פתיחת התפריט הראשי

ביוגרפיהעריכה

אביו, אוריאל הד, שימש פרופסור בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ועמד בראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית. הד למד לתואר ראשון ושני בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית והשלים דוקטורט באוניברסיטת אוקספורד ב-1976. הדיסרטציה שלו, בהנחיית סר סטיוארט המפשייר וסר ג'פרי וארנוק, הייתה בנושא "The Status of Supererogatory Acts in Ethical Theory". לאחר מכן החל להרצות בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. הד היה מרצה אורח באוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת ברקלי ועוד.

תחומי המחקר של הד הם אתיקה, פילוסופיה פוליטית וביואתיקה. הוא חבר במועצה הלאומית לביואתיקה ובוועדות ציבוריות בנושאים של פונדקאות, חוק החולה הנוטה למות, ניסויים רפואיים בבני אדם, טכנולוגיות גנטיות ואתיקה במחקר.

הד נשוי ואב לבן. אשתו, מילי הד, היא פרופסור לאמנות מודרנית ועכשווית באוניברסיטה העברית. אחיו, מיכאל הד (1943–2014), היה פרופסור להיסטוריה, גם הוא באוניברסיטה זו.

ספריועריכה

עריכהעריכה

  • Toleration: An Elusive Virtue, Princeton: Princeton University Press, 1996

תרגוםעריכה

פרסיםעריכה

בשנת 2017 זכה הד בפרס א.מ.ת (פרס האמנות המדע והתרבות), בקטגוריה מדעי הרוח והיהדות: פילוסופיה.[1]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה