גשר החלפנות

גשר מעל נהר סן בפריז, צרפת

גשר החלפנותצרפתית: Pont au Change) הוא גשר שנבנה מעל נהר הסן ומקשר בין מתחם הקונסיירז'רי על האי איל דה לה סיטה לבין כיכר השאטלה ברובע הראשון (הגדה הימנית).

גשר החלפנות
Pont au Change
גשר החלפנות
גשר החלפנות
מידע כללי
סוג גשר
על שם חלפני כספים
כתובת Bd. du Palais, איל דה לה סיטה
מיקום הרובע הראשון, פריז
מדינה צרפת צרפתצרפת
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה גשר ראשון: המאה ה-9
גשר שני: המאה ה-14
גשר שלישי: 1647-1639
גשר רביעי: 1858 – 1860
תאריך פתיחה רשמי 1860 עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת בנייה גשר קשת
חומרי בנייה אבן
אדריכל הגשר השלישי: ז'אן אנדרואה דה סרסו
הגשר הרביעי: פול-מרטין גלושה דה לגליסרי
סגנון אדריכלי נאו קלסיקה
מידות
אורך 103 מטר
רוחב 30 מטר
מידע טכני
מפתחים 31 מטר
קואורדינטות 48°51′24″N 2°20′48″E / 48.856597°N 2.3467°E / 48.856597; 2.3467
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עדויות מצביעות על כך שהגשר התקיים במקום כבר מהמאה התשיעית ונבנה מספר פעמים לאורך ההיסטוריה לאחר שניזוק בגלל שיטפונות ושרפות. הגשר הנוכחי נבנה ב-1860 ושמו ניתן לו בגלל ריבוי החלפנים שפעלו מדוכנים שנבנו בעבר על הגשר.

ההיסטוריה של הגשר

עריכה

המאה התשיעית עד 1639

עריכה

הגשר הראשון לחיבור איל דה לה סיטה לגדה הימינית של הסן נבנה במהלך המאה ה-9, בתקופת שלטונו של קרל השני, מלך פרנקיה המערבית (ויש טענות שהוקם אף מוקדם יותר[1]). עם הקמתו נקרא הגשר "הגשר הגדול" (Grand-Pont) כשמדרום לו הוקם הגשר הקטן (צר') שחיבר את איל דה לה סיטה לגדה השמאלית. שני הגשרים היו חלק מהדרך הראשית שחתכה את פריז מצפון לדרום בתחילת האלף השני.

ב-1141 התיר המלך לואי השביעי לאזרחי פריז להקים על הגשר חנויות של צורפים וחלפני כספים שנתנו לו בהמשך את שמו[א].

ב-1280 גרם שיטפון חזק בסן לסחיפת חלקו המרכזי של הגשר ושיטפון נוסף ב-1296 הביא לסחיפת כל הגשר.

בתחילת המאה ה-14 נבנה "הגשר הגדול" מחדש ושמו שונה ל"גשר החלפנות" (Pont au Change) שמנציח את היותו של הגשר הקודם מקום מושבם של חלפני העיר. בקרבתו נבנה באותה תקופה גשר הטוחנים (צר') שהיה גשר הולכי רגל שהוביל למספר טחנות קמח[ב][ג].

ב-1616 גרם שיטפון בסן לקריסת 2 עמודי תמיכה בגשר וב-1621 נהרס הגשר כליל בעקבות שריפה. לאחר הריסת הגשר הוקם במקום גשר עץ זמני.

1639 עד 1858

עריכה

ב-1639 החלה בניית גשר אבן קבוע, פרויקט שהסתיים ב-1647. תכנון הגשר נמסר לאדריכל ז'אן אנדרואה דה סרסו (צר') ומומן על ידי הסוחרים שהחזיקו חנויות על הגשר. הגשר נבנה מאבן, נשען על שבע קשתות ורוחבו היה כמעט 40 מטר ועם סיום בנייתו היה הגשר הרחב ביותר מכל הגשרים על הסן.

