גרטשן ויטמר
גרטשן אסתר ויטמר (באנגלית: Gretchen Esther Whitmer; נולדה ב-23 באוגוסט 1971) היא פוליטיקאית ותובעת אמריקאית, המכהנת כמושלת מישיגן החל מראשית ינואר 2019. היא נבחרה לתפקיד ב-2018 ולכהונה נוספת ב-2022. טרם בחירתה למושלת מישיגן, כיהנה ויטמר כחברת בית המחוקקים של מישיגן בשנים 2001–2015, מטעם המפלגה הדמוקרטית.
_(1).jpg) | |||||||
| לידה |
23 באוגוסט 1971 (בת 52) לאנסינג, מישיגן, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | גרטשן אסתר ויטמר | ||||||
| שם לידה |
Gretchen Esther Whitmer  | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| השכלה | אוניברסיטת המדינה של מישיגן | ||||||
| עיסוק | תובעת פלילית, פוליטיקאית | ||||||
| מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||||
|
www | |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
|
פרס פרופיל האומץ (2021) | |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
ביוגרפיה עריכה
ויטמר נולדה בשלהי אוגוסט 1971 בלאנסינג בירת מישיגן, בתם הבכורה בין שלושת ילדיהם של שרון ה. "שרי" רייסיג וריצ'רד ויטמר, אשר שניהם היו משפטנים. אביה שימש כראש מחלקת המסחר של מישיגן תחת המושל ויליאם מיליקן, והיה נשיא ומנכ"ל סניף התאגיד "הצלב הכחול והמגן הכחול" של מישיגן בשנים 1988–2006. אמה של ויטמר עבדה כעוזרתו של התובע הכללי של מישיגן פרנק קלי. הוריה התגרשו כשהייתה בת עשר, והיא ואחיה התגוררו עם אמם בגרנד ראפידס. אביה נסע מביתו שבדטרויט לבקר את המשפחה לפחות פעם בשבוע. היא סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון פורסט הילס. היא קיבלה תואר ראשון בתקשורת מאוניברסיטת המדינה של מישיגן ב-1993, ותואר דוקטורט במכללת דטרויט למשפטים שבאוניברסיטת המדינה של מישיגן ב-1998.
ויטמר נבחרה לסנאט של מישיגן במרץ 2006 כשמאחוריה כהונה בת שש שנים, מאז 2000, בבית הנבחרים של מישיגן. כחברת בית הנבחרים, כיהנה במשך ארבע שנים כדמוקרטית הבכירה בוועדת ההקצבות של בית הנבחרים. ב-5 בנובמבר 2010, עמיתיה הדמוקרטים של ויטמר בחרו בה פה אחד כמנהיגת המפלגה הדמוקרטית בסנאט, מה שהפך אותה לאישה הראשונה שהובילה מפלגה בסנאט. ב-11 במאי 2016, נודע כי שופטי בית המשפט ה-30 לערעורים של מישיגן בחרו פה אחד בוויטמר להשלים את ששת החודשים הנותרים לתקופת כהונתו של תובע מחוז אינגהם היוצא סטיוארט דאנינגס השלישי, לאחר שזה נעצר ב-14 במרץ באותה השנה לאחר שהתרועע עם זונה ונאשם בהזנחת חובותיו. לאחר שדאנינגס התפטר מתפקידו ב-2 ביולי, נכנסה ויטמר למשרד תובע מחוז אינגהם וכיהנה בתפקיד זה עד 31 בדצמבר.
ב-3 בינואר 2017, הודיעה ויטמר כי בכוונתה להתמודד למושלת מישיגן בבחירות לתפקיד שייערכו בנובמבר 2018[1]. ב-7 באוגוסט 2018 נבחרה למועמדת המפלגה הדמוקרטית לתפקיד. מולה התמודד מועמד המפלגה הרפובליקנית, התובע הכללי של מישיגן ביל שוטה, אותו ניצחה בפער של כ-10% בבחירות הכלליות שנערכו ב-6 בנובמבר[2]. היא נכנסה לתפקידה ב-1 בינואר 2019.
בפברואר 2020, נבחרה לשאת את נאום התגובה מטעם המפלגה הדמוקרטית לנאום מצב האומה של הנשיא טרמאפ. במהלך מגיפת הקורונה פעלה באופן פעיל להכיל סגר על כלל המדינה, דבר שגרר הרבה ביקורת, בפרט מהנשיא טראמפ. במישיגן התקיימו הפגנות ומחאות רבות, עד כדי שב-30 באפריל 2020 המחאה יצאה משליטה והמון חמוש פרץ לבית הקפיטול המדינתי. באוקטובר 2020, עצר FBI מיליציה של 14 גברים שתכננו לחטוף את ויטמר כמחאה על אופן התמודדות שלה עם מגפת הקורונה במדינה.
בנובמבר 2022, התמודדה ויטמר על כהונה שנייה ונבחרה לאחר שקיבלה כ-54% מהקולות, מול המתמודדת מהמפלגה הרפבוליקנית , טודור דיקסון, פרשנית ושדרנית שמרנית. זאת הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של מישיגן, ששתי המתמודדות מטעם המפלגות הבכירות הן נשים.
בעקבות פסק דין רו נגד וייד, באפריל 2023,ויטמר חתמה על חוק שעבר במישיגן המבטל את האיסור על הפלות, לאחר שקיבל רוב במשאל העם שהתקיים בבחירות 2022.
חיים אישיים עריכה
ויטמר הייתה נשואה לגארי שרוסברי, להם 2 ילדים משותפים. ב-2011 התחתנה עם מארק מלורי, רופא שיניים. הזוג מתגוררת עם ילדיה ו-3 ילדיו מנישואים קודמים, בבית המושל,בבירת מישיגן, לאנסינג.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מסע הבחירות של גרטשן ויטמר למושלות מישיגן (באנגלית)
גרטשן ויטמר, ברשת החברתית פייסבוק
גרטשן ויטמר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
גרטשן ויטמר, ברשת החברתית אינסטגרם
גרטשן ויטמר, ברשת החברתית LinkedIn
גרטשן ויטמר, סרטונים בערוץ היוטיוב
גרטשן ויטמר, באתר פליקר
ניו יורק טיימס וג'ונתן מהלר, המושלת ממישיגן שמשגעת את טראמפ, באתר TheMarker, 3 ביולי 2020
.svg){kind=icon}
הערות שוליים עריכה
- ^ גרטשן ויטמר, I’m ready — are you?, באתר Medium, 3 בינואר 2017 (באנגלית)
- ^ אנה נורת', Democrat Gretchen Whitmer wins Michigan governor race, defeating Bill Schuette, באתר VOX, 7 בנובמבר 2018 (באנגלית)