אמנות מודרנית

כינוי לאמנות שנוצרה משלהי המאה ה-19 ועד לשנות השבעים של המאה ה-20

אמנות מודרנית, או מודרניזם, הוא כינוי לאמנות שנוצרה משלהי המאה ה-19 ועד לשנות השבעים של המאה ה-20. אמנות מודרנית מתאפיינת בגישה לפיה יצירות אמנות בתחומים אלה אינן חייבות להדמות לאובייקט המופיע בהן, משום שהמצאת הצילום הפכה יעד זה למיושן. במקום זאת החלו אמנים לעסוק בניסיונות חדשניים להצגת העולם, וברעיונות חדשניים על הטבע, החומרים ומטרות האמנות, מתוך גישות אסתטיות שונות.

לא הכול התרגלו למהפכה זו בדרכה של האמנות, שמצריכה הסתגלות של הצופה. יצירה קוביסטית, לדוגמה, עלולה להיות בלתי מובנת לצופה בה, אם הוא לא מכיר את הז'אנר של היצירה, ואת הסיבות להיווצרותו. כך הדבר גם ביצירה דאדאיסטית או סוריאליסטית. הכרת הז'אנר של היצירה, והבנת הסיבות לקונוונציות שלו, יכולים לשמש כעוגן פרשני.

אחד התאורטיקנים המרכזיים של האמנות המודרניסטית היה האמריקאי קלמנט גרינברג שראה את האמנות המופשטת כדרך לחדד את הנושא העיקרי של האמנות - תהליך יצירתה כדיאלוג בין האמן-היצירה-והצופה.

זרמים וגישות באמנות המודרנית עריכה

 
העלמות מאביניון, ציור שמן על בד של פיקאסו
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

שלילת האמנות המודרנית עריכה

יצירות של אמנות מודרנית מהוות לעיתים נושא ללעג, ואפילו לשנאה, מכיוונם של אנשים הרואים באמנות הקלאסית את הדרך האחת והיחידה ליצירה אמנותית בעלת ערך.

בשנת 1937 הציגו הנאצים במינכן (ולאחר מכן בערים נוספות בגרמניה ובאוסטריה) תערוכה בשם "אמנות מנוונת" (Entartete Kunst). התערוכה נועדה להציג את כל מה שמושחת, מנוון וסוטה באמנות המודרנית, והוצגו בה יצירות של טובי האמנים המודרניים של המחצית הראשונה של המאה ה-20, ובהם אנרי מאטיס, פבלו פיקאסו, מקס ארנסט, פיט מונדריאן, אדוורד מונק, מארק שאגאל, וסילי קנדינסקי ועוד. התצוגה נחשבה לבלתי מוסרית, ולכן נאסר על ילדים לצפות בה.

בשנת 1994 עלה להצגת בכורה המחזה "אמנות" מאת המחזאית הצרפתייה יסמינה רזה, שהנושא המרכזי בו הוא אדם שקונה "חתיכת בד צבועה לבן" בהון עתק. המחזה תורגם לכ-35 שפות, כולל עברית.

בתחילת 2004 יצא לאור בעברית ספרו של הסאטיריקן אפרים קישון, "נקמתו המתוקה של פיקאסו", המהווה סאטירה ביקורתית על האמנות המודרנית. "אני לא סתם חושב שהאמנות המודרנית היא רמאות, אני פשוט יודע זאת", אמר קישון בראיון בגלי צה"ל. הספר ספג ביקורת ממספר אמנים ישראלים, בהם הצייר יאיר גרבוז, שכינה אותו "טקסט ילדותי ואלים".

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה