דוכסות סקסוניה-מיינינגן

דוכסות סקסוניה-מיינינגןגרמנית: Sachsen-Meiningen; נהגה "זקסן-מיינינגן") הוא שמה של דוכסות גרמנית קטנה, שנוצרה על ידי פיצול דוכסות סקסוניה-גותה (גותה הסקסונית) ב-1680 והתקיימה עד 1918.

דוכסות סקסוניה-מיינינגן
Herzogtum Sachsen-Meiningen
דגלסמל
ממשל
משטר מונרכיה
שפה נפוצה גרמנית
עיר בירה מיינינגן
גאוגרפיה
יבשת אירופה
היסטוריה
הקמה פיצול דוכסות סקסוניה-גותה
תאריך 1680
פירוק מלחמת העולם הראשונה
תאריך 1918
ישות קודמת דוכסות סקסוניה-גותה
ישות יורשת המדינה החופשית סקסוניה-מיינינגן
דוכסות סקסוניה-מיינינגן

היסטוריה

עריכה

בית וטין

עריכה

בית וטין החזיק בנחלות נרחבות בסקסוניה, סקסוניה-אנהלט, ותורינגיה. בשנת 1485 פוצלה הנחלה בין בניו של פרידריך השני, הנסיך הבוחר מסקסוניה; ארנסט, הנסיך הבוחר מסקסוניה קיבל את החלק המערבי (תורינגיה), ואילו אלברכט השלישי, דוכס סקסוניה קיבל את החלק המזרחי (סקסוניה). בשנת 1547 ויתר יוהאן פרידריך מסקסוניה על תואר הנסיך הבוחר לאחיינו מוריץ, הנסיך הבוחר מסקסוניה, בעקבות המלחמה השמלקלדית, וקיבל את התואר דוכס סקסוניה. לאחר מותו פוצלה הדוכסות בין בניו; יוהאן פרידריך השני, דוכס סקסוניה קיבל את אזור אייזנך וקובורג, יוהאן וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר קיבל את אזור ויימאר, ואילו יוהאן פרידריך השלישי, דוכס סקסוניה-גותה קיבל את אזור גותה. בשנת 1566 ירש יוהאן וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר את אחיו, אך בשנת 1572 שוב פוצלה הדוכסות בין יוהאן וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר לבין אחייניו יוהאן קזימיר, דוכס סקסוניה-קובורג ויוהאן ארנסט, דוכס סקסוניה-אייזנך. לאחר מותו של פרידריך וילהלם הראשון, דוכס סקסוניה-ויימאר בנו של יוהאן וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר בשנת 1602, חולקה הדוכסות בין אחיו יוהאן השני, דוכס סקסוניה-ויימאר ובין בנו יוהאן פיליפ, דוכס סקסוניה-אלטנבורג. בשנת 1640 נתן וילהלם הראשון, דוכס סקסוניה-ויימאר את חלק מנחלתו לאחיו הצעיר ארנסט הראשון, דוכס סקסוניה-גותה, שירש בשנת 1672 את דוכסות סקסוניה-אלטנבורג. לאחר מותו בשנת 1675 שלטו בניו במשותף, ובשנת 1680 פוצלה הדוכסות בין שבעת בניו; פרידריך הראשון, דוכס סקסוניה-גותה-אלטנבורג, אלברכט החמישי, דוכס סקסוניה-קובורג, ברנהרד הראשון, דוכס סקסוניה-מיינינגן, היינריך, דוכס סקסוניה-רמהילד, כריסטיאן, דוכס סקסוניה-אייזנברג, ארנסט השלישי, דוכס סקסוניה-הילדבורגהאוזן, ויוהאן ארנסט, דוכס סקסוניה-זאלפלד.

דוכסות סקסוניה-מיינינגן

עריכה
 
ארמון אליזבתנבורג, מקום מושבם של דוכסי סקסוניה-מיינינגן

ברנהרד הראשון, דוכס סקסוניה-מיינינגן בחר את מקום מגוריו במיינינגן, ובכך הפכה נחלתו לדוכסות סקסוניה-מיינינגן. בשנת 1706 מת ברנהרד הראשון, דוכס סקסוניה-מיינינגן, ובנו ארנסט לודוויג הראשון, דוכס סקסוניה-מיינינגן עלה לשלטון במקומו. מכיוון שברנהרד לא ציווה שארנסט לודוויג יירש לבדו, היו אמורים אחיו פרידריך וילהלם ואנטון אולריך לרשת עמו את השלטון במשותף. אולם ארנסט לודוויג חתם עמם על הסכם, ולפיו הם ויתרו על השלטון בעד לתמורה ממונית.

בשנת 1724 מת ארנסט לודוויג הראשון, דוכס סקסוניה-מיינינגן, ובנו ארנסט לודוויג השני, דוכס סקסוניה-מיינינגן עלה לשלטון במקומו, אולם מכיוון שהיה קטין, מונו דודיו פרידריך וילהלם ואנטון אולריך לעוצרי הדוכסות. ב-24 בפברואר 1729 מת ארנסט לודוויג, ובמקומו עלה לשלטון אחיו קרל פרידריך, דוכס סקסוניה-מיינינגן, תוך שפרידריך וילהלם ואנטון אולריך ממשיכים לכהן כעוצרים עד לשנת 1733.

בשנת 1743 מת קרל פרידריך ללא ילדים, ופרידריך וילהלם, דוכס סקסוניה-מיינינגן עלה לשלטון במקומו. פרידריך וילהלם לא נישא ולא היו לו ילדים, ומשום כך לאחר מותו ב-10 במרץ 1746, עלה לשלטון במקומו אחיו למחצה אנטון אולריך, דוכס סקסוניה-מיינינגן.

בשינויים שחלו במדינות תורינגיה בשנת 1826, לאחר מותו של פרידריך הרביעי, דוכס סקסוניה-גותה-אלטנבורג ללא יורשים, קיבל ברנהרד השני, דוכס סקסוניה-מיינינגן נחלות שהשתייכו לדוכסות סקסוניה-הילדבורגהאוזן ולדוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד.

במלחמת אוסטריה–פרוסיה תמך ברנהרד השני, דוכס סקסוניה-מיינינגן באוסטריה, ובעקבות התבוסה נאלץ להתפטר ולהעביר את השלטון לבנו גאורג השני, דוכס סקסוניה-מיינינגן, שהצטרף לקונפדרציה הצפון-גרמנית.

בשנת 1870 לחמו כוחות הנסיכות לצד פרוסיה במלחמת צרפת–פרוסיה, ובשנת 1871 הצטרפה הנסיכות לאימפריה הגרמנית.

פירוק הדוכסות

עריכה

לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, נאלץ ברנהרד השלישי, דוכס סקסוניה-מיינינגן להתפטר, ובתחומי הדוכסות הוקמה המדינה החופשית סקסוניה-מיינינגן שהצטרפה בשנת 1920 למדינת תורינגיה.

שליטי סקסוניה-מיינינגן

עריכה

דוכסי סקסוניה-מיינינגן

עריכה

ראשי בית סקסוניה-מיינינגן

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה