דוב רבל

רב אמריקאי

הרב ד"ר דוב (ברנרד) רֶבֶליידיש: רעוועל; באנגלית: Bernard Revel; ח' בתשרי תרמ"ו, 17 בספטמבר 1885, פרינאיב' בכסלו ה'תש"א, 2 בדצמבר 1940, ניו יורק) היה רב וראש ישיבה אמריקאי ממוצא ליטאי. נשיאה הראשון ומעצב דמותה של ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק ובהמשך ישיבה יוניברסיטי, בראשית המאה ה-20.

דוב רבל
לידה 17 בספטמבר 1885
קובנה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בדצמבר 1940 (בגיל 55)
בית החולים מאונט סיני, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 2 בדצמבר 1940 עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק ישיבה יוניברסיטי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

נולד בפרינאי הסמוכה לקובנה לרב נחום שרגא רעוועל (רבל) שכיהן כרב בכמה קהילות בליטא, והיה ממקורביו של רבה של קובנה, רבי יצחק אלחנן ספקטור. בילדותו למד עם אביו עד פטירת האב בהיותו בן 12 שנים.

אחרי פטירת אביו למד תקופה קצרה בישיבת טלז, אצל רבי יוסף לייב בלוך ורבי יצחק בלזר, עד עלייתו של האחרון לארץ ישראל.

ב-1906 היגר לארצות הברית, וב-1909 נישא לשרה טרביס. אחרי חתונתו למד במכללת דרופסי, ממנה קיבל תואר דוקטור.

מ-1915 ועד פטירתו כיהן כנשיא וראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק.

הוא נפטר בב' בכסלו ה'תש"א, 2 בדצמבר 1940.

לאחר פטירתו נקראה על שמו המחלקה ללימודים שמיים בישיבה יוניברסיטי.

הוא הניח אחריו שני בנים: נחום שרגא ואליעזר צבי; אליעזר צבי רבל הוא מחבר "אוצר הסוטה" על הלכות סוטה במשנה תורה לרמב"ם, והיה מעורכי האנציקלופדיה היהודית.

פעילות ציבורית

עריכה

פעילותו כנשיא וראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן

עריכה

ב-1915 נקרא לעמוד בראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן שהייתה אז בשנותיה הראשונות, עם כניסתו לתפקיד הכניס לתוכנית הלימודים בישיבה השכלה כללית, באמצעות בית ספר תיכוני שסונף לישיבה, לראשונה בישיבות ארצות הברית. וב-1921 צירף לישיבה את בית המדרש למורים של המזרחי. המניע לפעולות אלו הייתה הנחתו שהעדר האפשרות להשכלה כזו, היה הגורם לאי-המראתו של המוסד בשנותיו הראשונות. בשלב מאוחר יותר בשנות ה-30, הצליח לקבל אישור לפתיחת מכללה מוכרת בתוך הישיבה, דבר שאיפשר הענקת תארים אקדמיים לתלמידים, שיכלו מעתה ללמוד בסביבת לימודים החפה מדעות הנוגדות את הדת במוצהר.

במקביל פעל לחזק את הצד התורני של המוסד, לשם כך חיפש רבנים ידועים מקרב הר"מים בישיבות ליטא ולהביאם לארצות הברית כדי שירצו בישיבתו. ראשון להם היה רבי שלמה פוליצ'ק "העילוי ממייצ'ט", שהרצה בישיבה בין השנים תר"פ-תרפ"ח. לאחר פטירתו ב-1928, הביא הרב רבל במקומו גאון ליטאי מפורסם לא פחות, הרב משה סולובייצ'יק, בנו של סמל הלמדנות הליטאית החדשה, רבי חיים מבריסק. באופן עקבי, דאג שרבנים נודעים שהזדמנו מסיבות שונות לניו יורק, ישתתפו כמרצים-אורחים בתוכנית הלימודים של הישיבה, דבר שתרם לפרסומה. אחד מהם, רבי שמעון שקופ, הרצה בישיבה במשך שנה שלמה.

פעילות תורנית כללית

עריכה

הרב רבל היה פעיל בחיים הציבוריים של יהדות ארצות הברית אף מחוץ לכותלי ישיבתו, והיה דמות מוכרת ומשפיעה גם בסצנה הספרותית-תורנית. הוא היה מראשי אגודת הרבנים, ממייסדי ארגון "עזרת תורה", וחבר בהסתדרות המזרחי.

הוא פרסם עשרות מאמרים בכתבי העת התורניים האמריקאיים, והיה מעורכי האנציקלופדיה "אוצר ישראל", בה כתב עשרות ערכים.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דוב רבל בוויקישיתוף
מפרסומיו הזמינים לעיון מקוון