טקסטיל
טקסטיל (מלטינית: Textum, אריג) הוא שם כולל למוצרים העשויים מסיבים, נימים או חוטים מחומרים טבעיים, מלאכותיים או סינתטיים למיניהם[1]. מסיבי הטקסטיל למיניהם[2] אפשר ליצור חוטים, בדים, חבלים, סלים ועוד. בד הוא חומר גמיש ארוג, סרוג, מלובד או קלוע בצורה כלשהי, העשוי מרשת או מהמשכיות של חוטים או סיבים טבעית או מלאכותית. החוטים נטווים מסיבים גולמיים של צמר, פשתן, כותנה, משי או חומרים סינתטיים שונים חומרים אחרים לייצור חוטים ארוכים.
ענף הטקסטיל עוסק בייצור ובשיווק של בדים ומוצריהם ביגוד, מצעים, בדי ריפוד, בדי וילונות, בדים תעשייתיים מיועדים לבידוד, בד קנבס[3] שעליו מציירים בצבעי שמן ואקריליק ועוד, הוא ענף מרכזי בתעשייה ובמסחר. בדים מיוחדים לרקמה[4]: קנבס שחוטיו מסודרים ברשת לרקימה משוכלת, בדים שקופים לרקימות מוצללות, בדים שקל למרוט את חוטיהם וליצור מהם תחרות או כל מיני הבלטות.
תעשיית הטקסטיל היא תעשייה מזהמת[5]. בתעשיית הטקסטיל נכללים תחומים אחדים:
חבלים[6] ונייר[7] נוצרים מסיבים והם נכללים בטקסטיל. יש גם תעשיית[8] בגדי נייר[9].
חומרים מהם מיצרים טקסטיל
עריכה- מהחי: צמר, משי[10]
- מהצומח: כותנה, פשתן, קנבוס, כשות, יוטה, סרפד, אבאקה, בננה, אגבה, פפירוס, אננס, רפייה, אורז, במבוק, קאפוק, אגוז הודו.
- מעשה ידי אדם: מפולימרים טבעיים, צלולוזה, אקריליק, ניילון, פוליאסטר, קסאין. ממינרלים: אלומיניום, אזבסט (ממנו הפסיקו לייצר כי גרם לסרטן), חרס, נחושת, זכוכית, זהב, כסף.
היסטוריה
עריכהטקסטילים מלווים את האנושות מראשית התרבות, מוצרי הטקסטיל נוצרו כדי להשתמש[11] בהם כלבוש, כריפוד או כמנשא או מיכל לחפצים (סלים תיקים, רשתות שונות לדיג וציד), אך מהיות החומר בלתי עמיד בפגעי הזמן[12] התיעוד ההיסטורי הקדום לוקה בחסר. באגדות עם קיימים אזכורים שונים למלאכות הקשורות לטקסטיל, הטווייה, הצביעה האריגה והתפירה. בציורים עתיקים רואים בגדים שונים. החל מבדים כרוכים על הגוף וחלקם קשורים. ארכאולוגים נטו להתעלם מממצאים טקסטיליים וכך יש את תקופת האבן תקופת הברזל, תקופת הנחושת אבל אין את תקופת הטקסטיל.
למרות הפריכות של החוטים והבדים נמצאו באתרים ארכאולוגיים בארצות שונות חבלים, חוטים בדים סיבים מהצומח ומהחי, שחלקים מהם נשמרו בגלל מיקומם והאקלים שבו נמצאו. למשל באברי דו מאראס (Abri du Maras) בדרום צרפת נמצאה שארית חוט[13] באורך של 6 מילימטר שתוארכה ללפני 40,000 שנה. החוט נשזר על ידי הניאנדרטלים. החוקרים שפרסמו את המאמר בכתב העת Scientific Reports טוענים שהממצאים מוכיחים שהייתה לניאנדרטלים הבנה בסיסית בספירה כיוון שהחוט שזור משלושה סיבים. החוט הזה קדום יותר משארית החוט שנמצא באתר אוהלו 2 שנחשב לבן 19,000 שנה.
