהוא דן בהם. עם זאת, הוא מיטיב לרדת לעומקן של הסוגיות למיניהן ולכסות אספקטים רחבים של הנושאים הללו. הוא מפרק כל נושא עד היסוד ומחבר בחזרה ביסודיות לבנה אחר לבנה, עד ליצירת מבנה מקיף. ככה הוא מצליח לכסות את היבטיו של כל אחד מהנושאים בדרך הטובה ביותר.

ספרי פילוסופיה

עריכה
  • בשנת 2016 יצא לאור ספרו חלום וזיכרון,[4] הכולל ארבע מסות: על התפיסה, על הזיכרון, על השינה ועל החלום – בהוצאת "כְּתָב". מנשהוף יוצר בספר הזה שפה ייחודית ובאמצעותה מציג תאוריה כוללת, המסבירה את הסוגיות שבתחום ההכרה האנושית ודנה בהן.
  • בשנת 2020 יצא לאור ספרו רגש והרגשה – ספר ההמשך של חלום וזיכרון, המציג תאוריה מקיפה על הרגשות, ובמרכזה הבחנה קטגוריאלית בין רגש להרגשה.

סיפורת

עריכה
  • ב-1994 פרסם את ספרו הראשון אופוריה שיצא לאור בהוצאת כנרת. מדובר בספר בסוגת המדע הבדיוני המתאר מציאות אופורית הקשורה לישראל לאחר חתימה על הסכמי פירוק הנשק ויישומם בעולם, המתערערת לפתע .[5]
  • בשנת 2008 פרסם את ספרו השני, הכפיל הווירטואלי שיצא לאור בהוצאת כתב, רומן מדע בדיוני פילוסופי. בספר זה הוא מעמיד את האדם במקום של יוצר ובורא עולם וירטואלי ובו האדם. הספר אף היה מועמד ב-2009 לפרס גפן בקטגוריית ספר המקור.[6]
  • בשנת 2011 פרסם במקביל שני ספרים, שניהם יצאו לאור בהוצאת "כתב" : עמוס-גואל הגורל, רומן פסיכולוגי, סאגה משפחתית רבת תהפוכות הנפרשת על פני דורות אחדים. ראשיתה, בסיפור חייו של פטרסון היתום, שנמשה בילדותו מספינה טרופה, גודל אצל כומר באמריקה, ונלווה למטיף גורג' אדמס(אנ') ולצאן מרעיתו שהקימו בשנת 1866 מושבה אמריקנית בסמוך ליפו, מתוך אמונה שבכך הם מחישים את הגאולה. עמוס, דור חמישי לַמשפחה והנצר אחרון לה, הוא דמות טראגית, ספק בובת חוטים, ספק ישו מודרני, הנקרעת בין זהויות שונות. סיפור הנע בין יפו העות'מאנית, ירושלים החרדית ותל אביב החופשית של סוף המאה העשרים, שבה מחפש עמוס, גיבור הספר, את ייעודו.
    הבוסר שאכל אבי סבו, הדמויות השזורות בחייו ובעיקר שתי הנשים המושכות אותו לתפישות חיים מנוגדות, המיסטית והרציונלית, הם הרקע למאבק האיתנים המתחולל בנפשו של עמוס. היבריס ואמונה עיוורת חוברים לחיפוש סרק אחר גאולת הגורל, כמו בהתיישבות האמריקנית ביפו כך גם בכת תל אביבית שמרוממת את עמוס ומציבה אותו בראשה.
  • במקביל יצא באותה שנה, 2011, ובאותה הוצאה, "כתב", סיפור המטמון באי ודאות, מחזור שירים סיפוריים והגותיים.

בין שני הספרים קיים דיאלוג מובנה. שני הספרים, "עמוס-גואל הגורל" ו"סיפור המטמון באי הוודאות", מתכתבים עם יצירתו של המשורר הסוּפי ג'לאל א-דין רומי.

  • בשנת 2014 יצא לאור ספרו האחרים, רומן מדע בדיוני העוסק בעולם פוסט אפוקליפטי ובוחן סוגיות פילוסופיות, גם הוא בהוצאת "כתב".

תרגומים

עריכה
  •  
    Moshe Menasheof at Tel Aviv University
    בשנת 2007 תרגם לעברית את ספר השירים של המשורר היהודי יליד איראן נתן שאוליאן (פויאא)[דרושה הבהרה].
  • שירת רומי – תרגום שירים נבחרים מהספר המת'נווי ופרקים בהגותו של ג'לאל א-דין רוּמי, הוצאת כתב 2013, כולל מבוא, תרגום חלקים

השקפתו

עריכה

מנשהוף דוגל בכתיבה פילוסופית יצירתית. כתיבתו שונה מהכתיבה האקדמית המקובלת ואינה מחקרית. את טעמיו הוא מנמק במאמר "ימי הביניים של החשיבה החופשית והיצירתית", שפורסם בשנת 2017. הוא טוען שדרישות הכתיבה האקדמית מעקרות למעשה את היצירתיות, ועל כן הוא דורש לתת לגיטימציה לכתיבה פילוסופית מקורית בצד הכתיבה האקדמית המחקרית. כתיבה כזו מציג מנשהוף בספריו "חלום וזיכרון" ו"רגש והרגשה". עמדותיו המקוריות והביקורתיות מוצגות גם במאמרים: מאמר נגד קיומו של הלא-מודע, מאמר על היצר, מאמר על חופש הבחירה.[7][8]

