דאגפין אורשקוג

דאגפין אורשקוגנורווגית: Dagfinn Aarskog; ‏10 בדצמבר 1928 - 27 במאי 2014) היה רופא ילדים וגנטיקאי נורווגי.

דאגפין אורשקוג
Dagfinn Aarskog
Dagfinn Aarskog.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 10 בדצמבר 1928
אולסון, נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 במאי 2014 (בגיל 85) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי רפואה, גנטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אוסלו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה מסדר אולף הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

דאגפין אורשקוג נולד בעיר אולסונד שבנורווגיה. למד רפואה באוניברסיטאות אוסלו וברגן. סיים עם תואר דוקטור ברפואה בשנת 1956. בהמשך התמחה ברפואת ילדים בקליניקה הפדיאטרית ב"האוקלנד סיקהוס" בברגן. בשנת 1965 סיים שם את הדוקטורט במדעי הרפואה. בשנים 1964–1965 השתלם במחקר בבית החולים ג'ונס הופקינס בבולטימור.

בשנת 1964 היה למומחה ברפואת ילדים וב-1974 מומחה בגנטיקה רפואית. החל משנת 1971 התמנה לפרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת ברגן. למשך 28 שנה הוא ניהל קליניקה פדיאטרית ואת המכון הפדיאטרי של אוניברסיטת ברגן. מתוקף תפקידיו הוא תרם תרומה חשובה בפיתוחו של בית החולים האוקלנד.[1] בשנים 1985–1988 כיהן כפרו-דקאן ובשנים 1988–1992 כדקאן של הפקולטה.

פעילותו המדעיתעריכה

אורשקוג פרסם כ-300 מאמרים מדעיים.[2] תחומי עיניינו של אורשקוג כללו את האנדוקרינולוגיה סב-לידתית (פרינאטאלית), המטבלוזים של הסידן, הגדילה, דיסמורפולויגה וציטוגנטיקה. בשנת 1970 תיאר אורשקוג לראשונה את התסמונת המולדת הידועה כתסמונת אורשקוג-סקוט.

אורשקוג הלך לעולמו בעיר ברגן בשנת 2014. הוא היה נשוי לאודרון והותיר אחריו ילדים ונכדים.

פרסים ואותות כבודעריכה

  • היה יושב ראש החברה האירופית לאנדוקרינולוגיה הפדיאטרית
  • חבר לשם כבוד של איגוד רופאי הילדים בפינלנד
  • 1991 - חבר לשם כבוד של החברה הגרמנית לרפואת ילדים
  • 1992 - קיבל את עיטור המסדר אולב הקדוש בדרגת אביר

ספריםעריכה

  • "Cortisol in the Newborn Infant. Doktorarbeit" (הקורטיזול אצל הילוד) - עבודת דוקטורט, אוניברסיטת ברגון, 1964.
  • "Clinical and Cytogenic Studies in Hypospadias" (מחקרים קליניים וציטוגנטים בהיפוספדיאס), 1970.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 2014 Legelivet
  2. ^ 2014 Leveliget