גסטרוליט

גסטרוליט הוא איבר המשמש לאגירת סידן בקרב סרטני מים מתוקים.

פעילותעריכה

על מנת לגדול, כל פרטי משפחת הסרטנאים צריכים להשיל את השריון הישן ולגדל שריון חדש. הסרטנים יוצאים מהנשל עם תשתית השריון החדש מוכנה, אך עליהם למצוא מקורות סידן מהסביבה על מנת לשקע את המינרל ההופך את השריון לנוקשה, לצורכי הגנה ואכילה. בתקופת מעבר זו שבה השריון החדש לא מכיל סידן, הסרטנים פגיעים במיוחד. במקרה של סרטני מים מלוחים, החיים בסביבה עשירה בסידן, מוצאים לעצמם מקום מחבוא בו הם מתנשלים ואז במהלך כשלושה שבועות הם מסננים סידן מהמים ומשתמשים בו על מנת לחזק את השריון החדש. לעומתם, סרטני מים מתוקים חיים בסביבה דלת סידן ולכן היו צריכים לפתח שיטות יעילות יותר לבניית שריון החדש.

סרטנים אילו פיתחו מנגנון ייחודי המאפשר להם לספוג עד 30% ממשקל השריון הישן לאברי אגירה מיוחדים הנקראים "גסטרוליטים", במהלך תקופה בת 14 ימים לפני ההתנשלות. גסטרוליטים אלו ממוקמים משני צידי קיר הקיבה, ולאחר סיום ההתנשלות הם קורסים אל תוך הקיבה והסרטנים מעכלים את הסידן (בדומה לעיכול טבליות סידן שבני אדם צורכים). סידן זה משמש אותם להתחלת בנייתו של השריון החדש, בתהליך שאורך רק שלושה ימים, זמן קצר ביותר בהשוואה לשלושת השבועות שצריכים סרטני מים מלוחים.

מבנה הגסטרוליטעריכה

מבנה הגסטרוליט מאפשר לסרטני המים המתוקים לבנות את השריון החדש בפרק זמן קצר כל כך. הגסטרוליט מורכב משכבות של כיטין, אשר אליו מחוברים מספר סוגים שונים של חלבונים. בין שכבות הכיטין הסרטן משקע סידן פחמתי אמורפי, מינרל ייחודי ולא יציב במיוחד, שהסרטן משקיע אנרגיה על מנת לשמור בצורתו האמורפית. מספר מחקרים העלו את ההשערה כי נוכחות הסידן הפחמתי האמורפי בגסטרוליט אינה מקרית, ושהסרטן משתמש בה כיוון שמופע ייחוד זה של סידן פחמתי כנראה זמין יותר ולכן נספג בקלות יותר לגוף.

שימושים לאדםעריכה

חברת "אמורפיקל" עוסקת במחקר בתחום השימוש בגסטרוליט (בין השאר על ידי פרופסור אמיר שגיא מאוניברסיטת בן-גוריון), והיא מחזיקה כיום בפטנט לשימוש בגסטרוליט כתוסף תזונה, הנמצא בשלבים שונים של ניסויים קליניים להוכחת יעילותו. הגסטרוליט אושר לשימוש בבני אדם על ידי משרד הבריאות.

קישורים חיצונייםעריכה