דאנקן גרנט

אמן בריטי

דאנקן ג'יימס גרנטאנגלית: Duncan James Grant‏; 21 בינואר 18858 במאי 1978) היה צייר ומעצב בריטי של טקסטיל, כלי חרס, תפאורות תיאטרון ותלבושות. הוא היה חבר בקבוצת בלומסברי.

דאנקן גרנט
Duncan Grant
דאנקן גרנט, 1922
דאנקן גרנט, 1922
לידה 21 בינואר 1885
אבימור, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 במאי 1978 (בגיל 93)
אלדרמסטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Duncan James Corrowr Grant עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה St. Peter's Churchyard, West Firle עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • בית הספר סלייד לאמנות יפה
  • Hillbrow School
  • Académie de La Palette
  • בית הספר סנט פול
  • ווסטמיסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות קבוצת בלומסברי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה המעצב המלכותי לתעשייה (1941) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
צאצאים Angelica Garnett עריכת הנתון בוויקינתונים
sovkovart.ru
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

ראשית חייו

עריכה
 
גרנט (משמאל) עם הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס, 1912. השניים היו נאהבים בשנים 1907–1914.

גרנט נולד ב־21 בינואר 1885 למייג'ור בארטל גרנט ואתל איזבל מקניל בסקוטלנד. בין 1887 ל־1894 התגוררה המשפחה בהודו ובבורמה, וחזרה לאנגליה אחת לשנתיים. במהלך תקופה זו חונך גרנט על ידי האומנת שלו, אליס בייטס. יחד עם רופרט ברוק למד גרנט בבית הספר הילברוב, רוגבי, 1894–1899, שם קיבל שיעורים ממורה לאמנות והתעניין בהדפסים יפניים, הוא המשיך בלימודי התיכון בבית הספר הפרטי "סנט פול", בלונדון.

חינוך לאמנות

עריכה

משנת 1899 עד 1906 גרנט גר עם דודתו ודודו ריצ'רד וליידי סטרצ'י וילדיהם. כאשר גרנט היה צעיר יותר, הוא ליווה את ליידי סטרצ'י למפגשים חברתיים שנתנו לו את ההזדמנות להיפגש עם ציירים בולטים. דודתו הצליחה לשכנע את הוריו שיש לאפשר לו חינוך אמנותי.

בשנת 1902 נרשם גרנט על ידי דודתו לבית הספר לאמנות בווסטמינסטר בו למד בשלוש השנים הבאות. בחורף 1904–1905 ביקר גרנט באיטליה, בהזמנת הארי סטרצ'י, עשה עותקים של חלק מציורי הקיר מכנסיית סנטה מריה דל כרמינה, פירנצה.

גרנט הוצג בפני הציירת ואנסה בל על ידי פיפה סטרצ'י בסתיו 1905. משנת 1906, בזכות מתנה של 100 ליש"ט מדודתו, בילה גרנט שנה בפריז בלימודים בבית הספר של ז'אק אמיל בלאנש. במהלך תקופה זו ראה את האימפרסיוניסטים הצרפתים.

בשנת 1909 ביקר גרנט את מייקל וגרטרוד שטיין בפריז וראה את האוסף שלהם שכלל ציורים של פיקאסו ומטיס. בקיץ, ביקר גרנט את מאטיס בעצמו, ועבר להתגורר בפריז.[1]

לונדון

עריכה

בנובמבר 1909 עבר גרנט לכיכר פיצרוי 21, שם תפס שני חדרים בקומה השנייה של הבניין בצד המערבי של הכיכר. לא רחוק משם, בכיכר פיצרוי 29, גרו אדריאן ווירג'יניה סטיבן (לימים וירג'יניה וולף). גרנט אמר "נוצרה ידידות קרובה בין אדריאן סטיבן לביני ונאלצתי רק להקיש על החלון כדי להיכנס. העוזרת התלוננה לווירג'יניה שמר גרנט נכנס לכל מקום".[2]

ביוני 1910 הציג גרנט בגלריה של המועדון האלפיני. בהמשך אותה שנה גרנט ביקר בתערוכת הפוסט-אימפרסיוניסטים בגלריות גרפטון במייפייר, שכללה יצירות של גוגן, מאטיס ואן גוך, והתרשם מאוד מציוריו של פול סזאן.[3]

במהלך קיץ 1911 הוזמן גרנט על ידי רוג'ר פריי לתרום לחידוש חדר האוכל באוניברסיטת בורו פוליטכניק. גרנט יצר שני ציורי שמן, אחד מהם "כדורגל ושחייה", שנוצרו בהשפעת האמנות האיטלקית המוקדמת והפסיפסים הביזנטיים. גרנט גם השתמש בחשיפתו לעבודתם של הפוסט-אימפרסיוניסטים.[4]

קריירה באמנות

עריכה
 
דאנקן גרנט, כנסיית סנט פול בזמן הבליץ, 1941

גרנט ידוע בעיקר בזכות סגנון הציור שלו, שהתפתח בעקבות תערוכות פוסט-אימפרסיוניסטיות צרפתיות שהוצגו בלונדון בשנת 1910. הוא עבד לעיתים קרובות עם חבר בקבוצה, מבקר האמנות והאמן רוג'ר פריי, והושפע ממנו. בנוסף לציור נופים ודיוקנאות, רוג'ר פריי עיצב טקסטיל וקרמיקה.

