מיכאיל קלודט
מיכאיל קלודט (ברוסית: Михаил Константинович Клодт; 1832–1902) היה צייר רוסי אימפריאלי ריאליסטי.[1][2]
 | |
| לידה |
30 בדצמבר 1832 (יוליאני) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
16 במאי 1902 (יוליאני) (בגיל 69) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
| מקום לימודים |
האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1858) |
| תחום יצירה |
ציור |
| הושפע על ידי |
מקסים וורוביוב |
| פרסים והוקרה |
מדליית זהב גדולה של האקדמיה הקיסרית לאמנויות |
  | |
ביוגרפיה עריכה
מיכאיל קלודט נולד למשפחה האמנותית של הברונים קלודט פון יורגנבורג, אביו קונסטנטין קלודט היה חרט העץ הרוסי הראשון, דודו פיטר קלודט פון יורגנבורג היה פסל רוסי מפורסם.
הוא למד ציור בסנט פטרבורג, ולאחר מכן באקדמיה הקיסרית לאמנויות (1851–1858).[3] לאחר שקיבל מדליית זהב גדולה הוא קיבל מלגה לשלוש שנים ללימודי ציור בצרפת, שווייץ ואיטליה אך נטש אותם תוך שנה. הוא התלונן שהנופים הזרים לא עוררו בו השראה ושאסכולת הציור הצרפתית והאיטלקית נחותה מהרוסית. לאחר חזרתו קיבל קלודט רשות להשתמש בשאר כספי המלגה למסעות ברוסיה.
בשנת 1863 קיבל קלודט הכרה על ציורו "דרך בסתו". שבחים רבים זכתה יצירתו "בשדה" (1872) ו"נוף היער בצהריים" (1878). מבקרים ציינו את התמסרותו לנוף הרוסי, תשומת הלב לפרטים קטנים ולפרספקטיבה הטובה. מנגד, מבקר האמנות ולדימיר סטאסוב ציין את הנטורליזם הקטנוני ואת "המעקב האובססיבי אחרי המציאות" ביצירות רבות של קלודט. כדוגמה לאובססיה כזו הוא ציין את הציור "פרות שותות" (1879). בהתמסרותו לנוף הרוסי והן בנטורליזם קלודט היה כנראה הושפע מהצייר איוואן שישקין.
בשנת 1871 קלודט התחיל ללמד באקדמיה לאמנות ובשנת 1873 מונה לפרופסור. בין תלמידיו היה מיכאילו ברקוס וציירים נוספים.
מיכאיל קלודט היה חבר מייסד של תנועת הנודדים (פרדוויז'ניקי), אך הם לא ראו בו לחלוטין אחד מהם. הפער נבע בחלקו מהביקורות הנוקבות מצד קלודט ובחלקו בגלל שהוא שמר על פרופסורה באקדמיה הקיסרית לאמנויות (1871–1886). לאחר הביקורת הנוקבת במיוחד של קלודט על ארכיפ קוינג'י, קלודט נאלץ להיפרד מהנוודים. עד מהרה פרש גם מהאקדמיה.
קלודט לא צייר שום דבר בעל ערך לאחר שנות ה-70. הוא היה חצי עיוור ושבור כלכלית, ומת ב-1902.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Клодт фон-Юренсбург (художники), www.rulex.ru
- ^ КЛОДТ Михаил Константинович. Портрет Е. С. Авдулиной. 1822. Масло, staratel.com
- ^ Digital Museums Canada Decommissions the Virtual Museum of Canada Website, Digital Museums Canada (ב־Canadian English)