דוקטור מרטינסאנגלית: Dr. Martens) הוא מותג הנעלה והלבשה בריטי. הנעליים הייחודיות של ד"ר מרטינס פותחו במקור על ידי הרופא הגרמני ד"ר קלאוס מרטנס (Klaus Maertens) והן זכו להצלחה רבה בשוק הגרמני במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20. בשנת 1959, יצרנית ההנעלה הבריטית "ר. גריגס גרופ בע"מ" (R. Griggs Group Ltd.) רכשה ממרטנס את הפטנט לייצור הנעליים בבריטניה וב-1 באפריל 1960 החלו להימכר הנעליים הראשונות תחת המותג ד"ר מרטינס. בין השנים 1960 ל-2010 נמכרו מעל ל-100 מיליון זוגות נעליים של המותג ד"ר מרטינס ברחבי העולם.

ד"ר מרטינס
Dr. Martens
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 12 באפריל 1951 – הווה (73 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת אם Permira עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה וולאסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה אופנה, מגזר כלכלי שניוני, הנעלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים נעליים עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.drmartens.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מאפיין ייחודי בולט של נעלי החברה – התפר הצהוב בשולי הנעליים

המגפיים הייחודיים של ד"ר מרטנס הפכו לאורך השנים לפופולריים במיוחד בקרב הסקינהדס בבריטניה, ועד סוף שנות ה-80 הם הפכו גם פופולריים בסצנת הפאנק, בקרב מוזיקאים בולטים שונים, בנוסף לתתי-תרבויות נוער שונות בעולם המערבי.

היסטוריה

עריכה

ד"ר קלאוס מרטינס, חייל בוורמאכט לשעבר, יצר ב־1945 אב טיפוס של הנעליים עם סוליה מרופדת כדי לסייע לקרסולו שנשבר במהלך סקי.[1][2] מרטנס לא הצליח בתחילה לשווק את הנעל הייחודית שפיתח עד אשר ב־1947 הוא פגש במינכן בחברו מימי האוניברסיטה, ד"ר הרברט פאנק (Herbert Funck). השניים הפכו לשותפים והחלו בהמשך לייצר את הנעליים בעיירה סיסהאופט (Seeshaupt) אשר ממוקמת בקרבת מינכן, כאשר הם החליטו להחליף את הסולייה המקורית בסוליית גומי (חומר גלם זה הם לקחו במקור מציוד שלא היה בשימוש בשדות התעופה של הלופטוואפה). הסוליות הנוחות הפכו ללהיט גדול בקרב עקרות בית בגרמניה, כאשר לפי ההערכות של מרטנס 80% מהרוכשים של הנעליים במשך העשור הבא היו נשים מעל גיל 40.[3] בעקבות הגידול המשמעותי במכירות ב־1952 מרטנס ופאנק פתחו מפעל ייצור במינכן. ב־1959, יצרנית ההנעלה הבריטית "ר. גריגס גרופ בע"מ" (R. Griggs Group Ltd.) רכשה ממרטנס ופאנק את הפטנט לייצור הנעליים בבריטניה. גריגס גרופ ביצעו מספר שינויים מהותיים במוצר – הם ביצעו אינגלוז לשם המותג (Martens במקום Märtens), שינו מעט את צורת העקב על מנת לגרום לנעליים להתאים טוב יותר, וכמו כן הם הוסיפו תפר צהוב בשולי המגפיים, וכמו כן על כל הנעליים שהחברה ייצרה בבריטניה הודפס השם "AirWair".

הנעליים הראשונות של המותג ד"ר מרטינס (דגם מספר 1460) הופיעו לראשונה בשווקים בבריטניה ב-1 באפריל 1960. באנגליה, הנעליים הפכו במהרה פופולריים למדי בקרב עובדי צווארון כחול, כגון דוורים, שוטרים ועובדים במפעלים. בעקבות כך עם השנים נעלי ד"ר מרטינס מזוהים לרוב עם מעמד הפועלים בבריטניה. בשנות ה-70 המוקדמות, הנעליים הפכו פופולריים בקרב הסקינהדס בבריטניה אשר אימצו לעצמם את קוד הלבוש של מעמד הפועלים. עד סוף שנות ה-80 הם הפכו גם פופולריים בקרב מוזיקאים בולטים שונים (בהם חברי הלהקות The Who, הקלאש, הקיור, רובים ושושנים והרד הוט צ'ילי פפרז), בסצנת הפאנק, בקרב רוקיסטים, בנוסף לתתי-תרבויות נוער שונות בעולם המערבי[4]. במהלך שנות ה-90 הם גם הפכו פופולריים למדי כפריט אופנתי המזוהה עם סצנת הגראנג' שפרחה באותה העת בארצות הברית ונעלו אותם בין היתר גם מוזיקאים בולטים שונים בסצנה זו (בהם חברי הלהקות פרל ג'אם ונירוואנה). אף על פי כן, העלייה בפופולריות של הנעליים בקרב גלוחי ראש הובילה לכך שהמותג החל להיות מזוהה בקרב הציבור הרחב עם אלימות. בעקבות כך, בסוף נובמבר 1994 הושקה חנות של ד"ר מרטינס בת שש קומות בקובנט גרדן בלונדון אשר בנוסף לנעליים מכרה גם מזון, חגורות, ושעונים תחת המותג "ד"ר מרטינס". בשלב זה חברת ר. גריגס גרופ בע"מ העסיקה 2,700 עובדים אשר ייצרו בסביבות 10 מיליון זוגות נעליים בשנה.