ב-1647, עם סיום בניית הגשר, הוקמה בקצהו, על הגדה הימנית, אנדרטת גשר החלפנות (צר') שמנציחה את המלך לואי הארבעה עשר ואת הוריו לואי השלושה עשר ואן מאוסטריה. האנדרטה פורקה ב-1787[ד].

בשנים 1651, 1658 ו-1668 גרמו שיטפונות בסן לנזקים לגשר, נזקים שתוקנו במהלך שיפוץ הגשר ב-1740. בשנים 1787-1786 הרסה העירייה את המבנים שנבנו על הגשר.

ב-1830, במהלך מהפכת יולי, התחוללו על הגשר קרבות בין החיילים למורדים.

ב-1860 הושלמה בניית גשר חדש במקום והוא מתקיים עד היום. הגשר שמר על האורך של 103 מטר ושבעת הקשתות של הגשר שנהרס הוחלפו בשלוש קשתות כשמפתח כל קשת 31 מטר. הגשר תוכנן על ידי האדריכל פול-מרטין גלושה דה לגליסרי (צר')[ה] ונבנה בתקופת שלטונו של נפוליאון השלישי שראשי התיבות של שמו חרוטים על הגשר.

במקביל לבניית "גשר החלפנות", ובאותו מודל, נבנה גם גשר סנט מישל (צר') שחיבר בצד השני של האי את איל דה לה סיטה לגדה השמאלית והיה בהמשכו של רחוב Rue du Palais שחיבר את שני הגשרים.

גלריה

עריכה

ביאורים

עריכה
  1. ^ במאה ה-17 הותר גם למוכרי ציפורים למכור את מרכולתם על הגשר והיו שכינו, בגלל זה, את הגשר גם "גשר הציפורים"
  2. ^ טחנות הקמח פעלו על גבי ספינות שעגנו על שפת הסן וניצלו את הזרם החזק, שנוצר בגלל הגשרים, להפעלת הטחנות
  3. ^ גשר הטוחנים קרס ב-1596, הוחלף על ידי גשר הסוחרים (צר'), שנבנה ב-1609 וקרס ב-1621
  4. ^ פסלי המלכים שהיו מוצבים במונומנט מוצגים כיום במוזיאון הלובר
  5. ^ לגליסרי תכנן גם גשרים נוספים על הסן כמו גשר אלמה, גשר האינווליד, גשר סולפרינו (צר') ועוד

לקריאה נוספת

עריכה
  • Gilles Corrozet (1510-1568), Les Antiquités. Histoires. Chroniques et Singularités de Paris, Paris, G. Corrozet, 1561, 226 p., in-8o (SUDOC 263545695), p. 199
  • Robert Gane et Claudine Billot (ed. scientifique), Le Chapitre de Notre-Dame de Paris au XIVe siècle : étude sociale d'un groupe canonial (Thèse de doctorat d'histoire de 1985 à Paris 4), Saint-Étienne, Université de Saint-Étienne, coll. « Travaux et recherches du CERCOR », 1999, 431 p., 24 cm (ISBN 2-86272-156-5, ISBN 978-2-86272-156-9, OCLC 406912317, BNF 37072608, SUDOC 045218501)
  • Jean-Paul Clèbert, Promenades dans les rues de Paris - La rive gauche et la Seine, Paris, Club des Libraires de France, 1958, page 293
  • Fleury Michel, Pronteau Jeanne. Histoire de Paris. In : École pratique des hautes études. 4e section, Sciences historiques et philologiques. Annuaire 1971-1972. 1972. pp. 461-480.
  • Plainte sur l'embrasement du Pont au Change et Pont Marchant, arrivé à Paris la nuit d'entre le 23 et 24 octobre 1621, Paris, T. de Gouy, 1621, 7 p., in-8o (OCLC 493197579, BNF 33539381, SUDOC 100303501
  • Félix Lazare et Louis Lazare, Dictionnaire historique des rues et monuments de Paris [en] 1855 : avec les plans des 48 quartiers, Maisonneuve & Larose, 2003, 796 p. (ISBN 978-2-86877-184-1 et ISBN 2-86877-184-X)

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא גשר החלפנות בוויקישיתוף

אתר)

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ גשר החלפנות, באתר lefildutemps.free.fr, (בצרפתית)