שלמה אורן ויינברג
שלמה אורן ויינברג (1889–1955) היה אדריכל נוף ישראלי. במשך כשלושים שנות פעילות עיצב ויינברג עשרות גני נוי ציבוריים ופרטיים, ותוכניות נוף סביב מבנים שונים[1].
 | |
| לידה |
מרץ 1889 רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
1955 (בגיל 65 בערך) |
| שם לידה | סולומון ויינברג |
| תאריך עלייה | 1925 |
| מקום לימודים | בית הספר החקלאי באהלם |
| תקופת הפעילות | 1909–1955 (כ־46 שנים) |
| תחום יצירה | אדריכלות נוף |
| בת זוג | אלישבע ויינברג |
  | |
קורות חיים עריכה
שלמה אורן ויינברג נולד במרץ 1889 ברומניה, תחת השם[2]. בילדותו עבר עם משפחתו לטורקיה, שם למד בבית ספר תיכון (ליצאם) צרפתי[3]. שם, המשפחה השתתפה בניסיון שלא צלח להקמת מושבה חקלאית יהודית, שמטרתה הסופית הייתה עלייה קבוצתית לארץ ישראל[4]. בקולוניה ביקר נשיא ההסתדרות הציונית העולמית אוטו ורבורג, וסייע לויינברג לקבל מלגת לימודי חקלאות מטעם ההסתדרות הציונית[4]. בגיל 17 נסע ויינברג לגרמניה, על מנת ללמוד בבית הספר החקלאי באהלם () שליד הנובר[5]. בית הספר היה בית ספר חקלאי יהודי שפעל משנת 1893 ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה. בבית הספר התגבשה קבוצת אדריכלי נוף שהפכו לראשוני מתכנני הנוף בקיבוצים. בנוסף לויינברג, הקבוצה כללה את יחיאל סגל וחיים לטה[6]. החל מ־1909 עבד ויינברג במשתלות, וכן כעוזר אדריכל הגנים בעיר ארפורט[7]. שם, עסק ויינברג בתכנון בית קברות בגודל 100 הקטר, ולאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה אף ריכז את העבודה בעצמו[8]. בהמשך המלחמה התנדב ויינברג לצבא הקיסרות הגרמנית ונפצע[7].
אחרי המלחמה למד ויינברג בבית הספר הגבוה לגננות בפילניץ, דרזדן, וקיבל את התואר "רב גנן מדופלם"[7][9]. בעקבות עיסוקו החקלאי והתגברות האנטישמיות בגרמניה התקרב ויינברג לרעיון הציוני, ולאחר הצעה של פרנץ אופנהיימר ושלמה דיק החל לעבוד כמדריך חוות הכשרה במפעל הפליז 'מסינגוורק' באברסוולדה[10][8],שהיה בניהול יהודי[11]. שם, נישא ויינברג לאלישבע והוליד את שני ילדיו[4][12]. בשנות העשרים יצא ויינברג לסיור מקצועי בתוניס, אלג'יריה ודרום צרפת, בסופו, בשנת 1925, עלה לישראל[3]. לאחר העלייה עבד ויינברג לתקופה קצרה כמורה בבית הספר החקלאי מקוה ישראל, ולאחר מכן לימד חקלאות בבית הספר החקלאי לנערות בנהלל (כיום כפר הנוער ויצו נהלל).
באותה תקופה ויינברג עדיין לא שלט היטב בשפה העברית. ועל כן כתב ויינברג את הרצאותיו בגרמנית, ותלמידה שדיברה את השפה תרגמה אותן לעברית בתעתיק לטיני אותו ויינברג הקריא[4]. הדבר עורר התנגדות בעיתונות, כאשר אברהם ברוך פרסם בעיתון הארץ מכתב פתוח המגנה את ויינברג[13]. מספר ימים לאחר מכן שלח שאול אביגור מכתב למנהלת בית הספר חנה מייזל שוחט בו הוא קרא לפעולה בנושא, ונציגי הסתדרות המורים קראו לפיטוריו[4]. מייזל התנגדה לכך בשל מומחיותו של ויברג בחקלאות, וטענה כי הוא שוקד על לימוד העברית[14]. לבסוף רכש ויינברג את השפה, ונשאר ויינברג ללמד בנהלל עוד כחמש שנים.
בשנת 1932 עזב ויינברג את משרת ההוראה בנהלל, והחל להתרכז בתכנון גנים בלבד, וב-1936 התקבל כחבר בקיבוץ יגור[3]. בשני העשורים הבאים, ביצע ויינברג עבודות תכנון נוף במבנים, פארקים ומוסדות מסוגים רבים. בין היתר תכנן ויינברג בבתי הבראה[15], גנים ציבוריים[16], ביניהם גן המלך בנתניה[17] וגן המצודה בצפת[18], וכן בתי קברות בקיבוצים גת, שפיים, מעוז חיים, ועוד[19], בתי ספר בעפולה, עמק חפר, ובכפר הנוער בן שמן[20], גנים פרטיים בחולון, נתניה, הר כרמל ועוד[21], ובמספר מפעלי תעשייה באזור הצפון[22]. ויינברג ביצע תכנון נוף כולל בקיבוצים רבים, ביניהם גליל ים, כפר המכבי, פלמחים, החותרים, מסילות, רמת רחל, חולתה, מנרה וגינוסר[23]. כמו כן היה ויינברג מעורב בתכנון קריית טבעון עוד בשלביו הראשונים[24]. בקיבוץ יגור בו חי, תכנן ויינברג את הנוף סביב חדר האוכל[25] ובית הקברות[26]. כמו כן תכנן ויינברג גני נוי בעין חרוד, בית אלפא[27] וגבע[28].
בשנת 1934 היה ויינברג שותף בהקמת ארגון הגננים הראשון בישראל, ובשנת 1943 הקים בתוך הארגון סקציה המוקדשת למתכנני נוף, שהפכה ב-1951 לאגודת אדריכלי גנים בישראל, ובהמשך לאיגוד הישראלי של מתכנני נוף[29]. במסגרת הארגון היה ויינברג שותף להקמת כתבי העת 'עלון לגנן' ו'בשדה לגן ולנוף', בהם פרסם רבות[30].
בערוב ימיו, כשהוא מתמודד עם מחלה ממושכת[31] עסק ויינברג בתכנון פארק רמת הנדיב בזכרון יעקב[32], יחד עם אוריאל שילר[33]. תכנון הגן היה מורכב ודרש שילוב בין צמחייה זרה לחורש שבמקום לבין הטבע של זכרון יעקב, תוך שילוב בין יסודות בנייה מלאכותיים ליסודות טבעיים[8].
מבנים בולטים שוויינברג השתתף בתכנונם עריכה
גנים ציבוריים עריכה
בתי הבראה עריכה
- בית דולפין בשבי ציון[37]
- בית ישע בגבעת ברנר[38]
- מרכז רפואי העמק בעפולה[39]
- בית החולים אלישע בחיפה[40]
תכנון נוף כולל בקיבוצים עריכה
מוסדות חינוך עריכה
- כפר הנוער בן שמן[41]
- המרכז האקדמי רופין[42]
- בית ספר אזורי עין כרם[43]
- תכנון מהלך דרכים ושבילים בסמינר הקיבוצים[44]
מפעלי תעשייה עריכה
- מפעל דשנים וחומרים כימיים בחיפה[45]
קישורים חיצוניים עריכה
- ארכיון שלמה (אורן) ויינברג, בספרייה הלאומית
- לזכר נעדרים: שלמה אורן (ויינברג), על המשמר, 23 במאי 1955
- סיפור מורשת אישי של יפתח שחר, נכדו של שלמה אורן ויינברג, בא לי לטייל
הערות שוליים עריכה
- ^ שרטוטים אדריכלים, ארכיון שלמה אורן וינברג, הספרייה הלאומית
- ^ שלמה אורן, הצמח הנכון במקום הנכון
- ^ 1 2 3 שלמה אורן וינברג, פני יגור
- ^ 1 2 3 4 5 על המורה שלמה ויינברג (אורן), חנה מייזל ומלחמת השפות, באתר גולה ותקומה
- ^ מחברות לימוד מבית הספר החקלאי באהלם, ארכיון שלמה אורן וינברג, הספרייה הלאומית
- ^ אליסה רוזנברג, הנוף, המודרניזם והקיבוץ: עבודתו של שמואל ביקלס, קתדרה 162, תשע"ז, עמ' 159
- ^ 1 2 3 שלמה אורן וינברג, המרכז לחקר המורשת הבנויה, הטכניון
- ^ 1 2 3 חיים לטה, שלמה ויינברג ז"ל דרכו ופועלו, לגן ולנוף 11, 1956, עמ' 192
- ^ תעודת גנן מומחה - אגודת הגננים של סקסוניה, ארכיון שלמה אורן וינברג, הספרייה הלאומית
- ^ תצלומים - מפעל הפליז מסינגוורק בגרמניה, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ פליקס רוזנבליט – פנחס רוזן, במיזם "אישי רחוב"
