גנאדי לדיז'נסקי

גנאדי לדיז'נסקירוסית: Генна́дий Лады́женский; ‏ 23 בינואר 1852 - 2 בספטמבר 1916) היה צייר נוף רוסי ואקדמאי באקדמיה לאמנות.

גנאדי לדיז'נסקי
לידה 23 בינואר 1852 (יוליאני)
Kologriv, Kostroma Governorate, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בספטמבר 1916 (יוליאני) (בגיל 64)
Kologriv, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1879) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 2 (1896)
  • מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 3 (1891) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אביו היה פקיד הקהילה. בהתחלה הוא למד אדריכלות. ב-1872 הוא הכין רישומים וציורים בצבעי מים של הכנסיות מהמאה השש-עשרה בירוסלב, קוסטרומה וניז'ני נובגורוד. לאחר מכן, הוא החליט להתחיל בציור נוף ולמד אצל מיכאיל קלודט.[1] הוא הושפע גם מיצירותיהם של איוואן שישקין ואיוואן קראמסקוי.

בשנת 1879 הוענק לו התואר "אמן, תואר שני" והפך למורה לציור ב"אקדמיה לאמנויות יפות של אודסה". הוא החל להציג בתערוכות באמצע שנות ה-80, וב-1890 הפך לאחד ממייסדי "חברת האמנים הדרום-רוסים". ב-1891 קיבל את אות מסדר סטניסלאוס הקדוש, תואר שלישי, מהצאר אלכסנדר השלישי. ב-1892- 1893, הוא סייר בטורקיה, בחצי האי קרים ובקווקז, ויצר סקיצות של החיים והמנהגים המקומיים, כמו גם נופי אזורים אלה. בין תלמידיו הידועים ביותר היו בוריס אניספלד, פיוטר נילוס ואולקסי שובקוננקו.[1]

בשנת 1910, האקדמיה הקיסרית העניקה לו תואר ״אקדמאי״, למרות שבאותה תקופה הוא ויתר במידה רבה על הציור לטובת איסוף יצירות. בסופו של דבר, האוסף שלו הקיף לא רק דברי אמנות, אלא גם ספרים, כלי נשק, פורצלן, רהיטים ופריטים שונים מהמזרח התיכון.

כשפרש ב-1914, חזר לעיר הולדתו וניסה לארגן מוזיאון. עם זאת, מלחמת העולם הראשונה הפכה את הדבר לבלתי אפשרי, והמוזיאון נפתח רק ב-1918, לאחר מותו. רוב הציורים שלו נמצאים שם.[2]

גלריה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא גנאדי לדיז'נסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה