סרטנאים

סרטנאים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי-רגליים
תת־מערכה:	סרטנאים
שם מדעי
	Crustacea; ‏בריניך, 1772

סרטנאים (שם מדעי: Crustacea) הם תת-מערכה במערכת פרוקי-רגליים (בממלכה הטקסונומית בעלי חיים). הם מאופיינים בגוף המחולק לפרקים, שני זוגות מחושים וגפיים דו-סעיפיות שעברו התמחויות שונות (אכילה, תפיסה, הליכה, שחייה, רבייה וחישה). הגוף מכוסה בשלד חיצוני קשיח המורכב מקוטיקולה וכיטין. יש יותר מ-52,000 מינים של סרטנאים,^[1] המחולקים לשש מחלקות. גודלם נע מ-0.25 מילימטר ועד לכמה מטרים (סרטן עכביש יפני). הסרטנים נפוצים בכל רחבי העולם בכל הימים, במים מתוקים ומיעוטם ביבשה. לסרטנאים חשיבות אקולוגית ומסחרית רבה, בהיותם מזון לבעלי חיים רבים, בהם לווייתני מזיפות והאדם.

תיאור מספר סרטנים לדוגמה

סרטן החולות

סרטן החולות מבלה את רוב זמנו בתוך הים וניזון בעיקר מאצות, פלנקטון ושיירי דגים קטנים המצויים בקרקעית הים. גופו מכוסה שריון קשה אשר מגן עליו מפני דגים גדולים, סרטנים אחרים ומהתמוטטות המחילות בהן הוא מתגורר. נשקו של הסרטן הוא זוג גפי הפה שלו – צבתות בעלות כח לפיתה רב. בעת התגוננות עומד הסרטן על רגליו האחוריות ופותח את צבתותיו כדי לשוות לעצמו ממדים גדולים יותר. עיני הסרטן ממוקמות בקצותיהם של זוג מחושים. מבנה זה מקנה לסרטן ראייה מרחבית / אופקית משופרת החיונית לציד כמו גם להתגוננות. הסרטן אינו מסוגל ללכת קדימה או אחורה אלא רק ימינה ושמאלה.

הסרטן מתרבה על ידי הטלת ביצים על חוף הים. מכיוון שהסרטן יכול לשהות זמן מוגבל מחוץ למים, לאחר ההטלה נלכדים סרטנים רבים בבריכות מים הנוצרות בעת השפל. שם הם מנסים לשרוד עד לתקופת הגאות הבאה אשר בחסותה ימשיכו בדרכם אל קרקעית הים. רק מעטות מהביצים שורדות והופכות לסרטן בוגר, משום שהסרטנים שרק בקעו צריכים לעשות את המסע מן החוף אל נקבי הסלע שבתוך הים, תוך התחמקות מטורפים ימיים.

את הסרטנים הנפוצים אפשר למצוא על הסלעים או בתוך החורים שבסלעים שבתוך הים בדרך כלל קרוב לחוף.

בלוטי ים

בלוטי ים (זיפרגליים) הם סרטנים ישיבים המכוסים במעין קונכייה סידנית הצמודה למצע עליו הם יושבים. את מזונם הם מסננים מן המים. הפרטים הם הרמאפרודיטים (דו-מיניים).