גריגור נאצ'וביץ'

פוליטיקאי ודיפלומט בולגרי שיכהן 3 פעמים כשר החוץ של נסיכות בולגריה בשלהי המאה ה-19

גרירגור דימיטרוב נאצ'וביץ'בולגרית: Григор Димитров Начович;‏ 22 בינואר 1845, סבישטוב, האימפריה העות'מאנית4 בינואר 1920, סופיה, ממלכת בולגריה) היה כלכלן, דיפלומט ופוליטיקאי בולגרי, אשר בשלהי המאה ה-19 כיהן שלוש פעמים כשר החוץ של נסיכות בולגריה.[1]

גרירגור דימיטרוב נאצ'וביץ'
Григор Димитров Начович
G.nachovich.jpg
לידה 22 בינואר 1845
סבישטוב, האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית
פטירה 4 בינואר 1920 (בגיל 74)
סופיה, ממלכת בולגריהממלכת בולגריה ממלכת בולגריה
מדינה נסיכות בולגריהנסיכות בולגריה נסיכות בולגריה
שר החוץ והדתות של נסיכות בולגריה
6 בדצמבר 18797 באפריל 1880
(17 שבועות ו־5 ימים)
שר החוץ והדתות של נסיכות בולגריה
28 באוגוסט 18861 בספטמבר 1887
(שנה)
שר החוץ והדתות של נסיכות בולגריה
31 במאי 189422 בפברואר 1896
(שנה ו־38 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

גריגור נאצ'וביץ' נולד בסבישטוב. הוא למד בבית הספר למסחר בווינה ובהמשך רכש השכלה אקדמית בכלכלה פוליטית בפריז. במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) התלווה למטה הכללי של צבא האימפריה הרוסית. לאחר עצמאות בולגריה נמנה עם חברי המפלגה השמרנית. הוא כיהן כשר האוצר הראשון של בולגריה בממשלתו של טודור בורמוב. בין 18791880 כיהן כשר החוץ של נסיכות בולגריה, ב-1882 כיהן כשר הפנים של הנסיכות, בין השנים 18861887, 18941896 כיהן שוב כשר החוץ של הנסיכות ובהמשך בין פברואר ליולי 1896 כיהן כשר המסחר והחקלאות. בתווך בין 1885–1886 כיהן כציר דיפלומטי לממלכת רומניה. בין 18991900 כיהן כשר המסחר והחקלאות. בין 19031906 כיהן כנציג דיפלומטי של בולגריה לאימפריה העות'מאנית.

ב-30 ביוני 1896 ביקר בבולגריה בנימין זאב הרצל בדרכו חזרה מקונסטנטינופול לווינה לאחר שניסה ללא הצלחה להתקבל לשיחה אצל הסולטאן עבדול חמיד השני. בנוסף לאירועים הקהילתיים בקרב יהדות סופיה ובהם מפגש עם ראשי הקהילה, נועד הרצל בערבו של אותו היום לפגישה רשמית עם השר נאצ'וביץ'. ביומנו מתאר הרצל את מהלך הפגישה ככזו שבה שטח את טענות הקהילה היהודית בסופיה על כוונת הממשלה להפקיע את אדמת בית הכנסת. עוד אמר הרצל ש-500 שנים עמד בית הכנסת על תילו, ומסתבר שהבולגרים פחות סבלניים מהטורקים. לדברי הרצל השר נאצ'וביץ' הבטיח לטפל בסוגיה ולהסדיר אותה בצורה הראויה.[2][א]

גריגור נאצ'וביץ' הלך לעולמו ב-4 בינואר 1920.[3][4]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גריגור נאצ'וביץ' בוויקישיתוף

ביאוריםעריכה

  1. ^ ברקע הדברים: בית הכנסת ובית הקברות היהודי הישן שכנו בשכונת "וְזְרָאזְ'דָנֶה"(אנ') (בבולגרית: Възраждане) בסמוך לכיכר וְזְרָאזְ'דָנֶה במתחם גדול השוכן בימינו שבין שדרות אלכסנדר סטמבוליסקי, שדרות חריסטו בוטב ורחוב פּוֹסִיטָאנוֹ. בסוף המאה ה-19 הופקעו שטחי בית הכנסת ובית הקברות היהודי הישן מרשות הקהילה ונסגרו. במקום החלה תנופת בנייה של בתי מגורים ובית הכנסת ובית הקברות נהרסו בהדרגה. ב-1898 נחנך בית הקברות המרכזי בסופיה ובו חלקה יהודית והקבורה הועברה לשם, וב-1909 נחנך בית הכנסת בסופיה.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שרי החוץ של בולגריה, באתר משרד החוץ של בולגריה (בבולגרית).
  2. ^ חיים קשלס, ההסתדרות הציונית בבולגריה בשנותיה הראשונות, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 128.
  3. ^ גריגור נאצ'וביץ', באתר ru.wikisource.org (ברוסית).
  4. ^ גריגור נאצ'וביץ' - תקציר ביוגרפי, באתר משרד האוצר של בולגריה (בבולגרית).


הקודם:
מרקו בלבנוב
שר החוץ והדתות של נסיכות בולגריה
6 בדצמבר 1879 – 7 באפריל 1880
הבא:
דראגן צאנקוב
הקודם:
קונסטנטין סטואילוב
שר החוץ והדתות של נסיכות בולגריה
28 באוגוסט 1886 – 1 בספטמבר 1887
הבא:
גאורגי סטראנסקי
הקודם:
דימיטר גרקוב
שר החוץ והדתות של נסיכות בולגריה
31 במאי 1894 – 22 בפברואר 1896
הבא:
קונסטנטין סטואילוב