- ^ בית הקברות "החדש" של יגור, באתר News1 מחלקה ראשונה
- ^ אברהם ברוך, צלם בהיכל, הארץ, 5 באוגוסט 1926
- ^ הגרמנית בביה"ס החקלאי לצעירות, דבר, 31 באוגוסט 1926
- ^ בתי הבראה - בתי חולים ומלונות, ארכיון שלמה אורן וינברג, הספרייה הלאומית
- ^ גנים ציבוריים, סדרה 1 מתוך 2, סדרה 2 מתוך 2, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ 1 2 תוכניות נוף - פרויקטים בנתניה 1 מתוך 2, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ 1 2 גן ציבורי המצודה - צפת, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ תוכניות נוף - בתי קברות וגני הנצחה, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ מוסדות חינוך והשכלה, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ גנים פרטיים, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ מפעלי תעשייה, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ קיבוצים, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ אורי בן ציוני, תכנית כוללנית קריית טבעון, הגלילה 48, 2021, עמ' 12
- ^ סיבוב בקיבוץ יגור, חלון אחורי, מיכאל יעקבסון
- ^ תוכניות נוף - בית הקברות ביגור, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ הגן באזורי המגורים/אזורי הילדים, שימור הגן הקיבוצי
- ^ מפות התכנון של חוות נוי-1943, בשביל הגן
- ^ 70 שנה לאיגוד הישראלי של אדריכלי נוף, האיגוד הישראלי של מתכנני נוף
- ^ כתבי עת - 'עלון לגנן' ו'בשדה לגן ולנוף', ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ יומן שלמה אורן ז"ל שלושים שנה למותו, עמוד 7, עדות חנה מלץ, קיבוץ יגור, פרסומים - הנצחתו של שלמה אורן-ויינברג, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ 1 2 תנכיות נוף - פארק רמת הנדיב, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ גן הזיכרון ופרויקט התיעוד ההיסטורי, רמת הנדיב
- ^ מודעות אבל, דבר, 17 במאי 1955
- ^ תוכניות נוף - חמי טבריה - טבריה, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ תוכניות נוף - גנים ציבוריים בר"ג, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ תוכניות נוף - בית דולפין בשבי ציון, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ תוכניות נוף - בית הבראה בגבעת ברנר, ארכיון שלמה אורן וינברג, הספרייה הלאומית
- ^ תוכניות נוף - ביה"ח המרכזי בעפולה, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ תוכניות נוף - בתי מלון, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ תוכניות נוף - כפר הנוער בן שמן, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ תוכניות נוף - המדרשה החקלאית בעמק חפר 2 מתוך 2, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ כפר הנוער עין כרם תוכנית נטיעה, תוכניות נוף - מוסדות חינוך והשכלה במקומות שונים ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ סמינר הקיבוצים מהלך דרכים ושבילים, תוכניות נוף - מוסדות חינוך והשכלה במקומות שונים, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ תוכניות נוף - מפעל דשנים וחומרים כימים, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית