גנימד
גָּנִימֶד הוא הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת צדק, והירח הגדול ביותר במערכת השמש. קוטרו הוא כ-5,268 ק"מ, גדול יותר מכוכב הלכת הקטן ביותר במערכת השמש, כוכב חמה, אך מסתו היא רק כמחצית ממסת כוכב חמה. גנימד התגלה בשנת 1610 על ידי גלילאו גליליי, ונקרא על שם הדמות מהמיתולוגיה היוונית גנימדס.
 | |
| כוכב האם | |
|---|---|
| כוכב אם | השמש |
| מידע כללי | |
| סוג | ירח |
| ירח של | צדק |
| תאריך גילוי | 7 בינואר 1610 |
| מגלה |
גלילאו גליליי סיימון מריוס |
| על שם |
גנימדס  |
| מאפיינים מסלוליים | |
| ציר חצי-ראשי | 1,070,400 ק"מ |
| אקסצנטריות | 0.0013 |
| זמן הקפה | 7.15455296 ימים |
| מהירות מסלולית | |
| ‑ ממוצעת | 10.880 ק"מ/שנייה |
| נטיית מסלול | 0.20° |
| מאפיינים פיזיים | |
| רדיוס קו משווה | 2,634.1±0.3 קילומטר, 2,631 קילומטר |
| ממדים | 5,268.2 ק"מ |
| שטח פנים | 87 מיליון קמ"ר |
| מסה | 1.4819×1023 ק"ג |
| צפיפות ממוצעת | 1.936 גרם/סמ"ק |
| תאוצת הכובד בקו המשווה | 1.428 מטר/שנייה2 |
| נטיית ציר הסיבוב | 0°–0.33° |
| אלבדו | 0.43 |
| בהירות נראית | 4.61 |
| מהירות מילוט | 2.741 ק"מ/שנייה |
| טמפרטורה ממוצעת | 70 קלווין, 110 קלווין, 152 קלווין |
  | |
.svg){kind=small}
תצפיות שנערכו על ידי הגשושית גלילאו מעלות את הסברה שגנימד מורכב משלוש שכבות:
- השכבה הפנימית ביותר, הגלעין, קטנה ומכילה ברזל או ברזל גופרתי.
- השכבה האמצעית, המעטפת, עוטפת את הגלעין מכילה סלע וסיליקטים.
- השכבה העליונה היא שכבת קרום סלעית העטופה בקרח. שכבה זו מורכבת ממספר לוחות, בדומה ללוחות הטקטונים של כדור הארץ; לוחות אלו יכולים לנוע ולקיים פעולות גומלין אחד עם השני וכך נוצרו רכסי ההרים והעמקים שעל-פני גנימד.
גלעינו המתכתי של גנימד מעלה את האפשרות שבעבר היה הירח חם יותר, למעשה אפשרי שגנימד דומה לאיו, מתחת לשכבת הקרח העוטפת אותו.
צפיפותו הנמוכה של גנימד עומדת על כ-1.936 גרם/סמ"ק ומבססת את ההערכה כי גלעינו משתרע עד כדי מחצית קוטרו. עדויות לאטמוספירת חמצן דלילה הדומה לזאת שנמצאה על ירחו הנוסף של צדק, אירופה, נתגלו על ידי טלסקופ החלל האבל.
החמצן נוצר בהשפעת הקרינה של חלקיקים טעונים חשמלית שנכלאו בשדהו המגנטי של צדק; חלקיקים אלה נופלים על-פני שטחו של גנימד, וגורמים לפירוק מולקולות מים בקרח שעל פניו לחמצן ולמימן. המימן בורח מכוח המשיכה של גנימד אל החלל, עקב משקלו האטומי הנמוך, ואילו החמצן נשאר. כך נוצרה על-פני גנימד שכבת חמצן דקיקה, המהווה את אטמוספירתו.
פני השטח של גנימד מצולקים במכתשים עקב פגיעות מטאוריטים, אך שונים מאלו של הירח והם שטוחים. בנוסף קיימים על-פני הירח הרים, עמקים ונהרות לבה עתיקים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אבי בליזובסקי, גנימד על המפה, באתר "הידען", 17 בפברואר 2014
- גנימד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הניו יורק טיימס, חללית של נאס"א שלחה תמונות מגנימד, באתר הארץ, 11 ביוני 2021
