דוכסות בוואריה-לנדסהוט
דוכסות בוואריה-לנדסהוט (בגרמנית: Herzogtum Bayern-Landshut), הייתה דוכסות שהתפצלה מדוכסות בוואריה, והתקיימה בין השנים 1353–1505. בשנת 1503 פרצה מלחמת לנדסהוט על ירושת הדוכסות, ובשנת 1505 אוחדה הדוכסות עם בוואריה-מינכן לדוכסות בוואריה המאוחדת.
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | דוכסות | ||
| שפה נפוצה | גרמנית | ||
| עיר בירה | לנדסהוט | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | חלוקת דוכסות בוואריה התחתונה | ||
| תאריך | 1353 | ||
| פירוק | איחוד דוכסות בוואריה מחדש | ||
| תאריך | 1505 | ||
| ישות קודמת |
 דוכסות בוואריה התחתונה | ||
| ישות יורשת |
 דוכסות בוואריה  רוזנות פפאלץ-נויבורג | ||
| שונות | |||
 | |||
  | |||
היסטוריה
עריכהבשנת 1340 איחד לודוויג הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה את דוכסות בוואריה מחדש, ובנוסף לזאת שלט עם אשתו מרגרט השנייה, רוזנת אנו ברוזנויות אנו הולנד וזילנד. לאחר מותו בשנת 1347 שלטו בניו בכל הנחלה במשותף, ובשנת 1349 חולקה בחוזה לנדסברגר דוכסות בוואריה מחדש בין בניו, לבוואריה העליונה ובוואריה התחתונה. בשנת 1353 חולקה בוואריה התחתונה בחוזה רגנסבורג לדוכסות בוואריה-לנדסהוט שבה שלט שטפן השני, דוכס בוואריה, ולדוכסות בוואריה-שטראובינג שבה שלטו במשותף אלברכט הראשון, דוכס בוואריה ווילהלם הראשון, דוכס בוואריה.
בשנת 1375 מת שטפן השני, דוכס בוואריה, ובניו שטפן השלישי, דוכס בוואריה, פרידריך, דוכס בוואריה ויוהאן השני, דוכס בוואריה ירשו בשותפות את נחלותיו. בשנת 1392 חולקה דוכסות בוואריה בין האחים: יוהאן השני, דוכס בוואריה קיבל את דוכסות בוואריה-מינכן, פרידריך, דוכס בוואריה קיבל את דוכסות בוואריה-לנדסהוט, ואילו שטפן השלישי, דוכס בוואריה קיבל את דוכסות בוואריה-אינגולשטאדט.
בשנת 1393 מת פרידריך, דוכס בוואריה, ובנו היינריך השישה עשר, דוכס בוואריה עלה לשלטון במקומו, תוך שהוא הופך לאחד האצילים העשירים ביותר בגרמניה. בשנת 1410 דיכא היינריך באכזריות מרד של אזרחי לנדסהוט, ובשנים לאחר מכן נלחם נגד דודנו לודוויג השביעי, דוכס בוואריה, ואף הקים נגדו בשנת 1414 את ליגת קונסטנץ.
בשנת 1425 נרצח יוהאן השלישי, דוכס בוואריה-שטראובינג, ובשנת 1429 פסק זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בבוררות פרשבורג על חלוקת דוכסות בוואריה-שטראובינג בין הענפים האחרים של בוואריה. בשנת 1445 מת לודוויג השמיני, דוכס בוואריה-אינגולשטאדט, ובשנת 1447 קיבל היינריך את כל דוכסות בוואריה-אינגולשטאדט. בשנת 1450 מת היינריך, ובנו לודוויג התשיעי, דוכס בוואריה עלה לשלטון במקומו.
בשנת 1456 כבש לודוויג את הערים החופשיות הקיסריות דינקלזביל ודונאוורת, ובעקבות כך הטיל עליו פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בשנת 1458 חרם קיסרי. בשנת 1459 פרצה מלחמה בין לודוויג לאלברכט השלישי, הנסיך הבוחר מברנדנבורג, ובמהלכה הביס לודוויג את אלברכט השלישי בקרב גינגן. בשנת 1463 נחתם הסכם שלום בפראג בין לודוויג לפרידריך השלישי ולאלברכט השלישי, ובו החזיר לודוויג את הערים שכבש.
בשנת 1472 ייסד לודוויג את אוניברסיטת לודוויג-מקסימיליאנוס באינגולשטאדט, אשר הועברה בשנת 1800 ללנדסהוט, ולאחר מכן למינכן, והיא קיימת עד היום. בשנת 1479 מת לודוויג, ובנו גאורג, דוכס בוואריה עלה לשלטון במקומו. בתחילה ניסה גאורג יחד עם בן דודו אלברכט הרביעי, דוכס בוואריה להרחיב את השפעתו באוסטריה, אולם לאחר מכן זנח את תוכניותיו והשלים עם פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. מאוחר יותר הפך גאורג לבעל בריתו של מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ותמך בו במסעותיו בשוואביה, שווייץ, גלדרן והונגריה.
בשנת 1503 מת גאורג, דוכס בוואריה, ואלברכט הרביעי, דוכס בוואריה-מינכן ירש את נחלותיו ואיחד תחת שלטונו את כל בוואריה. אולם בעקבות התנגדותו של רופרכט מפפאלץ, בישוף פרייזינג, חתנו של גאורג, פרצה מלחמת לנדסהוט, שבסיומה הוחלט שבנו של רופרכט אוטו היינריך יקבל את רוזנות פפאלץ-נויבורג, ואילו שאר הנחלה תישאר בידי אלברכט.
לאחר מכן
עריכהבשנת 1506 העביר אלברכט הרביעי, דוכס בוואריה חוק שמנע את חלוקת הדוכסות שוב. בשנת 1623 קיבל מקסימיליאן הראשון, דוכס בוואריה תואר נסיך בוחר, בשל עזרתו לפרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה נגד קרובו פרידריך החמישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ במהלך מלחמת שלושים השנים.