בכל אזור גאוגרפי התפתח טקסטיל מהצמחייה ומהחיות המקומיות, יש בדים שנקראים עד היום על שם עיר או ארץ שיש להן קשר היסטורי לייצור או למסחר שלהם. מפות הדמסק[14] (Damask) שנארגו בסין בערך בשנת 300 לפנה"ס ובימי הביניים נפוץ ייצורן בביזנטיון וברחבי המזרח התיכון נקראו על שם העיר דמשק התחנה המסחרית החשובה ב'דרך המשי'. באמצע המאה ה-14 הן כבר מופיעות ואף נארגות גם בצרפת ובאיטליה. בד הגזה (gauze) העדין המשמש ליצור תחבושות מקורו משמה של עזה. סריג הג'רסי נקרא כך על שם ג'רסי (Jersey) שבאנגליה[15].
בחפירות מהתרבות הגראווטית (Gravettian Culture) כ-33,000 שנה לפנה"ס, נמצאו הרבה מחטים[16] עשויות מצדפים, משיניים ומעצמות שבהם נקדחו חורים. חרוזים זעירים נמצאו מסודרים בשורות ישרות לעיתים על גולגולות ויש להניח שחרוזים אלו נתפרו על בגדים כנראה מעורות. באזור הגבול הים תיכוני שבין צרפת ואיטליה המודרניות, נמצא במערה שלד של בחור בגיל העשרה, כשלראשו כובע או רשת שיער תפורה ומושחלת עם 4 שורות מסודרות של חרוזים. נמצא שלפחות חלק מהחוטים שמצאו שם היו מלופפים מחוטים צמחיים ולא חתוכים מחלקי גוף כמו מעיים, או גידים כפי שאפשר לראות בפסלון של צלמית ונוס[17] מ-Lespugue.
בדנמרק נמצאו סלי דיג קלועים[18] ניאוליטים שתוארכו ל-30,000 שנה לפנה"ס. פעולת הקליעה כנראה קדמה לאריגה, בטבע יש ציפורים ש'קולעות/אורגות'[19] את הקן שלהן. אריגה היא מלאכה עתיקה, במצרים נמצא דגם של מצבת קבר מעץ[18] של סדנת אורג מ-2000 לפנה"ס.
באזור לולאן (Loulan) בסין בטרסה מעל נהר פיקוק (Peacock) נמצאה 'היפהפייה מלולאן', אישה חנוטה שתוארכה בערך לשנת 2000 לפנה"ס לבושה באריגי צמר[20] שנשמרו במצב טוב ועל צבעוניותם, היו לה גם בגד מעור וסל חיטה קלוע מעשב. כן נמצא ילד חנוט בגיל 8 שתוארך ל-1800 לפנה"ס עטוף בשמיכת צמר ארוגה[21].
בחפירות ארכאולוגיות בישראל נמצאו שלל אריגים[22] מתקופות שונות, מהתקופה הכלקוליתית ועד ימי הביניים.
בתחילה אנשים לבשו עורות, משלמדו לארוג כרכו בדים על גופם. עם הדורות למדו לגזור ולתפור בגדים בצורות מסוגננות. לקריאה על התפתחות הביגוד אפשר לפנות לערך.
ב-1954 חפר הארכאולוג הצ'כי בהוסלאב קלימה (Bohuslav Klima) באתר התיישבות פלאוליתית[23], בנהר לרגלי הרי פבלוב. הוא מצא שם מאות אלפי שאריות של חפצים, בהם כ-3,000 שאריות בוץ שהועברו לאוניברסיטת אורבאנה באילינוי בארצות הברית. ב-1999 נבדקו השאריות הללו על ידי האנתרופולוגית אולגה סופר שמצאה להפתעתה 4 קטעים שבהם היו עקבות של אריגים. העקבות עם סימני האריגים נשלחו לתארוך פחמני ונמצאו כבני 25,000 עד 27,000 שנים.
טקסטיל בישראל
עריכה- ערך מורחב – תעשיית הטקסטיל בישראל
ענף הטקסטיל בישראל עבר שינוי מבני משמעותי כאשר הוסר ההגבל על ייבוא מוצרים ממדינות צד שלישי כדוגמת סין. הסחר החופשי גרם להוזלת ייצור הטקסטיל ואיפשר ייצוא של מוצרי אופנה מתקדמים לחו"ל.
