דברת (יישוב מקראי)
דָּבְרַת הייתה עיר הנזכרת מספר פעמים בתנ"ך, והתקיימה גם בתקופת בית שני.
תחילה נזכרת העיר בגבול שבין נחלת שבט זבולון ונחלת שבט יששכר, ליד הר תבור: ”וְשָׁב מִשָּׂרִיד קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ עַל גְּבוּל כִּסְלֹת תָּבֹר, וְיָצָא אֶל הַדָּבְרַת וְעָלָה יָפִיעַ”[1].
לאחר מכן, נזכרת כעיר לוויים בנחלת שבט יששכר: ”וּמִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר אֶת קִשְׁיוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ, אֶת דָּבְרַת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ”[2].
במהדורת האנאלים של תגלת-פלאסר השלישי 'דָּבְרַה' הייתה עיר שסבלה ממדיניות ההגליות האשוריות דאז.[3]
העיר המשיכה להתקיים כיישוב יהודי גם בתקופת בית שני, ובתקופת המרד הגדול מזכיר אותה יוסף בן מתתיהו (בצורה דבריתא) כעיר שצעיריה שדדו את שיירת המלכה ברניקי[4].
היישוב המשיך להתקיים גם בתקופת התלמוד, ואוסביוס באונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה) זיהה את "דברת" המקראית עם "דבריתא" בת זמנו, וציין כי מדובר בכפר של יהודים.
שם העיר השתמר בשמם של קיבוץ דברת וכפר דבורייה, השוכנים באזור שבו שכנה העיר.
קישורים חיצוניים עריכה
- יואל אליצור, דבורה ודבוריה למרגלות התבור – לפשר השם הכפול ומקורו, קתדרה 54, טבת תש"ן, דצמבר 1989, עמ' 16-3
- נדב נאמן, האמנם נתקיימה עיר בשם תבור בימי הבית הראשון?, קתדרה 60, יוני 1991, עמ' 185-182
- יואל אליצור, תגובה, קתדרה 60, יוני 1991, עמ' 188-186
- רבקה שפק-ליסק, הכפר הערבי דבוריה היה בעבר יישוב יהודי באתר e-mago