שבט יששכר
שבט יששכר (מבטאים יִשָּׂכָר) הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט יששכר בנה החמישי של לאה ובן תשיעי ליעקב.
ברכות לשבטעריכה
ברכת יעקבעריכה
”יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם; וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד” (ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוקים י"ד–ט"ו)
ברכת משהעריכה
בברכת משה ששבטים בפרשת וזאת הברכה נאמר שבט יששכר קיבל את ברכת משה ביחד עם שבט זבולון: ”וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל.” (ספר דברים, פרק ל"ג, פסוקים י"ח–י"ט).
השבט במדברעריכה
בית החולים ביקור חולים, ירושלים
סימלי השבט: אבן החושן והדגלעריכה
על פי הפירוש[1], האבן המייצגת את השבט, בין אבני החושן, היא אבן הספיר שאותה נשא אהרון הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על ליבו בחושן.
ה"אות" של שבט זה (כלומר הדגל שלו) היה ציור של שמש וירח על כחול דומה לשחור[2].
על פי הכתוב "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים"[3].
נשיאי השבטעריכה
בספר במדבר, פרשת נשא נזכר נשיא שבט יששכר במדבר: נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר. הוא הקריב את קורבנות הנשיאים ביום השני לחנוכת המשכן. בפרשת מסעי נזכר הנשיא פלטיאל בן עזן.
נציג השבט בשנים עשר המרגלים היה: לְמַטֵּה יִשָּׂשכָר יִגְאָל בֶּן-יוֹסֵף. (במדבר יג יב)
המסע במדברעריכה
בזמן מסעם של בני ישראל במדבר, חנה שבט יששכר במחנה יהודה, שהיה מזרחה למשכן.
במפקד הראשון שערך משה מנה השבט 54,400 איש, ובמפקד השני 64,300 איש.
נחלת השבטעריכה
ערך מורחב – נחלת שבט יששכר
נחלת יששכר הייתה באזור מזרח עמק יזרעאל של ימינו, וכללה ערים כגון יזרעאל, שונם, אבץ, עין חדה ודברת, וכן ערים שנועדו לחצי שבט המנשה, כגון יבלעם ובית שאן.
השבט בארץ ישראלעריכה
ארבעת המשפחות הגדולות של השבט היו תולע, פואה, ישוב ושמרון. המשפחות נמנו שלוש פעמים בתנ"ך[4]. מהשבט יצא השופט תולע בן פואה ששפט את ישראל 23 שנה.
שבט יששכר ושבט שמעון הם השבטים היחידים שלא נאמרה כנגדם ביקורת על אי השלמת כיבוש נחלתם בארץ כנען בתחילת ספר שופטים[5].
השבט השתתף במלחמת סיסרא ונזכר לשבח בשירת דבורה.
מהשבט יצא בעשא מלך ישראל (מלכים א', ט"ו, כ"ז). בימי חזקיהו היו בני יששכר בין הבאים מאפרים לעשות פסח בירושלים (דברי הימים ב', ל' י"ח)
בגלות עשרת השבטים גלה שבט יששכר, ומאז לא נודעו עקבותיו.
השבט במדרשעריכה
אנשי השבט היו ידועים בחוכמתם הרבה, והתפרסמו במיוחד בזכות ידיעת "סוד העיבור".
וכן מזכיר מחבר הספר "ספר היוחסין" במאמר השישי, שאחד מהספרים שאבדו מעם ישראל, הוא "ספר התכונה של בני יששכר, ספר הרפואות של שלמה המלך וכו' ".
על פי ברכת משה והמדרש כי השבטים התחלקו בין לימוד תורה (יששכר) ופרנסה (זבולון), נוסד הסכם יששכר וזבולון, שהוא הסכם בין אדם בעל יכולת כלכלית לתלמיד חכם עני.
פירוש נוסף להסכם בין השבטים שם דגש על ההיבט הכלכלי-חברתי של שיתוף הפעולה בין השבטים כך שזבולון ש"שוכן לחוף ימים" אחראי על הסחר הימי ויששכר סוחב על גבו את הפן הלוגיסטי והיבשתי של העסק המשפחתי.[6]
לקריאה נוספתעריכה
- הערך: יששכר, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 383-382.
- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974.
קישורים חיצונייםעריכה
- שבט יששכר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ רבינו בחיי, בפירושו לפרשת תצוה, פרק כ"ח
- ^ במדבר רבה ב ז
- ^ ספר דברי הימים א', פרק י"ב
- ^ בבראשית מו, יג. בבמדבר כו, כג ובדברי הימים א, ז, א.
- ^ שבט לוי לא הוזכר משום שלא קיבל נחלה בארץ, והשבטים ראובן וגד לא הוזכרו משום שכבר קיבלו נחלתם בעבר הירדן המזרחי.
- ^ עץ החיים והכסף, מייקל אייזנברג