גן הר הבנים
גן הר הבנים, או בשמו המקוצר גן הבנים, הוא גן ציבורי הנמצא על פסגת הר הבנים ברמת גן, בין הרחוב מעלה הבנים במערב, לרחוב מוריה במזרח ורחוב צל הגבעה בצפון. שטח הגן הוא 24.2 דונם (כולל 930 מ"ר שהוא שטחו של בית יד לבנים). שטח המדרון הצפוני הטבעי 7 דונם.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | גן הנצחה |
כתובת | מעלה הבנים 19 |
מיקום | רמת גן |
מדינה | ישראל |
בעלים | עיריית רמת גן |
מייסדים | עיריית רמת גן |
נגישות | נגיש |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1961 |
תאריך פתיחה רשמי | 1961 |
אדריכל | משה כבשני |
סגנון אדריכלי | שמורת טבע |
מידות | |
שטח | 24.2 דונם |
גובה מעל פני הים | 70 מ' מטר |
קואורדינטות | 32°04′38″N 34°49′18″E / 32.077132115121°N 34.821612974559°E |
לגן יש גישה ברכב מרחוב מעלה הבנים ודרך שבילי הליכה ונתיבי מדרגות מרחוב מוריה, מרחוב ירושלים ומרחוב צל הגבעה.[1]
רקע היסטורי
עריכהעם סיפוח שכונת רמת יצחק לרמת גן בשנת 1943, נוספה לשתי גבעות הכורכר שהיו קיימות בתחומי רמת גן, "ההר" ממזרח ו"הר הגנבים" ממערב, גבעה שלישית והיא "הר הלוויתן". כפועל יוצא הוחלט באופן עקרוני להקים גן פסגה נוסף על גבעה זאת ברוח תוכניתו של האדריכל ריכרד קאופמן. [2]
בשנת 1948 אדריכל הנוף שלמה אורן (ויינברג) מקיבוץ יגור הכין תוכנית להקמת גן זה, אך התוכנית לא יצאה לפועל. התכנון כלל גן אינטנסיבי על כל שטח הגבעה ומדרונותיה. [3]
פיתוח הגבעה התחיל בשנת 1951. בגלל הצנע העבודות התבצעו באופן חסכוני תוך שימוש במבנה הקרקע הקיים ובחלק מצמחי הבר שהיו קיימים בשטח.[4]
העירייה קידמה בשלב הראשון את בניית מאגר המים (1952), בית יד לבנים על גג מאגר המים, שבנייתו נמשכה בין השנים 1959 – 1965, ורחבת טקסי הזיכרון למרגלות בית יד לבנים. עם השלמת בית יד לבנים הוסב שם הגבעה ל"הר הבנים".
בחודש יוני 1961 הגיש אדריכל הגנים ומנהל מחלקת גנים ונוף בעיריית רמת גן, משה כבשני, הצעה לתכנון גן זיכרון על פסגת הר הבנים המשולב בשמורת טבע עירונית. בגן תוכננו אזורים ציבוריים פתוחים לנוף הקרוב והרחוק, וגם אזורים אינטימיים בהם פינות ישיבה מאבן או ספסלי עץ. במתלולים, המערבי, הדרומי והמזרחי, הוקמו טֵרָסות וצמחייה ארץ ישראלית וזרה. הותוו שבילים המתעקלים לאורך הטרסות ושבילי מדרגות המחברים את הגן אל הרחובות הסמוכים. הליכה בשבילים אלה, שרובם שבילי אדמה מהודקת וחלקם מרוצפים באבן שכבות בהנחה פראית, מדמה טיול בטבע. לאורך השבילים מוקמו ספסלי עץ בגומחות מוצללות. המתלול הצפוני נשאר במצבו הטבעי ונשלט על ידי שיחי שרביטן ריסני ורותם המדבר. בשנת 1978, מתלול זה הוגדר באופן רשמי כשמורת טבע עירונית.[1]
בחלקו הדרומי של הגן נבנתה רחבה נוספת, עגולה, מרוצפת באבן שכבות טבעית. במרכז הרחבה הוקמה בריכת נוי קטנה וסביבה מוקמו תריסר ספסלי אבן כאשר לצד כל ספסל שולבה בריצוף עבודת פסיפס עם סמל אחד משנים עשר השבטים. מאחורי כל ספסל ניטע עץ תמר אחד.
בשנת 1986 הוצבה בִּמקום הבריכה אנדרטת "כוח התקווה" של האומנית רות שטייף רוז'ר לזכר ששת מיליוני היהודים שנספו בשואה. עצי התמר הוחלפו בעצי ברוש אך הספסלים והפסיפסים השתמרו.
חידוש ושדרוג הגן והשמורה.
עריכהבמהלך שנות ה־ 80 סבלה שמורת הר הבנים מהזנחה ומצבה הידרדר. עיריית רמת גן פנתה לגופים שונים כדי לקבל ייעוץ, הדרכה והצעות לשימור האתר.
בשנת 2018 הסתיים פרויקט שדרוג וחידוש הגן על פי תכנונם של אדריכל הנוף גדעון שריג והאדריכל אלישע האוסמן, תוך הקפדה יתרה על הפיכת שטחו לבטיחותי ונגיש עבור אוכלוסייה עם מוגבלות. בין העבודות שבוצעו, הקמת מאגר מים תת-קרקעי חדש, פיתוח שבילים ורחבות, אזורי משחק, גינת כלבים, מתקני הצללה, פינות מנוחה ונקודות תצפית. כמו כן, שוקמו וחודשו ערכי נוף טבעיים ותרבותיים של העיר כדוגמת מדרונות כורכר, צומח טבעי וצומח הגן הקיים, טרסות, קירות אבן, צירים ויזואליים ועוד.[5]
-
רחבת השטבים לאחר הצבת פסל "כוח התקווה", 2023
-
פרט ברחבת השבטים
-
פינת מנוחה בגן הר הבנים
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 עמית מנדלסון, לרה פארן, חמוטל בירן, ענת ברקאי-נבו, טבע עירוני ברמת גן
- ^ צעירה מרואני, גני פסגות ברמת גן
- ^ תכניות נוף - גנים ציבוריים בר"ג | פריט NNL_ARCHIVE_AL990049469650205171 | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ עמית מנדלסון, טבע עירוני - מקרה בוחן עיר הגנים רמת גן
- ^ אתר עיריית רמת גן - עיריית רמת גן - מחדשים ומשמרים את פנינת הטבע העירונית, באתר www.ramat-gan.muni.il