גריגור נאצ'וביץ'

גרירגור דימיטרוב נאצ'וביץ'
Григор Димитров Начович
לידה	22 בינואר 1845; סבישטוב, האימפריה העות'מאנית
פטירה	4 בינואר 1920 (בגיל 74); סופיה, ממלכת בולגריה
מדינה	נסיכות בולגריה
מפלגה	המפלגה השמרנית הבולגרית, מפלגת העם של בולגריה
	6 בדצמבר 1879 – 7 באפריל 1880; (124 ימים)
	→ מרקו בלבנוב דראגן צאנקוב ←
	28 באוגוסט 1886 – 1 בספטמבר 1887; (שנה)
	→ קונסטנטין סטואילוב גאורגי סטראנסקי ←
	31 במאי 1894 – 22 בפברואר 1896; (שנה)
	→ דימיטר גרקוב קונסטנטין סטואילוב ←

גרירגור דימיטרוב נאצ'וביץ' (בבולגרית: Григор Димитров Начович;‏ 22 בינואר 1845, סבישטוב, האימפריה העות'מאנית – 4 בינואר 1920, סופיה, ממלכת בולגריה) היה כלכלן, דיפלומט ופוליטיקאי בולגרי, אשר בשלהי המאה ה-19 כיהן שלוש פעמים כשר החוץ של נסיכות בולגריה.^[1]

קורות חייו

גריגור נאצ'וביץ' נולד בסבישטוב. הוא למד בבית הספר למסחר בווינה ובהמשך רכש השכלה אקדמית בכלכלה פוליטית בפריז. במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) התלווה למטה הכללי של צבא האימפריה הרוסית. לאחר עצמאות בולגריה נמנה עם חברי המפלגה השמרנית. הוא כיהן כשר האוצר הראשון של בולגריה בממשלתו של טודור בורמוב. בין 1879–1880 כיהן כשר החוץ של נסיכות בולגריה, ב-1882 כיהן כשר הפנים של הנסיכות, בין השנים 1886–1887, 1894–1896 כיהן שוב כשר החוץ של הנסיכות ובהמשך בין פברואר ליולי 1896 כיהן כשר המסחר והחקלאות. בתווך בין 1885–1886 כיהן כציר דיפלומטי לממלכת רומניה. בין 1899–1900 כיהן כשר המסחר והחקלאות. בין 1903–1906 כיהן כנציג דיפלומטי של בולגריה לאימפריה העות'מאנית.

ב-30 ביוני 1896 ביקר בבולגריה בנימין זאב הרצל בדרכו חזרה מקונסטנטינופול לווינה לאחר שניסה ללא הצלחה להתקבל לשיחה אצל הסולטאן עבדול חמיד השני. בנוסף לאירועים הקהילתיים בקרב יהדות סופיה ובהם מפגש עם ראשי הקהילה, נועד הרצל בערבו של אותו היום לפגישה רשמית עם השר נאצ'וביץ'. ביומנו מתאר הרצל את מהלך הפגישה ככזו שבה שטח את טענות הקהילה היהודית בסופיה על כוונת הממשלה להפקיע את אדמת בית הכנסת. עוד אמר הרצל ש-500 שנים עמד בית הכנסת על תילו, ומסתבר שהבולגרים פחות סבלניים מהטורקים. לדברי הרצל השר נאצ'וביץ' הבטיח לטפל בסוגיה ולהסדיר אותה בצורה הראויה.^[2]^[א]

גריגור נאצ'וביץ' הלך לעולמו ב-4 בינואר 1920.^[3]^[4]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גריגור נאצ'וביץ' בוויקישיתוף

ביאורים

^ ברקע הדברים: בית הכנסת ובית הקברות היהודי הישן שכנו בשכונת "וְזְרָאזְ'דָנֶה"(אנ') (בבולגרית: Възраждане) בסמוך לכיכר וְזְרָאזְ'דָנֶה במתחם גדול השוכן בימינו שבין שדרות אלכסנדר סטמבוליסקי, שדרות חריסטו בוטב ורחוב פּוֹסִיטָאנוֹ. בסוף המאה ה-19 הופקעו שטחי בית הכנסת ובית הקברות היהודי הישן מרשות הקהילה ונסגרו. במקום החלה תנופת בנייה של בתי מגורים ובית הכנסת ובית הקברות נהרסו בהדרגה. ב-1898 נחנך בית הקברות המרכזי בסופיה ובו חלקה יהודית והקבורה הועברה לשם, וב-1909 נחנך בית הכנסת בסופיה.

הערות שוליים

^ שרי החוץ של בולגריה, באתר משרד החוץ של בולגריה (בבולגרית).
^ חיים קשלס, ההסתדרות הציונית בבולגריה בשנותיה הראשונות, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 128.
^ גריגור נאצ'וביץ', באתר ru.wikisource.org (ברוסית).
^ גריגור נאצ'וביץ' - תקציר ביוגרפי, באתר משרד האוצר של בולגריה (בבולגרית).

הקודם: מרקו בלבנוב	שר החוץ והדתות של נסיכות בולגריה 6 בדצמבר 1879 – 7 באפריל 1880	הבא: דראגן צאנקוב

הקודם: קונסטנטין סטואילוב	שר החוץ והדתות של נסיכות בולגריה 28 באוגוסט 1886 – 1 בספטמבר 1887	הבא: גאורגי סטראנסקי

הקודם: דימיטר גרקוב	שר החוץ והדתות של נסיכות בולגריה 31 במאי 1894 – 22 בפברואר 1896	הבא: קונסטנטין סטואילוב

[3] ברקע הדברים: בית הכנסת ובית הקברות היהודי הישן שכנו בשכונת "וְזְרָאזְ'דָנֶה"(אנ') (בבולגרית: Възраждане) בסמוך לכיכר וְזְרָאזְ'דָנֶה במתחם גדול השוכן בימינו שבין שדרות אלכסנדר סטמבוליסקי, שדרות חריסטו בוטב ורחוב פּוֹסִיטָאנוֹ. בסוף המאה ה-19 הופקעו שטחי בית הכנסת ובית הקברות היהודי הישן מרשות הקהילה ונסגרו. במקום החלה תנופת בנייה של בתי מגורים ובית הכנסת ובית הקברות נהרסו בהדרגה. ב-1898 נחנך בית הקברות המרכזי בסופיה ובו חלקה יהודית והקבורה הועברה לשם, וב-1909 נחנך בית הכנסת בסופיה.

[1] שרי החוץ של בולגריה, באתר משרד החוץ של בולגריה (בבולגרית).

[2] חיים קשלס, ההסתדרות הציונית בבולגריה בשנותיה הראשונות, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 128.

[4] גריגור נאצ'וביץ', באתר ru.wikisource.org (ברוסית).

[5] גריגור נאצ'וביץ' - תקציר ביוגרפי, באתר משרד האוצר של בולגריה (בבולגרית).

[1]

[2]

[א]

[3]

[4]