היקף המכירות של נעלי ד"ר מרטינס דעך במידה משמעותית במהלך העשור הראשון של המאה ה-21. הכנסות הבינלאומית של המוצר ירדו מ-412 מיליון דולרים ב-1999 ל-127 מיליון דולרים ב־2006. ב־2003 חברת ד"ר מרטינס הייתה על סף פשיטת רגל. בעקבות כך חדלה החברה באופן מיידי מלייצר את הנעליים בבריטניה, והעבירה את כל פס הייצור לסין ולתאילנד. חמשת המפעלים ושתי החנויות של החברה בבריטניה נסגרו באופן מיידי כתוצאה מהחלטה זו, ויותר מ-1000 עובדי החברה פוטרו. בעקבות כך, חברת ר. גריגס גרופ בע"מ העסיקה מעתה רק 20 עובדים בבריטניה, אשר כולם עבדו רק במשרד הראשי של החברה.[5]

ב־2004, החברה החלה לייצר שוב נעליים במפעל ביישוב וולאסטון במחוז נורת'האמפטונשייר שבאנגליה. המוצרים שמיוצרים במפעל זה משווקים בתור נעליים "משובחות" המיוצרות בהתאם למפרט המקורי. אף על פי כן, היקף המכירות של הנעליים שמיוצרות כיום באנגליה אלו נמוך במידה משמעותית בהשוואה לאלה שמיוצרות באסיה. ב־2010 המפעל ייצר 50 זוגות ביום בלבד. היקף המכירות העולמי של נעלי ד"ר מרטינס גדל במידה משמעותית בתחילת העשור השני של המאה ה-21‏[6].

בין 1960 ל־2010 נמכרו מעל ל־100 מיליון זוגות של נעלי ד"ר מרטינס ברחבי העולם, ונכון ל־2010, החברה מכרה מעל ל־250 דגמים שונים של נעליים.[3] בין 2009 ל־2011 חברת ר. גריגס גרופ בע"מ פתחה 14 חנויות חדשות של ד"ר מרטינס בבריטניה, בארצות הברית ובהונג קונג וכמו כן החברה השיקה גם ליין של ביגוד תחת מותג זה במהלך 2011.[7]

אזכורים בתרבות הפופולרית

עריכה

מוזיקה

עריכה

קולנוע וטלוויזיה

עריכה
  • בסצנה בסרט "007 באזור המסוכן" (הסרט ה-15 בסדרת סרטי הריגול ג'יימס בונד), בה ג'יימס בונד (המגולם על ידי טימותי דלטון) נתלה על גבי שק היוצא מזנב של המטוס הרקולס בעודו נלחם נגד רוצח בשם נקרוס (אנדריאס וישנייבסקי), ישנו תצלום תקריב בו ניתן לראות בבירור כי נקרוס נאחז באחת מנעלי הד"ר מרטינס השחורות של בונד בעודו תלוי באוויר. בעקבות כך בונד חותך את שרוכי הנעל ומשחרר את נקרוס אל מותו כאשר הנעל בידו.[8]

ספרים

עריכה
  • בטרילוגיית הספרים שלו ("אדום החזה", "נמסיס" ו"כוכב השטן") מציין יו נסבו כי גיבור הסדרה, הבלש הארי, נועל מגף שחור כבד- ד"ר מרטינס.
  • בספרי "תיכון לילה" מסופר כי הדמות הראשית אלי נועלת מגפי ד"ר מרטינס גבוהות בצבע בורדו.

גלריה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ד"ר מרטינס בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה