פתיחת התפריט הראשי
דוד זיצ'ק, בוטנאי ואסטרונום חובב

דוד זיצ'ק (190415 בספטמבר[1] 1990) היה בוטנאי, מייסד "אגודת אסטרונומים חובבים בישראל", ומקים מצפה הכוכבים הראשון והפלנטריום הראשון בישראל.

ביוגרפיהעריכה

דוד זיצ'ק נולד בברנו שבצ'כוסלובקיה. זיצ'ק היה הצעיר מבן 5 אחים. אביו, צבי בנימין, היה פקיד גבוה בחברה למסחר, הוא נפטר לפני מלחמת העולם השנייה. אחד האחים, זיגפריד, היה חייל במלחמת העולם הראשונה, הוא חזר חולה בדלקת ריאות ונפטר. אחיו הבכור, לודוויג, ואחותו רוזה ומרבית בני משפחתם נספו בשואה. זיצ'ק הצליח להעלות לארץ את אמו ואת אחיו אלעזר. הוא גדל בבית דתי-מסורתי עם יחס חיובי לציונות. בהתאם לכך, בגיל 11 הצטרף לתנועה "תכלת לבן" (בלאו-וייס). בהמשך היה מדריך בתנועה ובשנת 1929, בהיותו בן 23, הגיע לתפקיד של מדריך ראשי של התנועה בעיר. תחילת פעילותו הציונית הייתה מכירת בולים ואחריות על הקופסאות הכחולות של קק"ל. בשנת 1927 אירגן תערוכה על עבודות קק"ל במסגרת הקונגרס הציוני, בתערוכה ביקר גם אוסישקין. בגיל מבוגר יותר היה ה"מהימן" המקומי של קק"ל, ואף רשמו אותו בספר הזהב בתוספת מכתב הוקרה אישי מאוסישקין על פעילותו.

מיד עם סיום הלימודים בבית הספר התיכון החל בלימודים גבוהים בחקלאות, מתוך כוונה לעלות לארץ ישראל. הוא סיים את לימודיו ועבד במחלקות לבוטניקה ולבקטריולוגיה חקלאית, ובמחלקה לגידול והשבחת צמחים. בין השנים 1931–1933 שירת בצבא הצ'כי בחיל התותחנים. ב-1934 נישא זיצ'ק לעליזה לבית בלונסקי ועלה איתה לארץ ישראל. בהמשך לזוג נולדו שתי בנות. עם עלייתו לארץ ישראל היה פעיל בסניף הירושלמי של מפלגת הפועלים המאוחדת. בשנתו הראשונה בארץ עבד בתחנת הניסיונות החקלאית ברחובות, כיום מרכז וולקני, ובנובמבר 1936 עבר לאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא עבד באוניברסיטה ובמקביל לעבודתו הרבה לעסוק בפעילות ציבורית בהתנדבות.

באוניברסיטה העברית עבד זיצ'ק במחלקה לבוטניקה ועסק בהוראה ובניהול המעבדות בכל ענפי הבוטניקה עד לשנת 1955, תחילה בהר הצופים ואחר-כך ברחוב ממילא. זיצ'ק סייע בעריכת המגדיר לצמחי ארץ ישראל, שנערך על ידי מיכאל זהרי ונעמי פיינברון, והוא מוזכר במהדורה שיצאה בשנת 1956. בשנת 1955 היה פעיל בתוכנית להקמת בית הספר לרוקחות, שם עבד כמנהל המחלקה לכימיה של חומרי טבע ופרמקוגנוזיה עד לפרישתו ב-1987.

הוא עסק בבוטניקה של צמחי תרבות וצמחי מרפא וכן באתנובוטניקה, פולקלור של צמחי מרפא. פרסם מאמרים בתחום זה[2] וברשותו היה אוסף ענק של צמחי מרפא אותו ליקט במשך השנים. האוסף עבר עיבוד לפורמט דיגיטלי. במסגרת עבודתו כבוטנאי, עסק גם בתחום הקשור לארכאולוגיה. שרידי צמחים שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות הובאו אליו והוא עסק בהגדרתם ואף פרסם עבודות בתחום זה. זיצ'ק השתתף כמה פעמים במשלחות ארכאולוגיות, כמו בחפירות במערות מדבר יהודה עם פסח בר-אדון.[3]

פעילות התנדבותיתעריכה

ב-1936 ייסד אגודה שמטרתה להפיץ את ידיעת הטבע באמצעות מתן הרצאות והקמת אוספים ומעבדות לשימושם של תלמידים מחוץ למסגרת האוניברסיטה. מאוחר יותר נקראה האגודה "אגודת אייג", על שם פרופ' אלכסנדר אייג. אל האגודה צירף מרצים מהאוניברסיטה, במקצועות שונים של מדעי הטבע, בהם מ. אבנימלך, א. בק, ב. קירזון, אהרן שולוב, י. שטנר ומ. שטקליס.

ב-1951 ייסד את "אגודת אסטרונומים חובבים בישראל" (האגודה הישראלית לאסטרונומיה) עם ד"ר אדגר היילברונר וד"ר יוסף זמורה. האגודה יזמה תצפיות לקהל הרחב, הרצאות למבוגרים וחוגים לנוער. ב-1952 הוקם מצפה הכוכבים הראשון בישראל. המצפה הוקם בירושלים, בצריפים של האוניברסיטה העברית בטלביה, שם שכנה באותו זמן המחלקה לזואולוגיה. הבניין נבנה מכספי אגודת האסטרונומים, והטלסקופ שעמד לרשות האגודה עוד קודם לכן ושימש לתצפיות, היה מתנת חובב מארצות הברית לאוניברסיטה. לימים נבנו על שטח זה בית הנשיא ומכון ון ליר.

 
פלנטריום

ב-1956 הוקם בירושלים הפלנטריום הראשון בארץ. המכשיר והבנייה נתרמו על ידי מר נחום זאב ויליאמס. הפלנטריום הופעל בהתנדבות במשך 30 שנה על ידי זיצ'ק ויותר מאוחר על ידי חניכיו. כמה מחברי האגודה הצעירים המשיכו אחר כך בלימודים גבוהים באסטרונומיה ואסטרו-פיזיקה ועומדים היום בראש מחלקות באוניברסיטאות בארץ.
באפריל 1969 ייצג זיצ'ק את ישראל בקונגרס הבינלאומי הראשון לחובבי אסטרונומיה בבולוניה, איטליה, איגוד שהוקם במקביל לאיגוד האסטרונומים המקצועי הבינלאומי. הוא כהן כחבר במועצה הראשונה.

לאחר פטירתו, הוקמה ספריה לזכרו במצפה הכוכבים בגבעתיים. בספריה זו מוצגים ספרי האסטרונומיה האישיים שלו וחוברות כתב העת "הכוכבים בחודשם", אותן הוציא לאור במשך 18 שנה, חודש בחדשו. בחוברות היו מאמרים שתורגמו או נכתבו על ידי זיצ'ק וחברי אגודה אחרים, וכן טבלאות על המהלכים של כוכבי הלכת, השמש והירח ותופעות מיוחדות לאותו חודש.

בין השאר התפרסמו בכתב עת זה, פרקי מבוא באסטרונומיה, אותם התכוון לקבץ לספר "מבוא לאסטרונומיה" בעברית.

פעילות במסגרת ההגנהעריכה

אותו טלסקופ, של מצפה הכוכבים, שימש לפי הצעתו של זיצ'ק למטרת תצפיות צבאיות עבור ארגון ההגנה. זיצ'ק פעל כאחראי על מי שעסקו בתצפיות אל מעבר לגבול, והוא עצמו ישב בתצפית בקומה העליונה של בית פולצ'ק ומסר מידע על תנועות הצבא הירדני.

במאמר מעיתון הארץ מה-19 בספטמבר 2007, מספר פרופ' מרדכי גיחון, אז קצין המודיעין של ההגנה: "הכל התחיל בוקר אחד, בסתיו 1947, כשדוד זיצ'ק התייצב מולי. הוא הציג עצמו כחובב אסטרונומיה ואמר שעם הטלסקופים שלו הוא יכול לעזור לנו ... האסטרונומים הצליחו לספק מדי יום תמונות תקריב של עמדות הלגיון הערבי... בהגנה קראו ליחידה ה"אנשים של זיצ'ק".[4]

פרסומים בבוטניקהעריכה

  • D. V. Zaitschek, Shoshana Levontin, Investigations in phenol-containing essential oils of labiatae from Israel. Prarmeceutical Association of Israel, 1971.
  • Ruth Segal, Ilana Milo-Goldzweig, H. Schupper, D.V. Zaitschek, Effect of ester groups on the haemolytic action of sapogenins—II: Esterification with bifunctional acids, Biochemical Pharmacology, Volume 19, Issue 8, August 1970, Pages 2501–2507.
  • Ruth Segal, M. Mansour, D.V. Zaitschek, Effect of ester groups on the haemolytic action of some saponins and sapogenins, Biochemical Pharmacology, Volume 15, Issue 10, October 1966, Pages 1411–1416.
  • D.V. Zaitschek, Remains of Cultivated Plants from the Caves of Naḥal Mishmar: Preliminary Note, Israel Exploration Journal, Vol. 11, No. 1/2. THE EXPEDITION TO THE JUDEAN DESERT, 1960 (1961), pp. 70-72.
  • D.V. Zaitschek ,1962, Remains of Plants from the Cave of the Pool. Israel Exploration Journal Vol. 12:184-185.
  • D.V. Zaitschek, 1959 Remains of Cultivated Plants from Horvat Beter (Beersheba): Preliminary Note. Atiqot 2: 48-52.
  • The mechanism of the hypotensive effect of Lignum aloes. J. Benbassat, FG. Sulman, D.V. Zaitschek., Arch Int Pharmacodyn Ther. 1959, 120(2):141-51.

פרסומים באסטרונומיהעריכה

חוברות "הכוכבים בחדשם", בתוכן התפרסמו "פרקי מבוא באסטרונומיה", אותם התכוון לקבץ לספר "מבוא לאסטרונומיה" בעברית. הוא לא זכה לכך.
חוברת הכוכבים בחדשם, גלילאו גליליי
מאמר בנושא קונגרס בינלאומי ראשון של אסטרונומים חובבים בבולוניה:
דף ראשון דף שני דף שלישי

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ http://pubget.com/author/d-v-zaitschek
  3. ^ vi. Zaitscheck, D.V., 1980. Plant Remains from the Cave of the Treasure. In The Cave of the Treasure, ed. P. Bar-Adon, pp. 223-227. The Israel Exploration Society, Jerusalem.
  4. ^ http://www.haaretz.co.il/1.1442680