גן-גני הוא ספר המיועד ללמד פעוטות עובדות בסיסיות על חגי ישראל ומנהגים שונים הקשורים לתרבות היהודית והישראלית. הספר יצא לאור לראשונה בשנת 1947 והוגדר כ"ספר לאם ולילד". עורכי הספר, סופרי הילדים והמשוררים לוין קיפניס וימימה אבידר-טשרנוביץ, ליקטו את הקטעים המופיעים בו במטרה "לעזור לאם להמשיך בבית את דרך עבודתה של הגננת". נוסף על הסיפורים והשירים המצויים בו, כללו קיפניס וטשרנוביץ בספר גם דפים ובהם הפעלות קלות בתחומי הקריאה והחשבון, "תחילה בהדרכת האם ואחר כך בעבודה עצמית", וכן קטעים לגזירה ולהדבקה והוראות כיצד להכין חפצים שונים עבור הילדים בעבודת יד לא מסובכת.

גן-גני
עטיפת המהדורה הראשונה
עטיפת המהדורה הראשונה
מידע כללי
איורים איזה הרשקוביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1947
עורך לוין קיפניס, ימימה אבידר-טשרנוביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הספר בנוי מפרקים שבכל אחד מהם קטעים המיוחדים לו. בין הפרקים בספר: "אני הולך לגן", "שנה טובה", "גשם גשם משמיים", "אור אור לנו", "תפוח זהב", "עץ נטעתי", "אני פורים" ופרקים נוספים הקשורים להווי הילדים ולתחנות שונות בלוח הזמנים של תלמידי הגן וילדי בית הספר בכיתות הנמוכות. גיבור הספר, המתנסה בכל התחנות הללו, הוא ילד דמיוני בשם גידי, והמחברים מספרים על חוויותיו בגן, בחגים ובבית הספר. בין השאר, מופיעים בספר שירים שנכנסו לקלאסיקה של יצירת הילדים העברית, דוגמת "שנה טובה", "גשם! גשם!" ו"בר כוכבא" (לוין קיפניס), "אביב הגיע" (בלהה יפה) ו"בנות שתים" (חיים נחמן ביאליק). בנוסף, נכללים בספר איורים רבים. בדפי הספר הרגילים האיורים הם בשחור-לבן, אך בראש כל פרק מודבק דף בשוליו העליונים ועליו איור צבעוני.

"גן-גני" זכה עם צאתו להצלחה מסחרית רבה. הוא הודפס שוב ושוב במהדורות חוזרות ובמשך שנים נחשב לספר חובה לילדי הגן וכיתות א' וב'. בשנות השבעים ניכרה ירידה במעמדו, עם צאתם של ספרים אחרים שהיו מיועדים למטרה דומה, ולימים הפך למוצר ספרותי נדיר. בשנת 2006 הדפיס מאתר הספרים איתמר לוי את הספר בהדפסה מחודשת.

מהדורות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה