דומניקו מיקלה
דומניקו מיקלה (באיטלקית: Domenico Michele; נפטר בשנת 1130) היה הדוכס ה-35 של ונציה. דומניקו כיהן כדוג'ה מנפילתו של קודמו, אורדלאפו פאליירו בקרב בזארה בשנת 1117 ועד פטירתו.
 | |||||
| לידה |
המאה ה־11  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1129 ונציה, הרפובליקה של ונציה | ||||
| מדינה |
הרפובליקה של ונציה | ||||
| מקום קבורה |
San Giorgio Monastery | ||||
| שושלת מיקלה | |||||
|
| |||||
| |||||
  | |||||
באוגוסט 1122 יצא דומניקו בראש צי ונציאני בן 100 ספינות, שכלל כ-15,000 לוחמים להגנה על ארץ הקודש. הצי הפליג תחת דגל פטרוס הקדוש (היינו, תחת דגל האפיפיור). במהלך החורף של אותה שנה צר הצי על קורפו, אולם המצור הוסר באביב לאחר שמלך ירושלים, בולדווין השני נפל בשבי המוסלמי, וצבא מצרי פאטימי פלש לארץ. הצי יצא לעבר ארץ הקודש והביס את הצי הפטימי בסמוך לחופי סוריה. לאחר ניצחונו הגיע מיקלה לירושלים ונחתם הסכם המעניק לוונציה זכויות סחר ופטור ממס, ואף בעלות מלאה בכמה ערים בממלכת ירושלים.
בשובו לוונציה צר הצי הוונציאני על רודוס ובזז אותה, וכן תקף את האיים סאמוס ולסבוס והרס את העיר מתוני (אנ').
מיקלה שב עם הביזה לוונציה ביוני 1125. מיקלה נפטר בשנת 1130. בעקבות ניצחונותיו נכתב על מצבתו "אימת היוונים, ותהילה לוונציאנים" (terror Graecorum...et laus Venetorum).
