דוב רבל
הרב ד"ר דוב (ברנרד) רֶבֶל (ביידיש: רעוועל; באנגלית: Bernard Revel; ח' בתשרי תרמ"ו, 17 בספטמבר 1885, פרינאי – ב' בכסלו ה'תש"א, 2 בדצמבר 1940, ניו יורק) היה רב וראש ישיבה אמריקאי ממוצא ליטאי. נשיאה הראשון ומעצב דמותה של ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק ובהמשך ישיבה יוניברסיטי, בראשית המאה ה-20.
לידה |
17 בספטמבר 1885 קובנה, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
2 בדצמבר 1940 (בגיל 55) בית החולים מאונט סיני, ארצות הברית |
השכלה | אוניברסיטת ניו יורק |
תקופת הפעילות | ? – 2 בדצמבר 1940 |
מעסיק | ישיבה יוניברסיטי |
תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
קורות חיים
עריכהנולד בפרינאי הסמוכה לקובנה לרב נחום שרגא רעוועל (רבל) שכיהן כרב בכמה קהילות בליטא, והיה ממקורביו של רבה של קובנה, רבי יצחק אלחנן ספקטור. בילדותו למד עם אביו עד פטירת האב בהיותו בן 12 שנים.
אחרי פטירת אביו למד תקופה קצרה בישיבת טלז, אצל רבי יוסף לייב בלוך ורבי יצחק בלזר, עד עלייתו של האחרון לארץ ישראל.
ב-1906 היגר לארצות הברית, וב-1909 נישא לשרה טרביס. אחרי חתונתו למד במכללת דרופסי, ממנה קיבל תואר דוקטור.
מ-1915 ועד פטירתו כיהן כנשיא וראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק.
הוא נפטר בב' בכסלו ה'תש"א, 2 בדצמבר 1940.
לאחר פטירתו נקראה על שמו המחלקה ללימודים שמיים בישיבה יוניברסיטי.
הוא הניח אחריו שני בנים: נחום שרגא ואליעזר צבי; אליעזר צבי רבל הוא מחבר "אוצר הסוטה" על הלכות סוטה במשנה תורה לרמב"ם, והיה מעורכי האנציקלופדיה היהודית.
פעילות ציבורית
עריכהפעילותו כנשיא וראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן
עריכהב-1915 נקרא לעמוד בראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן שהייתה אז בשנותיה הראשונות, עם כניסתו לתפקיד הכניס לתוכנית הלימודים בישיבה השכלה כללית, באמצעות בית ספר תיכוני שסונף לישיבה, לראשונה בישיבות ארצות הברית. וב-1921 צירף לישיבה את בית המדרש למורים של המזרחי. המניע לפעולות אלו הייתה הנחתו שהעדר האפשרות להשכלה כזו, היה הגורם לאי-המראתו של המוסד בשנותיו הראשונות. בשלב מאוחר יותר בשנות ה-30, הצליח לקבל אישור לפתיחת מכללה מוכרת בתוך הישיבה, דבר שאיפשר הענקת תארים אקדמיים לתלמידים, שיכלו מעתה ללמוד בסביבת לימודים החפה מדעות הנוגדות את הדת במוצהר.
במקביל פעל לחזק את הצד התורני של המוסד, לשם כך חיפש רבנים ידועים מקרב הר"מים בישיבות ליטא ולהביאם לארצות הברית כדי שירצו בישיבתו. ראשון להם היה רבי שלמה פוליצ'ק "העילוי ממייצ'ט", שהרצה בישיבה בין השנים תר"פ-תרפ"ח. לאחר פטירתו ב-1928, הביא הרב רבל במקומו גאון ליטאי מפורסם לא פחות, הרב משה סולובייצ'יק, בנו של סמל הלמדנות הליטאית החדשה, רבי חיים מבריסק. באופן עקבי, דאג שרבנים נודעים שהזדמנו מסיבות שונות לניו יורק, ישתתפו כמרצים-אורחים בתוכנית הלימודים של הישיבה, דבר שתרם לפרסומה. אחד מהם, רבי שמעון שקופ, הרצה בישיבה במשך שנה שלמה.
פעילות תורנית כללית
עריכההרב רבל היה פעיל בחיים הציבוריים של יהדות ארצות הברית אף מחוץ לכותלי ישיבתו, והיה דמות מוכרת ומשפיעה גם בסצנה הספרותית-תורנית. הוא היה מראשי אגודת הרבנים, ממייסדי ארגון "עזרת תורה", וחבר בהסתדרות המזרחי.
הוא פרסם עשרות מאמרים בכתבי העת התורניים האמריקאיים, והיה מעורכי האנציקלופדיה "אוצר ישראל", בה כתב עשרות ערכים.
קישורים חיצוניים
עריכה- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ד"ר דב רבל זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 127, באתר היברובוקס
- הרב דוב רבל באתר ישיבה יוניברסיטי
- רבי דוב רבל, קברו ופרטים נוספים באתר kevarim.com
- מפרסומיו הזמינים לעיון מקוון
- דוב רעוועל, תרגום יונתן על התורה, ניו יורק תרפ"ה, באתר היברובוקס
- דוב רבל, ביאורי הלכות, ירושלים תרצ"ח, באתר היברובוקס
- דוב רבל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- דוב רבל (1885-1940), דף שער בספרייה הלאומית