מיחזור משביח לטקסטיל
עריכה- ערך מורחב – מיחזור משביח לבגדים
מחזור משביח הוא המונח העברי ל-UPCYCLE, התהליך שבו חומרי פסולת נהפכים לחומר או פריט אחר. למחזור משביח לטקסטיל חשיבות כיוון שתעשיית הטקסטיל היא מהמזהמות הגדולות בעולם ופסולת הטקסטיל ממלאה מטמנות ומשרפות[24].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- Fibres To Fabrics 1940-1949 (סרט הסברה על תעשיית הטקסטיל בשנות ה-40 של המאה ה-20), British Pathé website
- מילון למונחי טקסטיל בארכאולוגיה | 2005 | 2005 נספח | באתר האקדמיה ללשון העברית
- טקסטיל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אמנון דירקטור, זווית, הנזק הסביבתי האדיר של תעשיית האופנה. איך לצמצם אותו?, באתר ynet, 10 בספטמבר 2021
- בדי טקסטיל, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ http://www.businessdictionary.com/definition/textile.html, BD BuisinessDictionary (באנגלית) (ארכיון)
- ^ Charles S. Whewell, Edward Noah Abrahart, Textile, Encyclopedia Britannica (באנגלית) (ארכיון)
- ^ Ralph Mayer, C, A Dictionary of Art Terms And Techniques, 1981, New York: BARNESS & NOBLE, 1969, עמ' 58, ISBN 0-06-463531-7. (באנגלית)
- ^ Jean Littlejohn, Introduction, Fabrics for Embroidery, 1986, London: B.T. Batsford, 1986, עמ' 7-13, ISBN 0713451122. (באנגלית)
- ^ תמר אורן, תעשיית האופנה היא הגורם השני בחשיבותו לזיהום סביבתי, והתוצאות מדאיגות, באתר מעריב אונליין, 6 בינואר 2019
- ^ Clifford W/ Ashley, The ASHLEY Book of Knots, 1985, London: Faber and Faber, 1944, ISBN 057109659X. (באנגלית)
- ^ Ann Sutton, Diane Sheehan, Invention And Process, IDEAS IN WEAVING, 1989, Loveland Colorado: INTERWEAVED, 1989, עמ' 54-55, ISBN 0-934026-42-4. (באנגלית)
- ^ Paper clothing - an active part of contemporary textile, FIBRE2FASHION, May 2014 (באנגלית)
- ^ Paper Dresses, V&A (באנגלית)
- ^ Martin Hardingham, Mary Anne Sanders, Fiona Roxburgh (ע), Other Plant Fibers, Man-Made Fibers, The Fabric Catalog, 1978, New York: WALLABY, 1978, עמ' 92, 114, ISBN 0-671-79061-7. (באנגלית)
- ^ Jennifer Harris (ע), Introduction, Textiles -5,000 Years, 1993, New York: Harry N. Abrams, 1993, עמ' 8, ISBN 0-8109-3875-8. (באנגלית)
- ^ Madeleine Ginsburg (ע), Foreword, The ILLUSTRATED HISTORY OF TEXTILES, 1991, New York: PORTLAND, 1991, עמ' 7, ISBN 0-517-05031-5. (באנגלית)
- ^ Scientists discover ancient yarn made by Neanderthals at least 40,000 years ago, IRISH EXAMINER, 9.4.2020 (באנגלית)
- ^ Marc Jacobs, What Is the History of Damask?, MASTERCLASS Articles (באנגלית)
- ^ Joseph T. Shipley, C, Dictionary of Word Origins, 1964, New York: Littlefield, Adams, 1945, עמ' 85-87. (באנגלית)
- ^ Elizabeth Wayland Barber, The String Revolution, WOMEN`S WORK: The First 20,000 Years, 1995, New York: W.W. Norton, 1994, עמ' 42-44, ISBN 0-393-31348-4. (באנגלית)
- ^ Back to Venus figures from the Stone Age, Don`s maps (באנגלית)
- ^ 1 2 Edward Lucie-Smith, The Beginings, THE STORY OF CRAFT The Craftsman`s role in Society, 1981, Ithaca .New York: Cornell UNiversity, 1981, עמ' 23,31, ISBN 0-8014-1428-8. (באנגלית)
- ^ Weaver Birds, EDEN (באנגלית)
- ^ Xinjiang Autonomous Region Museum, Urumqi, TRC Leiden (באנגלית)
- ^ Elizabeth Wayland Barber, Hami and Hallstatt, The Mummies of Urumuchi, 1999, London: MACMILLAN, 1999, עמ' 131-147, ISBN 0333730240. (באנגלית)
- ^ אורית שמיר ועליזה בגינסקי, אריגים קדומים בארץ-ישראל, באתר רשות העתיקות
- ^ Weaving 27,000 years old, Textileforum 1995/4, Beatrijs Sterk, 1995, עמ' 2
- ^ Monali Dahale, Upcyling of Textile Materials, ResearchGate, February 2015 (באנגלית)