לאחר שרוג'ר פריי הקים את "סדנאות אומגה" בשנת 1913, גרנט הפך למנהל משותף עם ואנסה בל, שהייתה אז מאורסת עם רוג'ר פריי. גרנט היה תמיד הומוסקסואל פעיל, אבל במקביל מערכת יחסיו עם ואנסה בל פרחה, והייתה יצירתית ואישית כאחד, והוא בסופו של דבר עבר לגור איתה ועם שני בניה מבעלה קלייב בל.

בשנת 1916, בעקבות בקשתו להכרה כסרבן מצפוני, הצטרף גרנט למאהבו החדש, דייוויד גארנט, בהקמת משק חקלאי של פירות בסופוק. שתי בקשותיהם לא צלחו בתחילה, אך בסופו של דבר בית הדין הסכים להכיר בהם בתנאי שימצא סיבות מתאימות יותר.

בשנת 1935 נבחר גרנט יחד עם כמעט 30 אמנים בריטים בולטים אחרים לספק יצירות אמנות לאוניה הגדולה "קווין מרי", שנבנתה אז בסקוטלנד. גרנט הוזמן לספק ציורים ובדים לטרקלין הראשי. בתחילת 1936, לאחר שהותקנו עבודותיו בטרקלין, ביצעו מנהלים המספנות "קונרד" בדיקה לספינה. כשראו את מה שגרנט יצר, הם דחו מייד את יצירותיו והורו להסיר אותם.

במהלך מלחמת העולם השנייה גרנט קיבל משימה מהועדה לאמני המלחמה עבור שני ציורים, שהבולט בהם הוא ציור של קתדרלת סנט פול במהלך הבליץ בלונדון ב -1941, כפי שנראה מהמרתף של בניין מפוצץ סמוך.[5]

חיים אישיים

עריכה

פרשיותיו המוקדמות של גרנט היו אך ורק הומוסקסואליות. אהוביו כללו בין השאר את בן דודו, הסופר ליטון סטרייצ'י. באמצעותו, גרנט היה מעורב בקבוצת בלומסברי, שם הכיר אנשים רבים כולל את ואנסה בל. בסופו של דבר הוא התאהב בואנסה בל, ואף על פי שהייתה נשואה, היא התאהבה בו חזרה. בל מאוד רצתה ילד מדאנקן גרנט, והיא נכנסה להריון באביב 1918. גרנט וואנסה בל המשיכו לחיות יחד במשך יותר מ 40 שנה. במהלך אותה תקופה היחסים ביניהם היו בעיקר ביתיים ויצירתיים – לעיתים קרובות הם ציירו באותו סטודיו וסייעו זה לזה ביצירה.

החיים עם ואנסה בל לא מנעו את המשך היחסים של גרנט עם גברים, עוד לפני שנולדה בתם אנג'יקה. אנג'ליקה גדלה והאמינה כי בעלה של ואנסה, קלייב בל, הוא אביה הביולוגי, והיא נשאה את שם משפחתו. דאנקן גרנט וואנסה בל יצרו מערכת יחסים פתוחה, אף על פי שהיא עצמה מעולם לא היו לה פרשיות אהבים נוספות.

לדאנקן, לעומת זאת, היו כמה מערכות יחסים רציניות עם גברים אחרים, והבולט בהם דייוויד גארנט, שהתחתן מאוחר יותר עם אנג'ליקה ביתו של גרנט ונולדו להם ארבע בנות, כולל אמארליס גארנט. אהבתו של דאנקן גרנט לואנסה בל, נשמרה עד למותה בשנת 1961.

שנים מאוחרות

עריכה

בשנותיו המאוחרות יותר של גרנט, אהובו, המשורר פול רוש (1916–2007), שאותו הכיר בשנת 1946, טיפל בו ואיפשר לגרנט לשמור על אורח חייו המורגל במשך שנים רבות. היחסים של גרנט ורוש היו חזקים ונמשכו אפילו במהלך נישואיו של רוש וחמישה ילדים שנולדו לו בסוף שנות החמישים.

רוש נעשה ליורש משותף של האחוזה של גרנט.[6]

גרנט נפטר בסופו של דבר בביתו של רוש בשנת 1978.

שרידיו של דאנקן גרנט קבורים לצד ואנסה בל בחצר כנסיית סנט פיטר, ווסט פירל, מזרח סאסקס.

גלריה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דאנקן גרנט בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Duncan Grant – A 90th Birthday Exhibition of Paintings. Edinburgh: Scottish National Gallery of Modern Art. 1975. pp. ix–x
  2. ^ PETER FUNNELL, DISPLAY AT THE NATIONAL PORTRAIT GALLERY, LONDON, 1968-1975, Art History 30, 2007-12-12, עמ' 590–610 doi: 10.1111/j.1467-8365.2007.00565.x
  3. ^ Duncan Grant and His World. Wildenstein & Co Ltd. 1964.
  4. ^ Tate, The Art of Bloomsbury – Look Closer, Tate
  5. ^ St Paul's 1941, Imperial War Museums (באנגלית)
  6. ^ Charleston | Home of The Bloomsbury Group in Sussex, Firle near Lewes UK, Charleston Trust (באנגלית)