גסטון ז'וליה

מתמטיקאי צרפתי

גסטון מוריס ז'וליהצרפתית: Gaston Julia 3 בפברואר 1893 - 19 במרץ 1978) היה מתמטיקאי צרפתי שבמאמר מ-1918 הציג לראשונה את קבוצת ז'וליה הקרויה על שמו. רעיונותיו פותחו מאוחר יותר בידי בנואה מנדלברוט שביסס עליהם את מושג הפרקטל - מאבני היסוד של תורת הכאוס.

גסטון ז'וליה
Gaston Julia
גסטון ז'וליה (מימין) וגוסטב הרגלוץ
גסטון ז'וליה (מימין) וגוסטב הרגלוץ
לידה 3 בפברואר 1893
סידי בל-עבאס, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 במרץ 1978 (בגיל 85)
הרובע השביעי של פריז, פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Gaston Maurice Julia עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי dynamical systems theory עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט Marie Georges Humbert, אמיל פיקאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט קלוד שבלה, ברנארד שארל, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מפקד במסדר הדקל האקדמי (1959)
  • קצין גבוה בלגיון הכבוד (1950)
  • Petit d'Ormoy, Carriere, Thebault Award (1931)
  • פרס פונסלה (1928)
  • Prix Francoeur (1926)
  • הרצאת פקו (1919)
  • הפרס הגדול במדעים מתמטיים (1918)
  • פרס בורדין (1917)
  • אביר בלגיון הכבוד (2 בפברואר 1915) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Sylvestre Julia, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

ז'וליה נולד בעיר סידי בל-עבאס שבאלג'יריה, שמיום הקמתה שימשה את הצרפתים כמרכז שלטוני במדינה. ציוניו הגבוהים אפשרו לו ללמוד באקול פוליטקניק בפריז, והוא אכן החל ללמוד שם ב-1914, אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 הוא גויס ונשלח לחזית. בינואר 1915 הוא נפצע באופן חמור בפניו, וכתוצאה מהפציעה איבד את אפו. למרות ניתוחים חוזרים ונשנים, לא עלה ביד הרופאים לשחזר את אפו, וז'וליה נאלץ להסתובב עד סוף ימיו עם מסכת עור במקום אף. במהלך אשפוזו הממושך התיידד ז'וליה עם מריאן שוסון, אחת האחיות בצוות הרפואי (וביתו של המלחין הצרפתי ארנסט שוסון), והשניים נישאו.

ז'וליה המשיך במחקריו המתמטיים בתחום החזרור של פונקציות רציונליות, וב-1918 פרסם מאמר בז'ורנל למתמטיקה טהורה ושימושיה, בו הציג את הרעיון של איטרציות בפונקציות רציונליות. פייר פאטו, מהחוקרים הבולטים בתחום זה באותה העת, הכיר בחשיבותו של המאמר, ובעקבות המלצתו הוענק לז'וליה הגרנד-פרי באותה שנה. על אף שהמאמר הכה גלים בקהילה המתמטית, נראה כי איש לא הכיר אז בחשיבותן של איטרציות בפונקציות רציונליות. היה זה בנואה מנדלברוט ופרסומיו בשנות השבעים שהצליחו להחיות את הנושא.

ב-1919 הצטרף ז'וליה לצוות ההוראה של האקול פוליטקניק כמתרגל בקורס של ז'אק אדמר, ומאוחר יותר הפך למרצה - משרה ששמר עד פרישתו ב-1965. במהלך תקופה זו התקבל גם כמרצה בסורבון, וכן קיבל פרסים אקדמיים רבים, בהם פרס האקדמיה הצרפתית למדעים ב-1934.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה