קאנטר וגאלופ

הקאנטר והגאלופ (הקרוי גם דהירה) הם וריאציות של מקצבי התנועה המהירים ביותר שיכולים להתבצע על ידי סוסי בית או סוסים אחרים. הקאנטר הוא מקצב מבוקר של שלוש פעימות, בעוד הגאלופ היא וריאציה מהירה יותר ובעלת ארבע פעימות של אותו מקצב. מדובר במקצב טבעי שיש לכל הסוסים, שהוא מהיר יותר מהקצב של רכיבה אומנותית או מקצבים איטיים של רוב הסוסים. הגאלופ הוא המקצב המהיר ביותר של הסוס, עם מהירות של כ-40 עד 48 קמ"ש. מהירות הקאנטר משתנה בין 16 ל-27 קמ"ש, בהתאם לאורך הצעד של הסוס. וריאציה איטית יותר של הקאנטר, הנראית ברכיבה מערבית, נקראת לופ (Lope), והמהירות שלה היא בדרך כלל לא יותר מ-13 עד 19 קמ"ש.

אטימולוגיה

מאז המילונים המוקדמים ביותר הייתה הצעה מוסכמת כי מקור המילה "קאנטר" בא מהעיר האנגלית קנטרברי, מקום עלייה לרגל בימי הביניים, כפי שמוזכר בסיפורי קנטרברי, שם המהירות הנוחה עבור עולי רגל שנסעו למרחקים על גבי סוסים הייתה גבוהה יותר מאשר זאת של רכיבה אמנותית אבל נמוכה יותר מאשר גאלופ.^[1] עם זאת, היעדר ראיות משכנעות הביא את הרוכב בן המאה ה-18 ריצ'רד ברנגר להציע ב-"The History and Art of Horsemanship"^[2] את המקור שלו שמצוין במילונים עכשוויים^[3] – שהמילה מגיעה מהמילה הלטינית cantherius שפירושה סוס מסורס, הידוע ברוגע שלו.

רצף הנחות הרגליים

קאנטר שבו רגלי ימין מובילות, מראה רצף של שלוש פעימות

האנימציה הקלאסית של מויברידג' לגאלופ, המציגה רצף של ארבע פעימות

הקאנטר הוא מקצב בעל שלוש פעימות, כלומר שלוש פעימות פרסה נשמעות על כל פסיעה. כל הנחת רגל היא שלב ה"קרקוע" של הרגל. שלוש הרגליים מרווחות באופן שווה, ואחריהן בא שלב ה"השעיה" של המקצב, כלומר כאשר כל ארבע הרגליים מורמות מהקרקע. שלושת הפעימות וההשעיה נחשבים כפסיעה אחת. התנועה לפסיעה אחד היא כדלקמן:

פעימה א': שלב הקרקוע של הרגל האחורית החיצונית. ישנם רוכבים רבים שחושבים שהרגל הקדמית היא הפעימה הראשונה של הקאנטר, וזה לא נכון. בשלב זה שלוש הרגליים האחרות יורדות מהקרקע.
פעימה ב': שלב הקרקוע בו-זמנית של הרגל האחורית הפנימית והרגל הקדמית החיצונית. הרגל הקדמית הפנימית עדיין מורמת מהקרקע. הרגל האחורית החיצונית (פעימה א'), עדיין נוגעת בקרקע, אך עומדת להתרומם. בגאלופ, פעימה זו מתחלקת, כאשר הרגל האחורית הפנימית נוחתת תחילה והופכת את הדהירה למקצב של ארבע פעימות.
פעימה ג': שלב הקרקוע של הרגל הקדמית הפנימית. הרגל האחורית החיצונית (פעימה א'), מורמת מהקרקע. הרגל האחורית הפנימית והרגל הקדמית החיצונית עדיין נוגעות בקרקע, אך עומדות להרים.
הרגל האחורית הפנימית והרגל הקדמית החיצונית (פעימה ב') מורמות מהקרקע. הרגל הקדמית הפנימית היא כף הרגל היחידה התומכת במשקל הסוס.
הרגל הקדמית הפנימית מורמת מהקרקע.
השעיה: כל ארבע רגלי הסוס מורמות מהקרקע. ככל שהסוס זז מהר יותר, שלב ההשעיה ארוך יותר.

גאלופ (דהירה)

הצמד האלכסוני (במקרה זה, ימנית אחורית ושמאלית קדמית) אינו מסונכרן עוד בגאלופ.

הקאנטר הגאלופ הם מקצבים קשורים, כך שבאמצעות בקשה מהסוס לעבור לגאלופ מקאנטר, הרוכב פשוט מבקש מהסוס להאריך את צעדיו. כאשר הצעד מתארך במידה מספקת, הצמד האלכסוני של פעימה ב' נשבר, וכתוצאה מכך הגאלופ הוא מקצב של ארבע פעימות, כאשר האחורית הפנימית מורמת ראשונה, לפני הקדמית החיצונית. מאזין או משקיף זהיר יכול להבדיל בין קאנטר מורחב לבין גאלופ כתוצאה מהנוכחות של הפעימה הרביעית.^[4]

הגאלופ הוא המקצב המהיר ביותר של הסוס, בממוצע כ-40 עד 48 קמ"ש, והוא משמש בטבע כאשר בעל החיים צריך לברוח מטורפים או פשוט לכסות מרחקים קצרים במהירות. לעיתים רחוקות, סוסים יישארו בגאלופ למשך יותר מ-1.5 עד 3 ק"מ לפני שהם צריכים לנוח, אף על פי שסוסים יכולים להישאר בגאלופ בקצב בינוני למרחקים ארוכים יותר לפני שהם מתחילים להתעייף ויצטרכו להאט.^[4]

את מהירות הגאלופ המהירה ביותר משיג סוס הקווטר, שבספרינט קצר של רבע מייל (0.40 קילומטר) או פחות הוא הגיע למהירויות המתקרבות ל-88.5 קמ"ש.^[5] ספר השיאים של גינס מציין ת'ורוברד שיש לו מהירות ממוצעת של 70.76 קמ"ש לאורך מרחק של שני פרלונגים (402 מ') בשנת 2008.^[6]

שלב ההשהייה, כאשר כל ארבע הרגליים מורמות לרגע מהקרקע.

הובלה

ימין מובילה: השמאלית האחורית נמצאת במקום, השמאלית הקדמית עומדת כרגע לפגוע בקרקע יחד עם הימנית האחורית, הימנית הקדמית תנחת מול השמאלית הקדמית לפעימה האחרונה לפני שלב ההשעיה.

ה"הובלה" של קאנטר מתייחסת לסדר בו מתרחשות הנחות הרגליים. אם הרגל השמאלית האחורית מונחת ראשונה (פעימה א'), ואחריה תגיע הימנית האחורית והשמאלית הקדמית (פעימה ב'), לפני הרגל הימנית הקדמית (פעימה ג'), אומרים שהסוס נמצא על כשימין מובילה. אם הרגל הימנית האחורית היא בפעימה הראשונה, אז הרגל השמאלית הקדמית תהיה הרגל האחרונה שתיגע בקרקע, והסוס יימצא כששמאל מובילה. לכן, אדם על הקרקע יכול לדעת איזו רגל מובילה אצל הסוס על ידי צפייה ברגליים הקדמיות והאחוריות וקביעה באיזה צד הרגליים מובילות, ונוחתות על הקרקע מול הצד הנגדי.

הערות שוליים

^ Tatlock, John (1906). "The Duration of the Canterbury Pilgrimage". PMLA. 21 (2): 485. doi:10.2307/456520. JSTOR 456520.
^ p. 71
^ p. 260
^ ¹ ² Harris, Susan E. Horse Gaits, Balance and Movement New York: Howell Book House 1993 ISBN 0-87605-955-8 pp. 47–49
^ "American Quarter Horse-Racing Basics". America's Horse Daily. American Quarter Horse Association. 26 במאי 2014. אורכב מ-המקור ב-9 במרץ 2016. נבדק ב-2016-03-09. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Fastest speed for a race horse". Guinness World Records. נבדק ב-8 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)

[1] Tatlock, John (1906). "The Duration of the Canterbury Pilgrimage". PMLA. 21 (2): 485. doi:10.2307/456520. JSTOR 456520.

[2] . 71

[3] . 260

[Harris47-4] ¹ ² Harris, Susan E. Horse Gaits, Balance and Movement New York: Howell Book House 1993 ISBN 0-87605-955-8 pp. 47–49

[5] "American Quarter Horse-Racing Basics". America's Horse Daily. American Quarter Horse Association. 26 במאי 2014. אורכב מ-המקור ב-9 במרץ 2016. נבדק ב-2016-03-09. {{cite web}}: (עזרה)

[guinness-6] "Fastest speed for a race horse". Guinness World Records. נבדק ב-8 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]