לשיטתו, מושגים כגון נשמה, נפש או הרוח (מיינד) טעונים בכל מיני משמעויות, ולכן הוא מציע לדון במושג תודעה ובתהליכים תודעתיים אל מול התהליכים הפיזיולוגיים. התאוריה שלו עשויה להתקבל בקרב בעלי עמדות ואמונות פילוסופיות השונות זו מזו – לא משנה אם מדובר במטריאליסטים, המאמינים שרק החומר (substance) קיים, והתודעה המוכרת לנו היא תופעה השייכת אליו; או בבעלי העמדה הדואליסטית, המאמינים שנוסף על הישות החומרית קיימת ישות אחרת שאינה כפופה לחוקי פיזיקה וכימיה, ולפיכך גם אי-אפשר לחקור אותה באמצעים המדעיים האלה.

בהסתמך על האמור לעיל, מודגשת בכתיבתו הפילוסופית של מנשהוף ההבחנה הברורה בין התהליכים הפיזיולוגיים לתהליכים התודעתיים, בצירוף הסבר על ההשפעות ההדדיות ביניהם. אפשר לראות שכתביו מתמקדים בייחוד בדרישה לערוך מחקר מדעי על התהליכים הפיזיולוגיים, אולם בצידה הוא מציב תמרור אזהרה מפני השלכה בלתי מבוקרת של הממצאים המדעיים האלה על התהליכים התודעתיים. במידה זהה מזהיר מנשהוף מפני ערבוב בלתי מבוקר של ממצאים שאינם מדעיים – מחקרים סטטיסטיים המבוססים על תשאול ועל התרשמות מהתנהגות – עם הממצאים המדעיים (כימיה ופיזיקה). על פי ראיית עולם זו שגיבש לעצמו, יצר מנשהוף תאוריות מקוריות ומקיפות על התודעה האנושית בנושאים האלה: תפיסה, זיכרון, שינה, חלום ורגשות.

בספרו "רגש והרגשה" מציג מנשהוף תיאוריה יסודית ומקיפה של רגשות ובמרכזה הבחנה קטגוריאלית בין רגש והרגשה.[9] מנשהוף דוגל בכתיבה פילוסופית יצירתית ועמדותיו המקורית והביקורתיות מוצגות גם במאמרים שונים, ביניהם "ימי הביניים של החשיבה החופשית והיצירתית", מאמר נגד קיומו של הלא מודע,[10] מאמר על היצר, על הרצון וחופש הבחירה ועוד. מנשהוף יצא תאוריות מקוריות ומקיפות של התודעה האנושית. בכתיבתו הפילוסופית הוא דן בנושאים: תפיסה, זיכרון, שינה וחלום. עמדותיו המקורית והביקורתיות מוצגות גם במאמרים שונים, ביניהם "ימי הביניים של החשיבה החופשית והיצירתית[11]", מאמר נגד קיומו של הלא מודע,[12] מאמר על היצר[13] ועוד. נבחרים מהמת'נווי וכן הערות והארות על השירים המתורגמים.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא משה מנשהוף בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שירת רומי, פרקים בהגותו של ג'לאל אל-דין רוּמי, באתר ktav.co.il
  2. ^ בכתבה ב"יקום תרבות" הוא עונה על השאלה מדוע לא הגיש אותה. כמו כן, נימוקים בסיסיים לעניין זה אפשר לראות במאמרו "יימי הביניים של החשיבה החופשית והיצירתית", שפורסם בשנת 2017[דרושה הבהרה]
  3. ^ גיליונות כתב העת. (הקישור אינו פעיל, 15.7.2021)http://ktav.co.il/book.asp?BookID=17
  4. ^ חלום וזיכרון | משה מנשהוף, באתר Ktav (באנגלית)
  5. ^ ראיון עם משה מנשהוף לרגל צאת ספרו הראשון "אופוריה" בידיעות (תל אביב) 1994
  6. ^ רשימת המועמדים הסופיים לפרס גפן, שנת 2009(הקישור אינו פעיל, 15.7.2021)
  7. ^ משה מנשהוף, ‏הרצון החופשי, לאן?, באתר "אלכסון", 27 בספטמבר 2020
  8. ^ באתר אקדמיה
  9. ^ משה מנשהוף, רגש והרגשה, תל אביב: כתב הוצאה לאור, 2020
  10. ^ משה מנשהוף, חלום וזיכרון, תל אביב: כתב הוצאה לאור, 2016
  11. ^ Moshe Menasheof, ימי הביניים של החשיבה החופשית והיצירתית, כתב הוצאה לאור
  12. ^ Moshe Menasheof, האם הכרחי להניח את קיום הלא-מודע, כתב הוצאה לאור
  13. ^ היצר הוא אחד, היצר הוא אחד, משה מנשהוף, כתב 2019, באתר ktav.co.il(הקישור אינו פעיל, 15.7.2021)