מיכאיל קלודט

אמן רוסי

מיכאיל קלודטרוסית: Михаил Константинович Клодт; ‏ 18321902) היה צייר רוסי אימפריאלי ריאליסטי.[1][2]

מיכאיל קלודט
Михаил Константинович Клодт фон Юргенсбург
Iwan Nikolajewitsch Kramskoj - Michail Konstantinovich Klodt.jpg
לידה 30 בדצמבר 1832 (יוליאני) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 במאי 1902 (יוליאני) (בגיל 69) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1858) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 16 במאי 1902 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי מקסים וורוביוב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מדליית זהב גדולה של האקדמיה הקיסרית לאמנויות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

 
מיכאיל קולדט, בשדה, 1872

מיכאיל קלודט נולד למשפחה האמנותית של הברונים קלודט פון יורגנבורג, אביו קונסטנטין קלודט היה חרט העץ הרוסי הראשון, דודו פיטר קלודט פון יורגנבורג היה פסל רוסי מפורסם.

הוא למד ציור בסנט פטרבורג, ולאחר מכן באקדמיה הקיסרית לאמנויות (1851–1858).[3] לאחר שקיבל מדליית זהב גדולה הוא קיבל מלגה לשלוש שנים ללימודי ציור בצרפת, שווייץ ואיטליה אך נטש אותם תוך שנה. הוא התלונן שהנופים הזרים לא עוררו בו השראה ושאסכולת הציור הצרפתית והאיטלקית נחותה מהרוסית. לאחר חזרתו קיבל קלודט רשות להשתמש בשאר כספי המלגה למסעות ברוסיה.

 
מיכאיל קלודט, פרות שותות,1879

בשנת 1863 קיבל קלודט הכרה על ציורו "דרך בסתו". שבחים רבים זכתה יצירתו "בשדה" (1872) ו"נוף היער בצהריים" (1878). מבקרים ציינו את התמסרותו לנוף הרוסי, תשומת הלב לפרטים קטנים ולפרספקטיבה הטובה. מנגד, מבקר האמנות ולדימיר סטאסוב ציין את הנטורליזם הקטנוני ואת "המעקב האובססיבי אחרי המציאות" ביצירות רבות של קלודט. כדוגמה לאובססיה כזו הוא ציין את הציור "פרות שותות" (1879). בהתמסרותו לנוף הרוסי והן בנטורליזם קלודט היה כנראה הושפע מהצייר איוואן שישקין.

מיכאיל קלודט היה חבר מייסד של תנועת הנודדים (פרדוויז'ניקי), אך הם לא ראו בו לחלוטין אחד מהם. הפער נבע בחלקו מהביקורות הנוקבות מצד קלודט ובחלקו בגלל שהוא שמר על פרופסורה באקדמיה הקיסרית לאמנויות (1871–1886). לאחר הביקורת הנוקבת במיוחד של קלודט על ארכיפ קוינג'י, קלודט נאלץ להיפרד מהנוודים. עד מהרה פרש גם מהאקדמיה.

קלודט לא צייר שום דבר בעל ערך לאחר שנות ה-70. הוא היה חצי עיוור ושבור כלכלית, ומת ב-1902.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מיכאיל קלודט בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה